ישיבת המתמידים

ישיבת המתמידים, ובשמה הרשמי קהל עדת ירושלים, היא קהילה חרדית שמרכזה בירושלים, המורכבת מבני היישוב הישן שאינם משתייכים לעדה החרדית.

ישיבת המתמידים

סמל המוסדות
שורשים, סיווג והנהגה
דת	יהדות
ענף	יהדות חרדית
קבוצה	בני היישוב הישן
מקום ייסוד	ירושלים
תאריך ייסוד	1949
דמויות מרכזיות	הרב לייב מינצברג ובנו הרב ברוך מרדכי מינצברג
ארגונים ופעילות
מרכז	רחוב מנחת יצחק קריית בעלזא בירושלים

מנהיג הקהילה היה הרב לייב מינצברג עד לפטירתו באוקטובר 2018. מאז ממלא את מקומו בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג.

הישיבה הגדולה "תורת השם" שוכנת במרכז הקהילה ברחוב מנחת יצחק בקריית בעלזא בירושלים. הישיבה הקטנה "אור התלמוד" שוכנת בביתר עילית, ורשת תלמודי התורה "צאן קדשים" בבית שמש וביתר עילית.

היסטוריה

ראשיתה של הקהילה במסגרת ערב לימודית וחברתית, שהוקמה בשנת 1949 על ידי הרב יוסף אייכלר עבור בני נוער חרדיים מהיישוב הישן, במטרה להתמודד עם רפיון רוחני ואף יציאה בשאלה בקרב אותם בני נוער, שנגרמו בשל חוסר תעסוקה ובשל התגייסות לצה"ל (וקודם לכן גם גיוס לארגוני המחתרת). שמה של המסגרת היה ישיבת המתמידים.

מייסדי ישיבת המתמידים היו הרב חיים אורי רוזנברג והרב יוסף אייכלר, והאחרון ניהל אותה בשנותיה הראשונות. המנהיג הרוחני הראשון של הקהילה היה הרב אברהם לייב קליין. יחד עמו עמדו בראש ההנהגה הרב אשר לוסטיגמן והרב לייב מינצברג. בהמשך, החל מינצברג לשמש כמנהיג הקהילה. הוא שינה את הקהילה ממסגרת לבני העיר ירושלים לדרך בה הוליך את בני הקהילה, תוך ניתוקם מהשמרנות של אנשי היישוב הישן, עליהם נמנו עד אז. כן הכניס לקהילה את שיטתו הלימודית, המבוססת על סגנון הלמדנות של ישיבות ליטא יחד עם שיטת היישוב הישן בירושלים. כמו כן עסק הרב מינצברג בלימוד טעמי מצוות ותנ"ך. הוא דגל בחינוך באמצעות הסברה ובדרכי נועם ולא באמצעי ענישה, גישה חינוכית שהייתה שונה מהמקובל בקרב בני היישוב הישן.

ב-1995^{[דרוש מקור]} שינתה הקהילה את שמה ל"קהל עדת ירושלים", כפי שמופיע בלוגו הרשמי שלה, אם כי בציבור היא עדיין מכונה בשמה הישן – "המתמידים".

בט"ז חשון תשע"ט, 25 באוקטובר 2018, נפטר הרב לייב מינצברג, בגיל 75. לממלא מקומו מונה בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג.

הקהילה ומוסדותיה

האב רב לייב מינצברג מנהיג ומנהל קהילת המתמידים אביו של רבי ברוך מרדכי מינצברג רב קהילת המתמידים כיום

מלבד המרכז בירושלים, לקבוצה קהילות בבית שמש, ביתר עילית, מודיעין עילית (נוסדה ב-2008) וטבריה (נוסדה ב-2018). הקהילה מחזיקה כוללי אברכים ובתי כנסיות בערים אלה, וכן מוסדות חינוך לגילאים שונים, בהם הישיבה הגדולה "תורת ה'", הישיבה לצעירים "אור התלמוד" בראשות הרב נפתלי אייזנשטיין בביתר עילית, ותלמודי תורה "צאן קדשים" בבית שמש ובביתר עילית.

הדפסת ספרי הרב לייב מינצברג, הנקראים "בן מלך", מומנה על ידי תלמידו הרב דוד אהרן סופר.

הקהילה פרסמה תקופה ארוכה עלון דו שבועי בשם "תורה ודעת" העוסק בפרשת השבוע, שיחות מוסר ועוד, ואוגד לספר מדי שנה. עד עתה יצאו לאור 6 כרכים. היא מוציאה עלון שבועי בשם "לוח מתמידים" המסקר את הפעילות במוסדות הקהילה. כמו כן מוציאה הקהילה קובצי מאמרים בהלכה ובאגדה בשם "מאורות ירושלים" ואת סדרת הספרים "בן מלך" מאת הרב מינצברג במימון תלמידו הרב דוד אהרן סופר מחבר הלוח שנה עיתים לבינה.

