ישראל גולדשטיין
הרב ד"ר ישראל גולדשטיין (באנגלית: Israel Goldstein; 18 ביוני 1896, פילדלפיה – 11 באפריל 1986, ירושלים) היה רב קונסרבטיבי, ממנהיגי הפלג הציוני של יהדות ארצות הברית.
חייו ופועלו
עריכהישראל גולדשטיין נולד בפילדלפיה שבפנסילבניה בשנת 1896 לדוד ופניה גולדשטיין. התחנך בבתי ספר ציבוריים בעיר, בישיבת "משכן ישראל" ובקולג' גְרֵץ. כמו כן, בילה חלק מילדותו בחדר מסורתי בפאתי ריגה. כבר מגיל צעיר ניכר כעילוי. בשנת 1914 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת פנסילבניה, בשנת 1917 תואר שני מאוניברסיטת קולומביה, ובשנת 1918 הוסמך לרבנות על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק, וכיהן שם כרב קונסרבטיבי עד עלייתו לישראל ב-1960. ב-1927 קיבל מבית המדרש תואר דוקטור בלימודים עבריים. בשנת 1946 היה מיוזמי ומייסדי אוניברסיטת ברנדייס בבוסטון, כמוסד אקדמי יהודי איכותי שנועד לשפר את מצב האומה לאחר מלחמת העולם השנייה. ב-1948 שהה בישראל כשנה בתפקידו כגזבר הסוכנות היהודית, ועמד על צורכי היישוב כדי שיוכל להביאם בפני תורמים בארצות הברית, זאת אף על פי שעד 1948 לא היה מבין התומכים בגיוס כספים מקהילת יהודי ארצות הברית ואף נחשב על ידי דוד בן-גוריון לגורם מעכב.[1] באוגוסט 1949 שב לארצות הברית על רקע חילוקי דעות בינו ובין בן-גוריון; גולדשטיין תבע לצמצם ולהסדיר את גל העלייה ההמונית כדי שיתאים למשאבים המצוצמים של הסוכנות היהודית, ובן-גוריון התנגד לכך. עם זאת, בשהותו בארץ פעל להקמת רשת כפרי הנוער "יסודות" לקליטת נוער מפליטי השואה שעלו במסגרת עליית הנוער.
בנוסף היה חבר בהסתדרות ציוני אמריקה ובמגבית היהודית המאוחדת, נציג הברית העולמית של המפלגה הפרוגרסיבית בסוכנות היהודית וציר מטעמה לקונגרס הציוני ויו"ר קרן היסוד בין השנים 1961–1971.
אשתו, ברטה, הייתה גם היא פעילה בולטת בתחומי זכויות עובדים וזכויות נשים.
על אף שלא שלל את הקיום היהודי בגולה, הטיף לעלייה לישראל, בעיקר של נוער, ואף עלה בעצמו, בצעד יוצא דופן לגבי מנהיג כמותו (רוב ראשי יהדות ארצות הברית, גם הציונים, לא עלו לארץ בעצמם בפועל). ב-1960 עלה לישראל והשתקע בירושלים, ולא זאת בלבד – אף הפך לגורם פעיל בעידוד עלייה בנאומים שנשא ופרסומים שכתב.[2] בין שנת 1961 לשנת 1966 הגיעו לישראל כל שנה כ-3,000 עולים מארצות הברית וקנדה, רבים מהם בעידודו.[3]
בשנת 1976 זכה לאות יקיר ירושלים.[4]
הנצחה
עריכה- חוות הנוער הציוני בירושלים נקראה על שמו עוד בחייו
- בית הכנסת ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית
- פרס על שמו למנהיגות ציונית יוצאת דופן מוענק מטעם קרן היסוד
לקריאה נוספת
עריכהכתביו
עריכה- Gabriel A.Sivan (Ed.), Jewish perspectives: selected addresses, sermons, broadcasts, and articles, 1915-1984, Keter 1985
- Century of Judaism in New York
- Towards a Solution
- American Jewry Comes of Age
- Brandeis University - Chapter of its Founding
- הציונות הכללית וייעודה, תל אביב, תשי"ב.
- שנות מעבר: ניו יורק - ירושלים 1962-1960, הוצאת ראובן מס, 1963.
- שנה בישראל: דברים ומעשים בשרות העם, תל אביב, תש"ט.
על אודותיו
עריכה- אהרן אלפרין, חיים של שליחות: ביוגרפיה של ד"ר ישראל גולדשטיין, הוצאת ראובן מס.
- דבורה הכהן, עולים בסערה - העלייה הגדולה וקליטתה בישראל 1948 - 1953, יד יצחק בן-צבי, 1994, עמ' 89–114.
קישורים חיצוניים
עריכה
- דר' ישראל גולדשטיין מת בירושלים, מעריב, 13 באפריל 1986
- ביוגרפיה, בתוך: Pamela Susan Nadell, Conservative Judaism in America: a biographical dictionary and sourcebook, עמ' 108–110. (באנגלית)
ישראל גולדשטין (1896-1986), דף שער בספרייה הלאומית- ישראל גולדשטיין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
עריכה- ^ יומני דוד בן-גוריון, 21 באוקטובר 1948.
- ^ ראו "שנת מעבר: ניו יורק וירושלים 1960–1962".
- ^ אלון גל, "ישראל ויהדות אמריקה - העלייה שנשכחה", בתוך צבי צמרת וחנה יבלונקה (עורכים), מדינת ישראל - העשור השני, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תש"ס, עמ' 332–342.
- ^ ארועי יום ירושלים נפתחו בהענקת תארים ליקירי העיר, דבר, 27 במאי 1976