לייב מינצברג

רב ישראלי

הרב נתן יהודה לייב מינצברג, (כונה לייבל; י"ב באדר ב' ה'תש"ג, 19 במרץ 1943ט"ז בחשוון ה'תשע"ט, 25 באוקטובר 2018) היה ראש ישיבת המתמידים ומנהיגה הרוחני של קהילת קהל עדת ירושלים. סדרת ספריו, "בן מלך", עוסקת בפרשנות המקרא על דרך הפשט, בביאור דרשות חז"ל ובמחשבת ישראל.

הרב לייב מינצברג
לידה 19 במרץ 1943
י"ב באדר ב' תש"ג
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 באוקטובר 2018 (בגיל 75)
ט"ז בחשוון תשע"ט
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי לייבל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים
תקופת הפעילות ? – 25 באוקטובר 2018 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות היישוב הישן, שלומי אמונים
תחומי עיסוק חינוך, פרשנות המקרא
תפקידים נוספים ראש ישיבת המתמידים.
רבותיו הרב ישראל יצחק רייזמן
תלמידיו הרב חיים מן ההר, הרב בן ציון גוטפרב, הרב יוסף הירשמן, הרב משה מינצברג , הרב אליהו מאיר פייבלזון
חיבוריו בן מלך, תורה ודעת
ben-melech.com#/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

נולד בירושלים, לאלימלך ורבקה מינצברג. בגיל 5 נהרג אביו מפגז ירדני במהלך מלחמת העצמאות, והוא גדל בבית הרב ישראל יצחק רייזמן, שכיהן כדיין ומו"צ בעדה החרדית. בגיל 16 התמנה למדריך ב"חבורות" של ישיבת המתמידים שהייתה אז תחת הנהגתו של הרב אברהם לייב קליין, והעביר שם שיחות מוסר[1].

בגיל 18 התחתן עם חנה, בתו של הרב אליעזר דוד ברנד, מראשי מערכת אוצר הפוסקים. למד בין השאר בכולל בישיבת קמניץ בירושלים בראשותו של הרב מרדכי אליפנט, ובכולל "מגלה עמוקות - לב יהודה", שם למד מקרא במשך כמה שעות ביום.

לאחר שהרב קליין הזדקן ופרש מראשות הישיבה, תלמידי הישיבה הפעילו לחצים על הרב מינצברג שיסכים להחליפו, והוא נעתר לבסוף, לאחר שהרגיש שדברים שאמר האדמו"ר מגור, הרב ישראל אלתר, בטיש שבו השתתף, הם סימן משמים שעליו לעשות זאת[2].

תחת הנהגתו התבססה קהילת 'המתמידים' והפכה ממסגרת חינוכית לצעירים לקהילה מבוססת עם בתי מדרש וישיבות שעוצבו בהתאם להשקפת עולמו והשפעתו הכריזמטית.

הרב מינצברג הרבה למסור שיחות ושיעורים, בעיקר במקרא, ובמחשבת ישראל אך גם בתלמוד ועניינים אחרים. הותיר אחריו ספריית קלטות המכילה כ-4,500 שיעורים, חלקן שוכתבו ונערכו כספרים. שיעורים אלה, על תוכנם וסגנונם העצמאי, היו ברבות הימים הרקע למחלוקת נגדו.

מדי שנה היה נוהג לנסוע עם תלמידיו בפרשת לך לך לשבת התאחדות במירון בין השאר נוהג לומר אז 'לופט תורה' (תורה הנאמרת בטיול של שאיפת אוויר) ורובה בנויה על אדני הזוהר והקבלה[3].

בשנת תשל"ג על רקע מעצרם של מספר בחורי ישיבה ששרפו חנות שמכרה בשר חזיר, הלחין את השיר ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך, השורה הראשונה בשיר הפכה להמנון חרדי-קנאי, בהפגנות לשחרור עצורים[4].

למד שנים בחברותא עם אחיינו הרב שמואל ברנד ועם הרב אליעזר רובין שאף נמנה עם כותבי חידושיו.

נפטר בט"ז בחשוון תשע"ט (25 באוקטובר 2018) כתוצאה מסיבוך של ניתוח שעבר, ונקבר בהר המנוחות בירושלים[5]. בהלווייתו מונה בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג, חתנו של הרב ברוך שפירא, לממשיך דרכו בהנהגת הקהילה ומוסדותיה[6].

משפחתו עריכה

בנו הבכור אלימלך הוא מנהל חינוכי בתלמוד תורה צאן קדשים בביתר עילית ובבית שמש.

בנו השני, ברוך מרדכי, משמש כיום כממשיכו בהנהגת הקהילה.

חתנו הרב אשר ליכטנשטיין משמש כר"מ בישיבת חיי משה בירושלים.

חתנו הגדול, הרב מתתיהו הירשמן, נשא במשך למעלה מ-20 שנה בעול הניהול הכלכלי של מוסדות הקהילה. במשך השנים החלה מתיחות בין השנים, שהגיעה לשיאה בשנת 2011 כשנחשפה פרשת זיוף מסמכים חמורה שהתנהלה במשרדי המוסדות[7], ובעקבות דרישת הרב הירשמן לבצע חקירה פנימית לגילוי זהות המלשינים לטענתו, הרחיק הרב מינצברג את חתנו מניהול המוסדות ונוצר קרע בין השנים. סכסוך זה הוביל לפרישה של כמה ממקורבי הרב הירשמן, ביניהם אף ראש ישיבת המתמידים באותה עת, הרב חיים מן ההר.

כמה מגיסיו הם הרב שלמה פישר, הרב שלום חיים פרוש והרב חיים ברנד (ר"מ בישיבת לוצרן ואביו של הרב שמואל ברנד).

שיטתו עריכה

הרב מינצברג פיתח במהלך השנים הגות עצמאית ושונה במידה רבה מהסביבה בתוכה פעל - קהילת בני הישוב הישן בירושלים, ובחלקה אף יוצאת דופן בעולם החרדי בכללותו.

גישתו ליהדות התאפיינה בשאיפה להתחברות טבעית לתורה ולמצוות ובניסיון לבאר את טעמי המצוות בדרך המתיישבת על הלב, ולפי פשוטו של מקרא, לדעתו, קיום המצוות ללא הבנתן באופן זה, או הניסיון להתרגש ממושגים הלקוחים מתורת הסוד, עשויה להביא לאדישות רוחנית ולעשייתם כ'מצוות אנשים מלומדה' ללא קשר נפשי ורגשי.

את טעמם של מצוות התורה הוא ראה כמעשים המבטאים התנהגות אצילית ועדינות, ומידות טובות כיושר והגינות וכדומה[8]. ועל ידי המצפון המוסרי והרובד הרגשי, כל אדם יכול להרגיש זאת ולהתחבר לזה. בשל כך, הוא הדגיש את הצורך בלימוד מעמיק של התורה שבכתב, משום שלדעתו ניתן להבין מסגנון הכתובים ומדרשות חז"ל עליהם את מגמתה של כל מצווה ולקיימה מתוך הכונה הנכונה והרגש הנכון.

הרב מינצברג היה מפרשני המקרא על פי הפשט הבולטים בציבור החרדי. בין היתר הוא פיתח גישות פרשניות חדשות ביחס לסתירות ולכפילויות במקרא, לפי דבריו הסיבה לכך הוא היות שכל מצווה בתורה שבכתב מבטאת רעיון מוסרי-אלוקי, אזי כאשר נזכרת מצווה פעמיים או יותר בתורה הרי זה משום שיש לאותה מצווה כמה שורשים וכוונות שיש לשים לב אליהם, ובמאמר מקיף תחת הכותרת האור הגנוז בחמשת הספרים[9], מוצגת שיטתו לפיה כל חומש מציג פן שונה ביחס בין הקב"ה לעם ישראל, ומכאן חילופי הסגנונות בין החומשים. לדבריו, תרי"ג המצוות וסיפורי המקרא חולקו לחומשים השונים לפי מגמת כל חומש. כך למשל הוא מפרט מדוע חולקו פרשיות המשכן לשלושה חומשים. עוד הוא מראה במקומות רבים שחזרה על מצווה נובעת מהבדל סגנון בטעם המצווה, ומכל שינוי ניתן ללמוד פן נוסף בעבודת ה'. למשל, בספרו 'בן מלך - שבת קודש', הוא מנתח שתים עשרה פרשיות בתורה העוסקות בעניין השבת והצורך בכל אחת מהן כדי להשלים את התמונה המלאה של המצווה בצורה מורכבת[10].

