ירחמיאל רבינוביץ'

רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחא (ה'תקמ"דח' באייר ה'תקצ"ו[1]; 17841839) היה אדמו"ר פולני, בנו של רבי יעקב יצחק רבינוביץ, "היהודי הקדוש מפשיסחא".

רבי ירחמיאל רבינוביץ' מפשיסחה
לידה ה'תקמ"ד
פטירה ח' באייר ה'תקצ"ו (בגיל 52 בערך)
מקום קבורה פשיסחא
מקום מגורים העיירה פשיסחה שבפולין
מקום פעילות פשיסחא
תחומי עיסוק חסידות פשיסחה
רבותיו רבו המובהק אביו רבי יעקב יצחק מפשיסחה
בת זוג גולדה רבינוביץ'
אב רבי יעקב יצחק רבינוביץ'
צאצאים רבי נתן דוד משידלובצה, רבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא
אדמו"ר פשיסחה ה־שני
ה'תקפ"ח – ח' באייר ה'תקצ"ט
בנו רבי יעקב יצחק אלחנן רבינוביץ' מפשיסחא ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אוהל קבורת צדיקי פשיסחא שבפשיסחא

קורות חייועריכה

נישא לבתו של רבי דוד דוב אב"ד שדה לבן שברוסיה חתנו של רבי יהושע יחזקאל פייביל פרנקיל-תאומים מאוסטרובצה. בימי חייו של אביו התפרנס במסחר שעונים ובתיקונם. צדיקי הדור אמרו עליו שהצניע את כל גדולתו במלאכת השענות שעסק בה משך 13 שנה בחיי אביו, ואילו החסידים אמרו שבתיקונים אלה ייחד יחודים נפלאים.

לאחר פטירת "היהודי הקדוש" עברה הנהגת העדה לתלמידו המובהק, רבי שמחה בונים מפשיסחא. רבי ירחמיאל, החל להנהיג חצר חסידית בעיירה פשיסחה 14 שנה לאחר פטירת אביו. הנהגתו של רבי ירחמיאל הייתה מתונה מאביו וקרובה באופייה לחצרות החסידיות האחרות בפולין, וחסידיו של רבי שמחה בונים, שבית מדרשו שכן גם באותה עיירה, טענו שדרכו עממית מדי ואינה ממשיכה את שיטתו החדה והנוקבת של אביו.

היה תלמידו של רבי ישכר דוב מרדושיץ. מתלמידיו היו רבי שמואל מאוסרובצה ורבי חיים מאיר יחיאל שפירא שאמר בשעת קבורתו של רבי ירחמיאל שבכל פעם שרצה לדעת מה קורה בשמים בעולמות העליונים היה הולך אל רבי ירחמיאל[2].

ספרות עליועריכה

דברי תורתו כונסו בספר "תפארת היהודי" על אביו, ובקונטרס "תפארת בנים" שבסוף ספר זה. נכתב עליו במספר ספרים, ביניהם בספר "סיפורי חסידים" לרב שלמה יוסף זוין.

בתורתו אנו מוצאים שילוב מעניין של אימרות קצרות וחריפות בדרך אביו מאידך, והעממיות החסידית מבית מדרשו של החוזה מלובלין מצד שני.

צאצאיועריכה

"הרבי ר' ירחמיאל מפשיסחא" נישא לרבנית גולדה, בת ר' דוד דוב משדה-לבן. ממנה נולדו שני בניו.

לאחר פטירת "הרבי ר' ירחמיאל" עברה הנהגת העדה לשני בניו, רבי נתן דוד משידלובצה ורבי יעקב יצחק אלחנן מפשיסחא. הבן הגדול, רבי נתן דוד, לא התיישב במקום אביו ועבר לכהן בשידלובצה לחסידי אביו. כ-4 שנים לאחר מכן, עם פטירת רבו המובהק רבי ישכר דוב מרדושיץ, החלו לנסוע אליו גם מחסידי רדושיץ, והם היוו את רוב חסידי שידלובצה.

האח הצעיר, רבי יעקב יצחק אלחנן, כיהן בפשיסחא, ורבים הסתופפו בצילו בהיותו איש מופת.

חתנו של ר' ירחמיאל היה רבי צבי רפפורט מדובענקא אביו של האדמו"ר מראווה ר' יחיאל ישעיה.

צאצאיהם של שני בניו של "הרבי ר' ירחמיאל" כיהנו ברבנות ובאדמו"רות בפולין עד לשואה שבה נספו רבים מהם ומחסידיהם. נכדו של רבי ירחמיאל, רבי יצחק יעקב רבינוביץ, הוא מייסדה של חסידות ביאלה הממשיכה להתקיים בדורנו.

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, ירושלים תשנ"ה
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים תש"ע, כרך שלישי עמ' 2

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך הוא על פי הספד שקונן עליו אחד מגדולי דורו ועל פי תעודת פטירתו שהתגלתה, הובאו שניהם בספר תורת הרבי רבי ירחמיאל.
  2. ^ בספר תורת השרף ממוגלינצא עמוד קל.


תקופת חייו של הרב ירחמיאל רבינוביץ' על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים