פתיחת התפריט הראשי

נתן דוד רבינוביץ' (שידלובצה)

רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה (תשרי תקע"ד, 1813ז' בחשוון תרכ"ו, 1866[1]), היה אדמו"ר מבית פשיסחה, נכדו של "היהודי הקדוש". היה אדמו"ר בולט בפולין, ורבים מצאצאיו כיהנו באדמו"רות. מבנו יצאה שושלת ביאלה.

ביוגרפיהעריכה

נולד בפשיסחא לרבי ירחמיאל רבינוביץ', שכיהן כאדמו"ר בעיר. נישא לדבורה פערל בת הרב שמואל ושליצקי. היה תלמידו של רבי ישכר בער מראדושיץ, תלמידם של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש".

לאחר פטירת אביו, החל לכהן באדמו"רות בשידלובצה. הנהגתו הייתה בדרך אביו ולא בדרך פשיסחא, היה מקפיד על תפילה בזמנה והיה נוהג בפרישות ובקדושה גדולה, בעיקר הייתה הקפדתו במסירות נפש על טבילה במקווה אפילו אם יצרך לשבור קרח בשביל כך. נודע כבעל מופת גדול בדרגת צדיק גוזר וה' מקיים. גם בימי אדמו"רותו נסע אל רבותיו, וכך נסע כחסיד גם אל רבי חיים מאיר יחיאל ממוגלניצא, רבי ישראל מרוז'ין ובמיוחד היה דבק בסוף שנותיו ברבי חיים מצאנז והיה נוסע אליו פעמיים בשנה. חלק מחסידי רבו מרדושיץ פנו אליו לאחר פטירתו.

רבי יצחק מאיר מגור אמר עליו: "רבי נתן דוד משידלובצה הוא כתר שם טוב"[2].

נפטר ונקבר בשידלובצא. קברו היה למוקד עליה לרגל.

בין תלמידיו היו רבי ירחמיאל מאוסטרובצה - בנו של רבי יהודה לייביש פסח מליפסק וממלא מקומו בליפסק, ולאחר מכן באוסטרובצה ורבי משה רויגנפיש - רבה של טומשוב.

אחריו כיהנו בניו: רבי צמח ברוך בשידלובצה, רבי פינחס בקינצק, רבי שרגא יאיר בביאלברזיג ורבי יצחק יעקב בביאלא. חתנו (בזיווג ראשון) של רבי נתן דוד היה רבי אפרים טאוב מקוזמיר.

ספרות עליועריכה

דברי תורתו כונסו בספרים "תפארת אבות", "ישרי לב", "תפארת בנים", "סיפורי חסידים" על המועדים וכן בקונטרס "זר זהב" שבסוף ספר "ארן עדת" (דברי תורתו של בנו רבי שרגא יאיר).

בתורתו, חוץ מן הסגנון המאפיין של אביו רבי ירחמיאל הכוללת שילובים מתורת פשיסחא הנוקבת ותורת חסידות פולין העממית, נמצאים גם מוטיבים מתורתם של רבותיו מרדושיץ, מוגלניצא, צאנז ורוז'ין[דרוש מקור].

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, ירושלים תשנ"ה
  • יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים תש"ע, כרך שלישי עמ' 216,15,14,13,12,6,5

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תורת החסידות מאת יצחק אלפסי כרך שלישי, עמ' 5.
  2. ^ מאיר עיני הגולה, אות תקצ"ח.