הרב מינצברג הדריך את תלמידיו לגעת במהות בדרך פשוטה, ללא פלפולים, וללא הגדרות למדניות מופשטות. לדרך זו הוא קורא "עומק הפשט". גם שיטת הלימוד העיונית בגמרא ובפוסקים בישיבתו מתייחדת בחתירה להבנת מהות ושורשי הדברים ואינה מסתפקת בהגדרה משפטית הנהוגה בשיטת הלמדנות הקלאסית ברוב הישיבות הליטאיות. ומטרת הלימוד לדעתו הוא להבין ולהרגיש את הסברות והרעיונות העומדים בבסיס ההלכה עד שמגיעים לדרגא שמעצמו היה הלומד אומר זאת, הרב מינצברג היה אומר שזהו דרגת גדולי ישראל כמו החזון איש שהיה קובע הלכות מסברות ליבו, והיה מצביע על כך שבספרי החזון איש שגור הבטוי 'ליבי אומר לי' או 'ונראה'.

הגותו של הרב מינצברג עוסקת רבות ביסודות האמונה בה'. בשונה מחוגים רבים ביהדות החרדית הוא מעודד חשיבה עצמאית ורציונלית ביחס ליהדות המולידה אמונה אמיתית ובלתי כפויה. והיה מביע התנגדות לאמונות טפילות, או היגררות אחרי המקובל בחברה. בספריו, ובעיקר ב'בן מלך - חכמה ומוסר' ו'בן מלך - שיר השירים', הוא מדגיש שחובתו העיקרית של יהודי נובעת מהקשר המיוחד בין האלוקים לבין עם ישראל.

במקביל להיבטים השכלתניים בשיטתו, הרב מינצברג החשיב גם את פיתוח הרגשות והכמיהה בעבודת ה', כגון תפילה בהתלהבות, וקיום המצוות מתוך חיבור רגשי.

גישתו החינוכית גורסת כי בדורנו יש למעט בכל הקשור לענישה או ליראת העונש. על המחנכים להדגיש את היופי והחשיבות של התורה והמצוות, ואת האושר להיות יהודי הזוכה לקיים את התורה. כמו כן עודד את ההורים או המחנכים לנתינת יחס של כבוד וידידות לתלמידים, שיטה זו שונה באופן ניכר מהדרך החינוכית המקובלת בעדה החרדית, שהיא קשוחה יותר[11].

הדרכתו המעשית נוטה לאופטימיות ולראיית התורה והמצוות כחובה נעימה. התורה והמצוות אינן שוללות את העולם הזה, אלא מדריכות את האדם לחיות בו בצדק, ביושר ובקדושה. כמו כן ביחס להנאות העולם הוא דחה את ההשקפה שעצם ההנאה מהעולם הוא דבר מגונה והוא סבר שראוי ונכון שאדם יתענג ויהנה מהנאות העולם כמובן רק במינון הנכון, ובשיחותיו היה מרבה לעיתים לתאר את דרכי ההנאה מהעולם, מפלאי הטבע וחוויות הגוף. וכן התנגד לסיגופים[12].

הרב מינצברג טען שהקומוניזם מנוגדת להשקפת התורה ובנוסף הוא מנוגדת למצפון המוסרי, ולכן היא נכשלה[13].

בספר 'בן מלך - גלות וגאולה', אומר הרב מינצברג שהשואה היא תהליך אלוהי שנעשה בסיום הגלות, ומאז מתחיל תהליך של הכנה לגאולה שמתבטא בחזרת עם ישראל לארצו, הביטחון השורר בארץ, ובהתפתחות המואצת של הקהילות החרדיות בארץ ישראל. עם זאת התנגד למדינת ישראל, משום שלדעתו היא מייצגת אידאולוגיה חילונית כפרנית[14], כמו כן ראה בהתפתחותם של תנועת החסידות ועולם הישיבות שהתפתחו במאתיים השנים האחרונות, הארה מחודשת המלמדת שישנן תובנות שהדורות האחרונים זוכים להן יותר מהדורות הקודמים, ויש בכך לבשר את הפצעת אורו של משיח.

הוא נמנע מהשתתפות בבחירות כדעת הרב רייזמן שגידלו בילדותו, אך לא אסר זאת על תלמידיו ובני קהילתו שרבים מהם משתתפים בבחירות כרוב הקהילות החרדיות. בנוסף תמך באגודת קדושת ציון המייצגת גישה חרדית הרואה במציאות הנוכחית אתחלתא דגאולה[15].

