ישו ותומא הקדוש
| ערך ללא מקורות | |
ישו ותומא הקדוש (באיטלקית: Incredulità di san Tommaso; 1467-1483) הוא פסל ברונזה מאת הפסל האיטלקי אנדראה דל ורוקיו.
הפסל תוכנן עבור הגומחה ה-14 בצדה המזרחי של כנסיית אורסנמיקלה ("גן מיכאל הקדוש") בפירנצה. הגומחה בכנסייה תוכננה בידי דונטלו עבור פסלו "לואיס הקדוש מטולוז" (San Ludovico di Tolosa) משנת 1413. אולם, בעקבות מכירת הגומחה שבקיר הכנסייה לגילדת הסוחרים בעיר, הועבר פסלו של דונטלו לבזיליקת סנטה קרוצ'ה ואת מקומו תפס פסלו של ורוקיו, בהזמנת הגילדה. הסכום הכולל ששולם עבור הפסל היה 800 פלורינים. הדמויות הוצבו בגומחה ב"צום יוחנן המטביל", ב-21 ביוני 1483.
הפסל מתאר את המפגש בין ישו לבין תומא הקדוש, אחד משנים-עשר השליחים. על פי המתואר בבשורה על-פי יוחנן (20, 24-29), תומא פקפק בתחייתו של ישו ונזקק למשש את פצעיו כדי להאמין בכך. בחירת נושא כזה היוותה חידוש בפיסול שבכנסייה זו, בהציגה נושא בצורה נראטיבית וסיפורית. הדמויות בפסל נוצקו ללא גב, כיוון שהן מיועדות לצפייה רק מן החזית. אופן עשיית הדמויות מדגים את השפעת הפיסול הקלאסי בעיצוב בגדי הדמויות ובתיאור המוחשי של ההתרחשות. היחס שבין הדמויות מצביע על חוש מפותח לתיאור תנועה ועלילה. בעוד תומא מתואר כשהוא מתבונן ומתרכז בגופו של ישו, כשהוא מושיט את ידו אל עבר הפצע, הבעת פניו של ישו נראית כבוהה ונמצאת במישור רוחני יותר. ידיו של ישו, שסימני הצליבה מופיעים עליהן, הבעתיות מאוד בתנועה ובהדגשה האנטומית והריאליסטיות שלהם.
