פתיחת התפריט הראשי

ירים-לים הראשון

מפת הממלכות הגדולות במסופוטמיה בשנת 1764 לפנה"ס, לפני כיבוש מארי על ידי בבל. הממלכות הבולטות: ימחד, מארי, קטנה, אשנונה, אשור ובבל

יַרים-לים הראשון (נכתב גם כ"ירימלים"; מלך בין השנים 1780–1764 לפנה"ס לערך, על פי הכרונולוגיה התיכונה) היה המלך השני בממלכת ימחד האמורית, שמרכזה שכן בעיר חלב שבסוריה.[1] אשתו, המלכה גַשֵרַה, הייתה אמם של בתו שיבתו ובנו ויורשו חמורבי הראשון.

תקופת מלוכתועריכה

ראשית תקופת מלכותועריכה

ירים-לים היה בנו ויורשו של סומו-אפוח, המלך הראשון של ימחד, ואשתו המלכה סומונה-אבי. ממלכת ימחד הייתה מאוימת על ידי המלך האשורי שמשי-אדד הראשון, שכרת בריתות עם ממלכות שסבבו את ימחד, ובהן כרכמיש, חשום ואורשום מצפון, וממלכת קטנה מדרום. הוא כבש את ממלכת מארי במזרח ומינה את בנו ישמח-אדד להיות מלך מארי. ירים לים עלה לשלטון בשנת 1780 לפנה"ס, לאחר מותו של אביו במהלך מסע המלחמה כנגד שמשי-אדד הראשון. הוא נקט בדיפלומטיה של כריתת בריתות עם חמורבי מלך בבל ואובל-פי-אל השני, מלך אשנונה. בריתות אלה אפשרו לו להתייצב מול כוחו של שמשי-אדד הראשון וגם לסייע לחמורבי בהצלת בבל.

בשנת 1777 לפנה"ס כבש ירים-לים את העיר תותול, ששכנה במפגש הנהרות הבליח והפרת. הוא מינה את זימרילים, שהיה היורש המודח של מארי וקיבל את הגנת ימחד, למושל תותול. שנה לאחר מכן, כששמשי-אדד הראשון מת, הוא סייע לזימרילים להשיג את כס המלוכה של מארי ולגרש את ישמח-אדד. הברית בין ירים-לין וזמרילים חוזקה באמצעות נישואיו של זימרילים לשִיבּתוּ, בתו של ירים-לים הראשון, תוך שהוא מבטיח שנכדו יהיה היורש של מארי.[2] יומיים לאחר טקס הנישואים, מתה סומונה-אבי, אמו של ירים-לים הראשון.

אובל-פי-אל, מלך אשנונה, ניצל את מותו של שמשי-אדד הראשון להרחבת ממלכתו על השטחים שנשלטו לפני כן על ידי אשור. מדיניות זו גרמה ללחץ על הברית המשותפת בין ימחד, אשנונה ובבל. בהמשך כרת אובל-פי-אל ברית עם עילם, שהייתה האויבת של חמורבי, בן בריתו של ירים-לים הראשון.

ירים-לים הראשון כונה בכתובות "המלך הגדול", כינוי המצביע על מעמדה של ימחד בתקופתו.

יחסיו עם מאריעריכה

מערכת היחסים של זימרילים וירים-לים הראשון הושפעה מעזרתו של ירים-לים בהשגת השלטון במארי. הוא קרא לירים-לים "אבי", שנחשב תואר כבוד של פניית מלך וסאל למלך בכיר ממנו, ופעל תחת הדרכתו של הדד, האל הראשי של חלב, כשירים-לים משמש כמתווך. מארי פעלה כמדינה וסאלית של ימחד.

הלוחות בכתב יתדות שנמצאו במארי, מתעדים מקרים רבים שבהם זימרילים פעל בכפיפות לירים-לים. באחד המקרים המתועדים, פנה זימרילים לירים-לים בבקשה להסגיר אליו מלך וסאל שלו, שפנה אליו בתואר "אחי" במקום לפנות אליו בתואר "אבי". ירים-לים הסכים שהפנייה לא הייתה מכובדת, אבל לא הסכים להסגירו, אלא אמר רק שהעיר לאותו מלך ואסל לגבי צורת הפנייה הראויה למלך מארי. במקרה נוסף, ביקש זימרלים באמצעות דריס-ליבור, השגריר שלו בחלב, להסגיר לידיו מספר נמלטים. ירים-לים סירב לכך וטען שאין זה מתפקידו להחליט על כך, וכי על פי האל הדד, אין להסגיר נמלטים לידי הרודפים. רק לאחר הפניה השלישית, הסכים ירים-לים להסגירם.[3]

