ישיבת המתמידים

קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

ישיבת המתמידים
סמל המוסדות
סמל המוסדות
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף יהדות חרדית
קבוצה בני היישוב הישן
מקום ייסוד ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
דמויות מרכזיות הרב לייב מינצברג
ארגונים ופעילות
מרכז רחוב מנחת יצחק בירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מנהיג הקהילה היה הרב לייב מינצברג עד לפטירתו באוקטובר 2018. מאז ממלא את מקומו בנו הרב ברוך מרדכי מינצברג.

הישיבה הגדולה "תורת השם" שוכנת במרכז הקהילה ברחוב מנחת יצחק בירושלים. הישיבה הקטנה "אור התלמוד" שוכנת בביתר עילית, ורשת תלמודי התורה "צאן קדשים" בבית שמש וביתר עילית.

היסטוריהעריכה

ראשיתה של הקהילה במסגרת ערב לימודית וחברתית, שהוקמה בשנת 1949 על ידי הרב יוסף אייכלר, עבור בני נוער חרדיים מהיישוב הישן, במטרה להתמודד עם ריפיון רוחני ואף יציאה בשאלה בקרב אותם בני נוער, שנגרמו בשל חוסר תעסוקה ובשל התגייסות לצה"ל (וקודם לכן גם גיוס לארגוני המחתרת). שמה של המסגרת היה ישיבת המתמידים.

השם "ישיבת המתמידים" או חברת מתמידים הפך ברבות השנים, משם פרטי של ארגון נוער, לשם כללי, אשר מוסדות רבים משתמשים בו להגדרת פעילות הנוער בשעות הערב.

מייסדי ישיבת המתמידים היו הרב חיים אורי רוזנברג והרב יוסף אייכלר שאף ניהל אותה בשנותיה הראשונות. המנהיג הרוחני הראשון של הקהילה היה הרב אברהם לייב קליין. יחד עמו עמדו בראש ההנהגה הרב אשר לוסטיגמן והרב לייב מינצברג. בהמשך, דחק מינצברג את מקומו של לוסטיגמן והכתיר את עצמו כמנהיג הקהילה. מינצברג שינה את הקהילה ממסגרת לבני ירושלים לדרך עצמאית פרי רוחו בה הוליך את בני הקהילה, תוך ניתוקם מהשמרנות של אנשי היישוב הישן, עליהם הם נמנו עד אז. כן הכניס לקהילה את שיטתו הלימודית המיוחדת, המבוססת על סגנון הלמדנות של ישיבות ליטא יחד עם שיטת היישוב הישן בירושלים. כמו כן עסק הרב מינצברג בלימוד טעמי מצוות ותנ"ך. הוא דוגל בחינוך באמצעות הסברה ובדרכי נועם ולא באמצעי ענישה. גישה חינוכית זו שונה מהמקובל בקרב בני היישוב הישן.

ב-1995[דרוש מקור] שינתה הקהילה את שמה ל"קהל עדת ירושלים", כפי שמופיע בלוגו הרשמי. אם כי בין הציבור עדיין נקראת בשמה הישן - "מתמידים".

בט"ז חשון תשע"ט, 25 באוקטובר 2018 נפטר הרב מינצברג בגיל 75. לממלא מקומו מונה בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג.

הקהילה ומוסדותיהעריכה

נכון לשנת ה'תשע"ב מונה הקהילה כ-1600. מלבד המרכז בירושלים לקבוצה קהילות בבית שמש, בביתר עילית, בשכונת אחוזת ברכפלד שבמודיעין עילית (נוסדה ב-2008) ובטבריה (נוסדה ב-2018[1]. הקהילה מחזיקה כוללי אברכים ובתי כנסיות במקומות אלה, וכן מוסדות חינוך לגילאים שונים, בהם הישיבה הגדולה "תורת ה'"[2], הישיבה לצעירים "אור התלמוד" בראשות הרב נפתלי אייזנשטיין בביתר עילית, ותלמודי תורה "צאן קדשים" בבית שמש ובביתר עילית.

במשך כשני עשורים, הבסיס הכלכלי של מוסדות המתמידים, היה באמצעות זיוף שמות של אלפי אנשים במשרדי הדתות, שהצטברו במשך השנים לכ-52 מיליון שקל. המערכת כללה זיופי תעודת זהות ורישום פיקטיבי ברשויות. המערכת התנהלה על ידי הרב הירשמן, חתנו של הרב לייב מינצברג מנהיג הקהילה.

בתאריך 21 בנובמבר 2010 פשטה המשטרה על משרדי המוסדות ועצרה כמה מחברי ההנהלה בחשד לזיופים בדיווח למשרד הדתות ובהם הרב הירשמן, חתנו של המנהיג הרב לייב מינצברג. בעקבות כך הוחלפו חלק מחברי ההנהלה והרב מינצברג הגביר את מעורבותו בניהול ושיקום המוסדות[3], תוך שהוא מורה על פיטוריו של חתנו הרב הירשמן, מה שהוביל לקרע חריף בקהילה ופרישת רבים. בנובמבר 2012 הוגש כתב אישום נגד אותם חברי ההנהלה ועוד, בגין קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, שיבוש הליכי חקירה והטרדת עד. בנובמבר 2016 צירפה המדינה גם תביעה כספית להשבת כ-52 מיליון ש"ח שלטענתה הוצאו במרמה. בתאריך 7 במאי 2018 הרשיע בית משפט המחוזי בי-ם את הנאשמים בעבירות של זיוף, מרמה, הלבנת הון, שיבוש הליכים והטרדת עד.[דרוש מקור] ב-24 בינואר 2019 גזר ביהמ"ש המחוזי בי-ם על הנאשמים מאסר בפועל של בין שנה לחמש שנים וכן צו חילוט על 4 ממבני הקהילה.

