כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק

הכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק עוסקת בקביעת משך הזמן של מאורעות שאירעו בעבר, משך הזמן בין מאורע למאורע, וכן קביעת מועד שבו אירע האירוע ביחס לזמננו. הכרונולוגיה מנסה לקבוע את סדר הדורות וסנכרון מאורעות שונים שאירעו באזורים שונים.

בעולם העתיק התיארוך של המאורעות כפי שהוא מופיע בממצאים הארכאולוגיים ובכתובים של אתרים שונים מתייחס לתיארוך שהיה מקובל באותה תרבות. התיארוך המודרני נערך לעיתים קרובות על פי תארוך יחסי באתרים כגון שכבות ארכאולוגיות שונות וממצאים הקושרים את האתר לממצאים באתרים באזורים אחרים.

לרשות ההיסטוריונים של המזרח הקרוב, שעסקו בקביעת הכרונולוגיה של מאורעות במצרים העתיקה, ארץ ישראל, כנען, והתרבויות של מסופוטמיה: שומר, אכד, בבל, אשור, תרבויות אנטוליה ועוד – עמדו התעודות ההיסטוריות של אותן תרבויות. תעודות אלה, לא פעם בצורת מצבות זיכרון, הכילו רשימות מלכים שכללו את סדר הדורות של המלכים, את שנות מלכותם ותיאור מאורעות שאירעו בשנת מלכות זו או אחרת. בעיה שעמדה בפני ההיסטוריון היא המינוח השונה ושיטת הספירה השונה בתרבויות השונות של תחילת שנת המלכות. לדוגמה: במצרים העתיקה, השנה הראשונה למלכות המלך הייתה ממועד עלייתו לשלטון ועד לראש השנה הבא. שנה זו הייתה יכולה להיות קצרה מאוד אם מועד עלייתו לשלטון היה בסמוך לראש השנה. בבבל, התקופה שמעליית המלך לשלטון ועד ראש השנה הבא, לא נכללה כלל במניין שנות המלכות של המלך, ונקראה "ראשית ממלכתו". בכמה תרבויות היו לשנים שמות על שם אישים או מאורעות חשובים. בממלכה האשורית החדשה היה נהוג לכנות כל שנה (המתחילה בראש חודש ניסן) בשמו של המלך (על-פי רוב כונתה בשמו שנת מלכותו המלאה הראשונה), ובהמשך בשמו של אחד מנציבי הפחות האשוריות. רשימה זו כונתה בשם לימו.

באף אחת מהתרבויות הקדומות לא הייתה "שנת אפס", כלומר לא היה מועד ייחוס אבסולוטי שממנו קבעו את כל המועדים האחרים. שיטות התארוך הקדומות הכירו רק את תקופות המלכות השונות של המלכים השונים, ובכל תקופת מלכות החלה הספירה משנת 1 מחדש.

אזכור אישים או מאורעות בני אותו דור במסמכים עתיקים ממקורות שונים, סייע להיסטוריונים המודרניים בקביעת סדר הדברים או בקביעת היחס שבין שתי מערכות אירועים. לקביעת הכרונולוגיה על סמך השוואת מקורות עתיקים שונים יש מגבלות, למשל יש צורך לקחת בחשבון שושלות שמלכו במקביל ונלחמו זו בזו, או למשל לעיתים עקב סיבות פוליטיות הושמטו מרשימה מסוימת שמות מלכים, או שהוקדמה שנת מלכותם ברשימות.

כלי נוסף ששימש לקביעת הכרונולוגיה היה התאריך המוחלט של מאורע אסטרונומי שאוזכר בתעודות. כך נתאפשר תארוכה של כל רשימת הלימו האשורית בין השנים 893 לפנה"ס – 666 לפנה"ס בזכות אזכור ליקוי החמה האשורי – ליקוי חמה שאירע בשנת מלכותו התשיעית של המלך האשורי אשור-דן השלישי, שלפי חישוב אסטרונומי-מתמטי אירע ב-15 ביוני 763 לפנה"ס.

עקב הקשיים השונים בקביעת הכרונולוגיה של המזרח הקרוב, קיימות שלוש גישות מקבילות לסידור הכרונולוגי של האלף השלישי והשני לפנה"ס:

• כרונולוגיה נמוכה – בשיטת תיארוך זו המאורעות מאוחרים יותר בזמן, מבוססת על הכרונולוגיה של מצרים העתיקה.
• כרונולוגיה תיכונה
• כרונולוגיה גבוהה – בשיטת תיארוך זו המאורעות קדומים יותר בזמן

הפער בין הנמוכה והגבוהה נעשה בטווח של 120 שנה.

לדוגמה: תיארוך שנות מלכותו של חמורבי:

• נמוכה: 1728 לפנה"ס – 1685 לפנה"ס
• תיכונה: 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס
• גבוהה: 1848 לפנה"ס – 1805 לפנה"ס

כתוצאה מכך, התיארוך המופיע במקורות השונים לגבי מאורעות שונים יכול להיות שונה וזאת בגלל הכרונולוגיות השונות שבהן השתמשו ההיסטוריונים וכותבי הערכים.

ראו גם

• הכרונולוגיה המצרית

קישורים חיצוניים

• Mesopotamian Chronology באתר Livius.org