במקרה נוסף, פנה אובל-פי-אל מלך אשנונה לזימרילים בהצעה לכרות ברית בין שתי המדינות, תוך ביצוע תיקון של הגבולות. זמרילים פנה עם ההצעה לירים-לים לקבל את הסכמתו. ההצעה ניתנה שלוש פעמים, וזימרילים כתב לו שהוא לא יכול לכרות ברית בלי הסכמתו של ירים-לים. הדחייה של ירים-לים לוותה בהסבר שאם זימרילים זקוק לסיוע צבאי כדי להילחם באויביו, הוא יקבל את העזרה מימחד.[4]

המשך שלטוןעריכה

את השנים הבאות של שלטונו, הקדיש ירים-לים להרחבת שלטונו לאזור עמק החבור במזרח, וגם בצפון מסופוטמיה. הוא הרחיב את השפעתו על מספר ערי מדינה חשובות ונקט במדיניות של יצירת בריתות, שהפכו את הערים הללו לערים וסאליות של ימחד, ובהן אורשום ואוגרית. בתקופתו חל שיפור ביחסים בין ימחד וקטנה. קטנה נשארה ממלכה עצמאית, אבל לאחר שאיבדה את בעל בריתה שמשי-אדד הראשון, נאלצה להפסיק את כיבושיה ולעמוד יחידה מול כוחה של ימחד. אמות-פי-אל, מלכה של קטנה, כרת ברית עם ימחד בתיווכו של זימרילים.[5] במזרח הוא הגיע עד דיר, ששכנה על גבול ממלכת עילם. ימחד שלטה על כל אזור הפרת בצפון סוריה, כשהעיר אמר הייתה עיר הנמל שלה על הפרת. לוח שנמצא במארי מדגים את המדיניות הפוליטית והמלחמתית של ירים-לים. הלוח נשלח למלך העיר דיר בדרום מסופוטמיה, והוא כולל הכרזת מלחמה על דיר ושכנתה דיניכתום, ששכנה על נהר החידקל. הלוח מציין הצבת 500 ספינות של ימחד למשך 12 שנים בדיניכתום, ותמיכת צבא ימחד בדיר במשך 15 שנים.[6] עד מותו של ירים-לים הראשון, היו לו יותר מ-20 מדינות בנות ברית ווסאליות. על פי ההיסטוריון ויליאם המבלין (William J. Hamblin), הוא היה בזמנו השליט החזק ביותר במזרח הקרוב מחוץ למצרים.[2] ירים-לים הראשון מת בשנת 1764 וירש אותו בנו חמורבי הראשון.

כוחו של ירים-לים הראשון ושליטתו במלכים רבים, באה לידי ביטוי באגרת שנמצאה במארי, בה נכתב:

אין מלך אשר הוא חזק בעצמו. עשרה או חמישה עשר מלכים הולכים אחר חמורבי מלך בבל; כמספר הזה הולכים אחר רים-סין מלך לרסה; כמספר הזה הולכים אחר אובל-פי-אל מלך אשנונה; כמספר הזה הולכים אחר אמות-פי-אל מלך קטנה; ועשרים מלכים הולכים אחרי ירימלים מלך ימחד

מכתבו של אתוּראַסדוּ נציב מארי בנחור, ארכיון מארי, 1770 לפנה"ס.[7][8]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC, מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge,‏ 2006, עמ' 254
  2. ^ 2.0 2.1 Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC מאת William J. Hamblin, הוצאת Routledge,‏ 2006, עמ' 255
  3. ^ Mediating Between Heaven and Earth: Communication with the Divine in the Ancient Near East, מאת C.L. Crouch, Jonathan Stökl, Anna Elise Zernecke, הוצאת Bloomsbury Publishing USA‏, 2012, עמ' 86
  4. ^ Letters to the King of Mari, מאת Wolfgang Heimpe, הוצאת Eisenbrauns,‏ 2003, עמ' 44
  5. ^ The Ancient Near East: History, Society and Economy, מאת Mario Liverani, פרק 6 Yamhad and Middle Bronze Age Syria, הוצאת Routledge, ‏2013, עמ' 366
  6. ^ The Military Establishments at Mari בספרו של Jack M. Sasson, ‏, 1969, עמ' 3-2
  7. ^ משה ענבר, נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי, מוסד ביאליק, 2007, עמ' 144
  8. ^ עורך: ישראל אפעל, ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מבואות התקופות הקדומות (מהתקופות הפריהיסטוריות עד סוף האלף השני לפני הספירה), הוצאת יד יצחק בן-צבי וכתר הוצאה לאור, 1982, עמ' 151


הקודם:
סומו-אפוח
1810–1780 לפנה"ס
מלך ממלכי ימחד
1764–1780 לפנה"ס, על פי הכרונולוגיה התיכונה
הבא:
חמורבי הראשון
1764–1750 לפנה"ס