בעקבות הפיטורים והפניית העורף של הרב מינצברג לחתנו הרב הירשמן, מנהל המוסדות במשך 20 שנה, התפטר מתפקידו הרב חיים מן ההר ראש הישיבה גדולה ופרש מקהילת המתמידים.

הקהילה פרסמה תקופה ארוכה עלון דו שבועי בשם "תורה ודעת" העוסק בפרשת השבוע, שיחות מוסר ועוד, ואוגד לספר מדי שנה. עד עתה יצאו לאור 6 כרכים. היא מוציאה עלון שבועי בשם "לוח מתמידים" המסקר את הפעילות במוסדות הקהילה. כמו כן מוציאה הקהילה קובצי מאמרים בהלכה ובאגדה בשם "מאורות ירושלים" ואת סדרת הספרים "בן מלך" מאת הרב מינצברג.

הקהילה עורכת מדי שנה בסמוך לכ"א באדר, יום ייסוד הישיבה, מסיבה מרכזית. עוד מקיימת הקהילה משנת 1977 מדי שנה 'שבת התאחדות' במירון בשבת פרשת 'לך-לך', בהשתתפות מאות חברי הקהילה. השבת כוללת כשמונה שעות של שיעורים מאת הרב מינצברג. במוצאי שבת מתקיימים טקסי "חלאקה" במקום, בליווי תזמורת.

רבנים בולטים בקהילה הם הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות, הרב מאיר סירוטה (מו"צ), הרב משה שיינברגר, הרב צבי ריבלין (מו"צ) הרב בן ציון גוטפרב והרב מיכל לוצקין מראשי הישיבה והרב יעקב פרידמן (מו"צ).

הקהילה מזוהה עם סיעת שלומי אמונים.

בחג הפסח תשע"ו מינה הרב מינצברג את בנו הרב מרדכי לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת התמר בביתר עילית, ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם. בבית שמש מונה הרב חיים הלוי חזן לרב בית הכנסת בשכונת נחלה ומנוחה, ברמת בית שמש מונה הרב חיים יוסף מינצברג (מו"ץ) ובשכונת חפציבה מונה גיסו הרב אברהם ברנד. בשנת תשע"ח מונה הרב מנדל פרוש לרב הקהילות מודיעין עילית וגרין פארק. בשנת תשפ"א מינה רב הקהילה הגרב"מ מינצברג את הרב מיכל לוצקין(מכהן כר"מ בישי"ג של הקהילה) לרב הקהילה ברמת בית שמש ג'2

הסכסוך עם העדה החרדיתעריכה

ישיבת המתמידים נחשבה בתחילה כחלק מהמסגרת הקהילתית והאידאולוגית של העדה החרדית. בחודש חשוון ה'תשנ"ה - נובמבר 1994, חדל רשמית הקשר בין שני הגופים, לאחר שעיריית ירושלים הקצתה מגרש בשכונת רוממה לבניית בית הכנסת המרכזי של הקהילה. הדבר התקבל בקרב אנשי העדה החרדית כסטייה מעקרונותיה, המתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הממסד "הציוני". בעקבות כך קמו שתי קהילות של פורשי המתמידים, בשם "תפארת ירושלים" ו"אנשי ירושלים".

בהמשך בחר לייב מינצברג להפנות עורף לדרכה של העדה החרדית והורה לתלמידיו אהשי היישוב הישן להשתתף בבחירות לעירייה ולכנסת. בעקבות זאת פרשו רבים מקהילת המתמידים והקימו את קהילות 'תפארת ירושלים' ולאחר מכן 'אנשי ירושלים' ובהמשך גם 'קהילת הפרושים' כדי למשוך את הנוער ממתמידים.

בשנת 2001 הוציאו הקנאים מתוך העדה החרדית חוברת בשם "כאבה של ירושלים", ובה ציטוטים שבהם הרב מינצברג מזלזל לכאורה ברבנים שונים ובשיטת לימודם. עם זאת, חלק מרבני הבד"צ של העדה החרדית ממשיכים לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ קובץ יריעות משכנותייך: מקבץ חידושי תורה בהלכה ובאגדה, שע"י קהילת קהל עדת ירושלים, אחוזת ברכפלד, תש"ע.
  2. ^ עד ליולי 2011 נקראה הישיבה "תורת ירושלים"
  3. ^ קובץ "תורה ודעת", תוספת מיוחדת לרגל מלאות ס"ב שנים לייסודה של קהילתנו, ניסן תשע"א, מאמר הרב יחיאל משה ורטהימר - נאומו של רבינו שליט"א.