בתקופת הפולמוס על משיחיות הרבי מלובביץ' הרבה להתבטא כנגדו ותמך בהתקפותיו של הרב שך עליו. לאחר פטירת הרבי מלובביץ' ושוך הפולמוס הציבורי הפסיק את התקפותיו אלו, ומספר שנים לפני מותו אף התראיין לבטאון 'כפר חב"ד' והגדיר את הרבי כ'חד בדרא' (יחיד בדור), מה שהתפרש כשינוי תפיסתו בעניין זה[16].

הפולמוס על דרכו עריכה

הרב מינצברג היה בעל השקפה מתונה ביחס לחוגי העדה החרדית לדוגמה התנגד להשתתפות תלמידיו בהפגנות בירושלים, כמו כן התיר קבלת שטחי ציבור מעיריית ירושלים לצורך הקמת מוסדות הקהילה, דבר הנחשב לאיסור חמור בעדה החרדית, וכן הורה לתלמידיו שאין הכרעה בשאלה ההלכתית של הצבעה בבחירות, וזה נידון כ'אלו ואלו דברי אלוקים חיים', ולכן כל אחד ינהג כמנהג אבותיו, בעקבות כך נמתחה נגדו ביקורת מצד חוגי העדה החרדית שבתוכה גדל והתחנך וממנה הגיעו רוב בני קהילתו, ובשנת תשנ"ה חל נתק בין קהילתו לקהילות המזוהות עם 'העדה החרדית', קבוצה מתלמידיו אף פרשה מהקהילה והקימה קהילה נפרדת בשם 'תפארת ירושלים', ובהמשך הוקמה גם קהילת 'אנשי ירושלים' מפורשי קהילתו. עם זאת, חלק מרבני הבד"צ של העדה החרדית המשיכו לקיים קשר עם הקהילה ועם הרב מינצברג עצמו, כך לדוגמה הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדת הספידו במסע הלויתו.

בהמשך לסכסוך מתמשך בין קהילת מתמידים שבראשותו לבין העדה החרדית, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בחודש כסלו ה'תשס"ב, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים, אדם לא חרדי שיעיין בדברים יתקשה להבין על מה יצא הקצף, אבל לפי הקודים החרדיים בדרשות אכן הושמעו רעיונות לא מקובלים, קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. והטענות המרכזיות היו על שיטתו החינוכית המקבלת בחיוב ואף מעודדת חשיבה עצמאית והתעמקות ביסודות האמונה, על זה שהוא רואה את דורנו כנעלה על דורות קודמים בהיבטים מסוימים, בניגוד למקובל שיש ירידת הדורות, וכן על השקפתו המתייחסת ל'העולם הזה' באור חיובי, ובמיוחד נגד סגנון שיעוריו שהתאפיינו באווירה קלילה ומבודחת במידת מה. ועל נוהגו לבקר אישים רבניים באופן שאינו מקובל בציבור החרדי, כגון דבריו על הרב יחזקאל לוונשטיין שביקר אותו בחריפות על המקום המרכזי המוענק במשנתו ליראת העונש[17]. בעיני הקנאים נחשבו דבריו מינות של ממש, בהקשר זה, עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לתלמידיו של הרב מינצברג והללו בהתערבות הרב שמואל אוירבך הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. למרות כך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002.

פרסום החוברת גרם לסערה זוטא בציבור החרדי. קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

בסופו של דבר שככה המהומה, והרב מינצברג המשיך למסור את שעוריו וספריו המשיכו לצאת לאור. ואף זכו להסכמה מגדולי הרבנים בציבור החרדי, עם זאת ספריו ערוכים היטב ואינם משקפים את כל תוכני הקלטות[18].

ספריו עריכה

תורתו של הרב מינצברג יוצאת לאור בסדרת הספרים "בן מלך" (על שם אביו הרב אלימלך מינצברג). בתחילת הכרך הראשון על התורה, צורפו מאמרים המציגים את השקפתו בעניין חשיבות לימוד התנ"ך והעיון בדרשות חז"ל על המקרא, וכן מאמרי יסוד בשיטתו הפרשנית.

