לייב מינצברג

הרב נתן יהודה לייב מינצברג, (כונה לייבל; י"ב באדר ב' ה'תש"ג, 19 במרץ 1943 – ט"ז בחשוון ה'תשע"ט, 25 באוקטובר 2018) היה ראש ישיבת המתמידים ומנהיגה הרוחני של קהילת קהל עדת ירושלים. סדרת ספריו, "בן מלך", עוסקת בפרשנות המקרא על דרך הפשט, בביאור דרשות חז"ל ובמחשבת ישראל.

הרב לייב מינצברג

לידה	19 במרץ 1943 י"ב באדר ב' תש"ג ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	25 באוקטובר 2018 (בגיל 75) ט"ז בחשוון תשע"ט ירושלים, ישראל
כינוי	לייבל
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
מקום פעילות	ירושלים
תקופת הפעילות	? – 25 באוקטובר 2018
השתייכות	היישוב הישן, שלומי אמונים
תחומי עיסוק	חינוך, פרשנות המקרא
תפקידים נוספים	ראש ישיבת המתמידים.
רבותיו	הרב ישראל יצחק רייזמן
תלמידיו	הרב חיים מן ההר, הרב בן ציון גוטפרב, הרב יוסף הירשמן, הרב משה מינצברג
חיבוריו	בן מלך, תורה ודעת
ben-melech.com#/

תולדות חייו

נולד בירושלים, לאלימלך ורבקה מינצברג. בגיל 5 נהרג אביו מפגז ירדני במהלך מלחמת העצמאות, והוא גדל בבית הרב ישראל יצחק רייזמן, שכיהן כדיין ומו"צ בעדה החרדית. בגיל 16 התמנה למדריך ב"חבורות" של ישיבת המתמידים שהייתה אז תחת הנהגתו של הרב אברהם לייב קליין, והעביר שם שיחות מוסר ומחשבת ישראל.

בגיל 18 התחתן עם חנה, בתו של הרב אליעזר דוד ברנד, מראשי מערכת אוצר הפוסקים. למד בין השאר בכולל בישיבת קמניץ בירושלים בראשותו של הרב מרדכי אליפנט, ובכולל "מגלה עמוקות - לב יהודה", שם למד מקרא במשך כמה שעות ביום.

לאחר שהרב קליין הזדקן ופרש מראשות הישיבה, תלמידי הישיבה הפעילו לחצים על הרב מינצברג שיסכים להחליפו, והוא נעתר לבסוף, לאחר שהרגיש שדברים שאמר האדמו"ר מגור, הרב ישראל אלתר, בטיש שבו השתתף, הם סימן משמים שעליו לעשות זאת.

תחת הנהגתו התבססה קהילת 'המתמידים' והפכה ממסגרת חינוכית לצעירים לקהילה מבוססת עם בתי מדרש וישיבות שעוצבו בהתאם להשקפת עולמו והשפעתו הכריזמטית.

הרב מינצברג הרבה למסור שיחות ושיעורים, בעיקר במקרא, ובמחשבת ישראל אך גם בתלמוד ועניינים אחרים. הותיר אחריו ספריית קלטות המכילה כ-4,500 שיעורים, חלקן שוכתבו ונערכו כספרים. שיעורים אלה, על תוכנם וסגנונם העצמאי, היו ברבות הימים הרקע למחלוקת נגדו.

נפטר בט"ז בחשוון תשע"ט (25 באוקטובר 2018) כתוצאה מסיבוך של ניתוח שעבר, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. בהלווייתו מונה בנו, הרב ברוך מרדכי מינצברג, חתנו של הרב ברוך שפירא, לממשיך דרכו בהנהגת הקהילה ומוסדותיה.

משפחתו

בנו הבכור אלימלך הוא מנהל חינוכי בתלמוד תורה צאן קדשים בביתר עילית ובבית שמש.

בנו השני, ברוך מרדכי, משמש כיום כממשיכו בהנהגת הקהילה.

חתנו הרב אשר ליכטנשטיין משמש כר"מ בישיבת חיי משה בירושלים.

חתנו הגדול, הרב מתתיהו הירשמן, נשא במשך למעלה מ-20 שנה בעול הניהול הכלכלי של מוסדות הקהילה. לאחר שבשנת 2011 נחשפה פרשת זיוף מסמכים חמורה שהתנהלה במשרדי המוסדות, ובעקבות דרישת הרב הירשמן לבצע חקירה פנימית לגילוי זהות המלשינים לטענתו, הרחיק הרב מינצברג את חתנו מניהול המוסדות ונוצר קרע בין השנים. סכסוך זה הוביל לפרישה של כמה ממקורבי הרב הירשמן, ביניהם אף ראש ישיבת המתמידים באותה עת, הרב חיים מן ההר.

כמה מגיסיו הם הרב שלמה פישר, הרב שלום חיים פרוש והרב חיים ברנד (ר"מ בישיבת לוצרן ואביו של הרב שמואל ברנד).

שיטתו

הרב מינצברג פיתח במהלך השנים הגות עצמאית ושונה במידה רבה מהסביבה בתוכה פעל - קהילת בני הישוב הישן בירושלים, ובחלקה אף יוצאת דופן בעולם החרדי בכללותו.

גישתו ליהדות התאפיינה בשאיפה להתחברות טבעית לתורה ולמצוות ובניסיון לבאר את טעמי המצוות בדרך המתיישבת על הלב. לדעתו, קיום המצוות ללא הבנתן באופן זה עשויה להביא לאדישות רוחנית ולעשייתם כ'מצוות אנשים מלומדה' ללא קשר נפשי ורגשי.

בהתאם לכך, הדגיש את הצורך בלימוד מעמיק של התורה שבכתב, משום שלדעתו מסגנון הכתובים ומדרשות חז"ל עליהם ניתן להבין את מגמתה של כל מצווה ואת הדרך הנכונה בעבודת ה'. לשיטתו, כל מצווה בתורה שבכתב מבטאת רעיון מוסרי-אלוהי, וכאשר נזכרת מצווה פעמיים או יותר בתורה הרי זה משום שיש לאותה מצווה כמה שורשים וכוונות שיש לשים לב אליהם.

במאמר מקיף תחת הכותרת האור הגנוז בחמשת הספרים, מוצגת שיטתו לפיה כל חומש מציג פן שונה ביחס בין הקב"ה לעם ישראל, ומכאן חילופי הסגנונות בין החומשים. לדבריו, תרי"ג המצוות וסיפורי המקרא חולקו לחומשים השונים לפי מגמת כל חומש. כך למשל הוא מפרט מדוע חולקו פרשיות המשכן לשלושה חומשים. עוד הוא מראה במקומות רבים שחזרה על מצווה נובעת מהבדל סגנון בטעם המצווה, ומכל שינוי ניתן ללמוד פן נוסף בעבודת ה'. למשל, בספרו 'בן מלך - שבת קודש', הוא מנתח שתים עשרה פרשיות בתורה העוסקות בעניין השבת והצורך בכל אחת מהן כדי להשלים את התמונה המלאה של המצווה בצורה מורכבת.

הרב מינצברג הדריך את תלמידיו לגעת במהות בדרך פשוטה, ללא פלפולים, ורמאות עצמית. לדרך זו הוא קורא "עומק הפשט". גם שיטת הלימוד העיונית בגמרא ובפוסקים בישיבתו מתייחדת בחתירה להבנת מהות ושורשי הדברים ואינה מסתפקת בהגדרה משפטית הנהוגה בשיטת הלמדנות הקלאסית ברוב הישיבות הליטאיות.