הקהילה עורכת מדי שנה בסמוך לכ"א באדר, יום ייסוד הישיבה, מסיבה מרכזית. עוד מקיימת הקהילה משנת 1977 מדי שנה 'שבת התאחדות' במירון בשבת פרשת 'לך-לך', בהשתתפות מאות חברי הקהילה. השבת כוללת כשמונה שעות של שיעורים מאת הרב מינצברג. במוצאי שבת מתקיימים טקסי "חלאקה" במקום, בליווי תזמורת.

רבנים בולטים בקהילה הם הרב יוסף הירשמן - ראש ישיבת שומרי החומות, הרב מאיר סירוטה (מו"צ), הרב משה שיינברגר, הרב צבי ריבלין (מו"צ) הרב בן ציון גוטפרב והרב מיכל לוצקין מראשי הישיבה והרב יעקב פרידמן (מו"צ).

הקהילה מזוהה עם סיעת שלומי אמונים.

בחג הפסח תשע"ו מינה הרב מינצברג את בנו הרב מרדכי לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת התמר בביתר עילית, ואת הרב יהודה קליין לרב בית הכנסת של הקהילה בשכונת הדקל בעיר. הרב משה שיינברגר הוא רב בית הכנסת בשכונת הגפן שם. בבית שמש מונה הרב חיים הלוי חזן לרב בית הכנסת בשכונת נחלה ומנוחה, ברמת בית שמש מונה הרב חיים יוסף מינצברג (מו"ץ) ובשכונת חפציבה מונה גיסו הרב אברהם ברנד. בשנת תשע"ח מונה הרב מנדל פרוש לרב הקהילות מודיעין עילית וגרין פארק. בשנת תשפ"א מינה רב הקהילה הגרב"מ מינצברג את הרב מיכל לוצקין (מכהן כר"מ בישי"ג של הקהילה) לרב הקהילה ברמת בית שמש ג'2

פרשת הזיופים

ב-21 בנובמבר 2010 פשטה משטרת ישראל על משרדי המוסדות ועצרה כמה מחברי ההנהלה בחשד לדיווחי שווא למשרד הדתות^{[דרושה הבהרה]}. אחד מן העצורים היה הרב הירשמן, חתנו של המנהיג הרב לייב מינצברג. בעקבות כך הוחלפו חלק מחברי ההנהלה, והרב מינצברג הגביר את מעורבותו בניהול ושיקום המוסדות. אחד הצעדים שהוביל, פיטורי הירשמן, הוביל לקרע בקהילה ופרישת רבים ממנה, בהם הרב חיים מן ההר. בנובמבר 2012 הוגש כתב אישום נגד חברי ההנהלה המעורבים בגין קבלת דבר במרמה, זיוף מסמכים, שיבוש הליכי חקירה והטרדת עד. בנובמבר 2016 צירפה המדינה גם תביעה כספית להשבת כ-52 מיליון ש"ח שהוצאו במרמה. ב-7 במאי 2018 הרשיע בית משפט המחוזי בירושלים את הנאשמים בעבירות של זיוף, מרמה, הלבנת הון, שיבוש הליכים והטרדת עד.^{[דרוש מקור]} ב-24 בינואר 2019 גזר בית המשפט על הנאשמים עונש מאסר בפועל של בין שנה לחמש שנים, וכן הוציא צו חילוט על ארבעה ממבני הקהילה.

הסכסוך עם העדה החרדית

ישיבת המתמידים נחשבה בתחילה כחלק מהמסגרת הקהילתית והאידאולוגית של העדה החרדית. בחודש חשוון ה'תשנ"ה - נובמבר 1994, חדל רשמית הקשר בין שני הגופים, לאחר שעיריית ירושלים הקצתה מגרש בשכונת רוממה לבניית בית הכנסת המרכזי של הקהילה. הדבר התקבל בקרב אנשי העדה החרדית כסטייה מעקרונותיה, המתנגדים לכל שיתוף פעולה עם הממסד "הציוני". בעקבות כך קמו שתי קהילות של פורשי המתמידים, בשם "תפארת ירושלים" ו"אנשי ירושלים".

בנוסף היתה תרעומת קשה לאנשי העדה החרדית על הרב מינצברג, על כך שהורה לתלמידיו שאין הכרעה הלכתית בשאלה אם מותר להצביע בבחירות לכנסת ולעירייה, וזה נידון כ'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', ולכן כל אחד ינהג כמנהג אבותיו, וזאת בניגוד לפסיקה המסורתית של רבני העדה החרדית לדורותיהם שאסור להצביע בהחלט.

בשנת 2001 הוציאו הקנאים מתוך העדה החרדית חוברת בשם "כאבה של ירושלים", ובה ציטוטים שבהם הרב מינצברג מזלזל לכאורה ברבנים שונים ובשיטת לימודם. עם זאת, חלק מרבני הבד"צ של העדה החרדית ממשיכים לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו.

קישורים חיצוניים

• עלוני תורה ודעת, באתר שטייגען
• חן מענית, ‏חברי הפלג החרדי "קהילת המתמידים" קיבלו במרמה מיליוני ש', באתר גלובס, 6 במאי 2018
• מידע על ישיבת המתמידים בקטלוג "מרחב" של הספרייה הלאומית
• חגיגות פורים בישיבה, דנצ'ו ארנון, אתר הספרייה הלאומית