במשך מספר שנים תלמידי הרב מינצברג ערכו את חידושיו והוציאו עלון בשם תורה ודעת[19] (עד עתה יצאו חמישה כרכים של אוגדנים של גיליונות העלון), וכן קבצים נוספים עם חידושיו. כיום מוציאים תלמידיו עלון שבועי בשם אוצרות בן מלך שמתפרסמים בו חידושי תורה שלו על פרשת השבוע ועוד. על הספרים הסכימו הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שמואל וואזנר, הרב שמואל אוירבך, ורבנים נוספים. לספרים צורף גם מכתב של כמה מזקני ירושלים (הרב זונדל קרויזר, ר' מרדכי אהרן שיינברגר, ר' חיים בנימין לוצקין ועוד) בשבח הכתבים. להערכה מיוחדת זכה מהרב ברוך דב פוברסקי שהיה מקבל בקביעות את הגיליון תורה ודעת והיה עמו בקשר תורני[20].

  • בן מלך על התורה י"ב כרכים
  • בן מלך חכמה ומוסר
  • בן מלך על המצוות התמידיות במקדש,
  • בן מלך חג המצות
  • בן מלך ספירת העומר וחג השבועות
  • בן מלך ימי בין המצרים גלות וגאולה
  • בן מלך ימים נוראים
  • בן מלך חג הסוכות
  • בן מלך חנוכה
  • בן מלך ימי הפורים
  • בן מלך הגדה של פסח
  • בן מלך שיר השירים
  • בן מלך שבת קודש
  • בן מלך מידת הביטחון
  • בן מלך שומע כעונה
  • בן מלך עניינים בש"ס ובהלכה
  • בן מלך זמירות שבת
  • קטלוג הקלטות שעורי בן מלך
  • אשכבתיה דבן מלך

תלמידיו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ראו: מסיבת מלוה מלכא למלאות שבע עשרה שנה להתיסדות ישיבת המתמידים בירושלים, הצופה, 7 באפריל 1966, עמ' 4
  2. ^ קהל עדת ירושלים, תורה ודעת Vol. 57705771 No. 116 - 147 5771 -, באתר היברובוקס
  3. ^ שלמה זינגר, פרויקט מיוחד: שבת אין מירון של מעלה!, באתר גי די אן,, ‏ט"ז באייר תשע"ד
  4. ^ לוח המתמידים גיליון 318 חג הסוכות תשפ"ג
  5. ^ קובי רוזן, ‏מנהיג 'המתמידים': הגאון רבי לייבל מינצברג זצ"ל, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2018
  6. ^ משה ויסברג,, מנהיג 'המתמידים' החדש שנוסע באוטובוסים - פרופיל מרתק, באתר בחדרי חרדים, ‏ט"ו ניסן תשע"ט 20/04/2019
  7. ^ יאיר אלטמן, חשד: ישיבות זייפו תעודות זהות והונו במיליונים, באתר ynet, 21 בנובמבר 2010
  8. ^ בן מלך חכמה ומוסר, עמוד צב, מאמר ד ממלכת כהנים וגוי קדוש.
  9. ^ בראש הספר 'בן מלך על התורה - בראשית נח'
  10. ^ הרב חיים מצגר, סדר ומבנה בחמשה חומשי תורה, באתר רציו, וכן בגליון פשטות המתחדשים ניסן תש"פ עמוד ט.
  11. ^ הרב לייב מינצברג,, דרכי החינוך בדורנו – שיחה,, באתר לב לדעת
  12. ^ בן מלך חכמה ומוסר, מאמר יא, 'היחס הנכון לנטילת תענוג והנאה מהעולם הזה'. בתוך אתר לדעת
  13. ^ בן מלך, בראשית ח"ב מאמר חלוקת העושר בעולם על פי התורה, עמוד רה.
  14. ^ משה ויסברג,, רבי לייבל: "שניהם לא יצליחו לעולם להקים ממשלה", באתר בחדרי חרדים, ‏כ' חשון תש"פ 18/11/2019
  15. ^ קריאת כיוון, באתר ערוץ 7, 16 בנובמבר 2017
  16. ^ מנחם הירשמן, כך נעלמה המתיחות ההיסטורית עם חב"ד, באתר בחדרי חרדים, 29 בספטמבר 2018
  17. ^ כאבה של ירושלים עמוד יג
  18. ^ בנימין בראון, חברה בתמורה, עמוד 371 - 372
  19. ^ העלונים באתר שטייגן
  20. ^ ראה בהספדיו על הרב מינצברג בתוך אשכבתיה דבן מלך עמוד רכו ואילך, וכן עמוד תפז ואילך, וכן עמוד שא ואילך.