במקביל להיבטים השכלתניים בשיטתו, הרב מינצברג החשיב גם את פיתוח הרגשות והכמיהה בעבודת ה', כגון תפילה בהתלהבות. הדרכתו המעשית נוטה לאופטימיות ולראיית התורה והמצוות כחובה נעימה. התורה והמצוות אינן שוללות את העולם הזה, אלא מדריכות את האדם לחיות בו בצדק, ביושר ובקדושה. בשונה מחוגים רבים ביהדות החרדית שיטתו מעודדת חשיבה עצמאית, המולידה לדעתו אמונה בלתי כפויה. משנתו החינוכית גורסת כי בדורנו יש למעט בכל הקשור לענישה או ליראת העונש. על המחנכים להדגיש את היופי והחשיבות של התורה והמצוות, ואת האושר להיות יהודי הזוכה לקיים את התורה. כמו כן להשקפתו מותר ואף מצווה להנות מהעולם הזה במידה הנכונה, ובשיחותיו היה מרבה לעיתים לתאר את דרכי ההנאה מהעולם, מפלאי הטבע וחוויות הגוף.

ראה בהתפתחותם של תנועת החסידות ועולם הישיבות שהתפתחו במאתיים השנים האחרונות, הארה מחודשת המלמדת שישנן תובנות שהדורות האחרונים זוכים להן יותר מהדורות הקודמים, ויש בכך לבשר את הפצעת אורו של משיח.

בספר 'בן מלך - גלות וגאולה', אומר הרב מינצברג שהשואה היא תהליך אלוהי שנעשה בסיום הגלות, ומאז מתחיל תהליך של הכנה לגאולה שמתבטא בחזרת עם ישראל לארצו, הביטחון השורר בארץ, ובהתפתחות המואצת של הקהילות החרדיות בארץ ישראל. עם זאת התנגד למדינת ישראל, משום שלדעתו היא מייצגת אידאולוגיה חילונית כפרנית, ונמנע מהשתתפות בבחירות כדעת הרב רייזמן שגידלו בילדותו, אך לא אסר זאת על תלמידיו ובני קהילתו שרבים מהם משתתפים בבחירות כרוב הקהילות החרדיות. תמך באגודת קדושת ציון המייצגת גישה חרדית הרואה במציאות הנוכחית אתחלתא דגאולה.

בתקופת הפולמוס על משיחיות הרבי מלובביץ' הרבה להתבטא כנגדו ותמך בהתקפותיו של הרב שך כנגד חב"ד. לאחר פטירת הרבי מלובביץ' ושוך הפולמוס הציבורי הפסיק את התקפותיו אלו, ומספר שנים לפני מותו אף התראיין לבטאון 'כפר חב"ד' והגדיר את הרבי כ'חד בדרא' (יחיד בדור), מה שהתפרש כשינוי תפיסתו בעניין זה.

הפולמוס על דרכו

לדרכו וגישתו החינוכית-השקפתית של הרב מינצברג שנחשבה לחדשנית ואף נועזת לעיתים, נמתחה ביקורת מצד חוגים חרדיים אחרים שהתנגדו להיבטים רבים בשיטתו.

כך נמתחה נגדו ביקורת מצד חוגי העדה החרדית שבתוכה גדל והתחנך וממנה הגיעו רוב בני קהילתו, בשל השקפתו שלא תאמה את ההתנגדות למדינת ישראל ולציונות כפי שהיא מקובלת בחוגים אלו. כאשר התיר קבלת שטחי ציבור מעיריית ירושלים לצורך הקמת מוסדות הקהילה, דבר הנחשב לאיסור חמור בעדה החרדית, חל נתק בין קהילתו לקהילות המזוהות עם 'העדה החרדית', קבוצה מתלמידיו אף פרשה מהקהילה והקימה קהילה נפרדת בשם 'תפארת ירושלים', ובהמשך הוקמה גם קהילת 'אנשי ירושלים' מפורשי קהילתו.

כמו כן עוררה ביקורת שיטתו החינוכית המקבלת בחיוב ואף מעודדת חשיבה עצמאית והתעמקות ביסודות האמונה, השקפתו על 'העולם הזה' באור חיובי, ובמיוחד סגנון שיעוריו שהתאפיינו באווירה קלילה ומבודחת במידת מה. בשיעוריו נהג גם לבקר אישים רבניים באופן שאינו מקובל בציבור החרדי. בהקשר זה, יזמה קבוצה ממתנגדיו, בחודש כסלו ה'תשס"ב, ליקוט של קטעים מדבריו המוקלטים אשר עשויים להיחשב בעייתיים בעיני חרדים רבים. קטעים אלו הועלו על הכתב ואף קובצו לקלטת דוגמה. עם חומר זה פנו מתנגדיו לרבנים בכירים בציבור החרדי והחתימו אותם על כרוז חריף נגד הרב מינצברג וקהילתו. דבר היוזמה הודלף לתלמידיו של הרב מינצברג והללו הצליחו למנוע את פרסום הכרוז, ואף להשפיע על חלק מהרבנים החתומים לחזור בהם מחתימתם. למרות כך, החליטו יוזמי ההחתמה לפרסם את החומר. הללו כינסו את הקטעים האמורים לחוברת בשם "כאבה של ירושלים", אשר יצאה לאור על ידי נטורי קרתא בחורף 2002.

פרסום החוברת גרם לסערת רוחות בציבור החרדי.^{[דרוש מקור]} קהילתו פרסמה כרוז תחת הכותרת "זיוף מזעזע כל לב", ולפיו מדובר בזיוף ובהוצאת דברים מהקשרם. בתגובה פרסמו מתנגדיו כרוז נגדי תחת הכותרת "היאך יכחיש חי את החי", שבו נטען כי העתקי הקלטות המקוריות בשלמותן יסופקו על-ידם לכל דורש.

ספריו

תורתו של הרב מינצברג יוצאת לאור בסדרת הספרים "בן מלך" (על שם אביו הרב אלימלך מינצברג). עד כה יצאו לאור כרכים על: המצוות התמידיות במקדש, שומע כעונה, עניינים בש"ס ובהלכה, שיעורי בן מלך על מסכת בבא קמא, חכמה ומוסר, מידת הביטחון, שבת קודש, חג המצות, סוכות, ימים נוראים, ספירת העומר וחג השבועות, בין המצרים - גלות וגאולה, חנוכה וט"ו בשבט, שיר השירים, ימי הפורים, הגדה של פסח. בסדרת בן מלך על התורה יצאו לאור שלושה כרכים על חומש בראשית, שלושה כרכים על חומש שמות, כרך על חומש ויקרא וכרך על חומש במדבר. בתחילת הכרך הראשון, צורפו מאמרים המציגים את השקפתו בעניין חשיבות לימוד התנ"ך והעיון בדרשות חז"ל על המקרא, וכן מאמרי יסוד בשיטתו הפרשנית.

במשך מספר שנים תלמידי הרב מינצברג ערכו את חידושיו והוציאו עלון בשם תורה ודעת (עד עתה יצאו חמישה כרכים של אוגדנים של גיליונות העלון), וכן קבצים נוספים עם חידושיו. כיום מוציאים תלמידיו עלון שבועי בשם אוצרות בן מלך שמתפרסמים בו חידושי תורה שלו על פרשת השבוע ועוד.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של מכון בן מלך, המאגד את ספרותו
• שיעורי הרב לייב מינצברג באתר "קול הלשון"
• עלוני תורה ודעת, באתר שטייגען
• כרכי בן מלך המצויים באתר HebrewBooks: על שיר השירים, מצוות התמידיות שבמקדש, מדת הביטחון, חכמה ומוסר, חג המצות, על ספירת העומר וחג השבועות, גלות וגאולה, בין המצרים, ימים הנוראים, חג הסוכות, חנוכה וט"ו בשבט, פורים.
• אשכול לזכרו בפורום אוצר החכמה
• הרב בניהו שנדורפי, לדמותו של בן מלך – קווים לדמותו של הרב ליב מינצברג זצ"ל, באתר ערוץ 7
• שמואל וולך, "מי האיש": על רבי, ר' לייב מינצברג זצ"ל, באתר צריך עיון, י"ד כסלו ה'תשע"ט
• לייב בן אלימלך מינצברג (1943-2018), דף שער בספרייה הלאומית
• משה ויסברג , בכתב יד נדיר נמצא: "המפלגות יריבו זו עם זו" באתר בחרדי חרדים, י"ב ניסן תשפ"ג