ישראל דה בנדטי (קוראדו)
ישראל דה בנדטי (קוראדו) (1927 – 2022) הוא סופר ישראלי ממוצא איטלקי.
קורות חייו עריכה
ישראל דה בנדטי נולד בפרארה, איטליה, בשנת 1927, למשפחה יהודית ממעמד הביניים. הוא למד בבית ספר של הקהילה היהודית בפרארה.[1]
בנובמבר 1943, בעקבות רצח המנהיג הפשיסטי הבכיר איג'ינו גיסליני, הפשיסטים עצרו 74 מתושבי פרארה, חלקם יהודים, וביניהם ישראל דה בנדטי. עשרה מבין העצורים הוצאו להורג לפני חומת טירת אסְטֶנְזה עוד באותו לילה,[2] והיתר הועברו לבית הסוהר ברחוב Via Piangipane. כעבור שבועיים, לאחר שהעיר הופצצה מהאוויר על ידי כוחות הברית, ישראל דה בנדטי הצליח להימלט יחד עם משפחתו אל ההרים, שם הסתתר עד לשחרור האזור בדצמבר 1944.
בשנת 1946 הצטרף לתנועת החלוץ ועבר הכשרה בחוות "תל ברושים" ליד העיירה צֶ'בּולי במחוז פיזה. בתקופה זאת התחיל לפרסם בעיתון "החלוץ", שיצא לאור באיטליה תחילה אחח לשבועיים, ולאחר מכן, בין השנים 1953 – 1956, אחת לחודש.[3]
בתום ההכשרה, בנובמבר 1949, עלה לארץ עם אשתו שושנה, לקיבוץ רוחמה שבנגב. הוא חזר לחוות ההכשרה בתוך שליח בין השנים 1952 – 1954. היה אחד מראשי תנועת החלוץ באיטליה.
בקיבוץ הוא כיהן כרכז ומזכיר המשק, כעורך עלון הקיבוץ וכארכיונאי הקיבוץ וזאת לצד פעילות ענפה בשדה הכתיבה התיעודית והספרותית.
ביקר מספר פעמים באיטליה כנציג תנועת הנוער הציוני וההסתדרות הציונית העולמית. בשנת 2013 קיבל את העיטור Stella al Merito del Lavoro (איט') מידי נשיא איטליה ג'ורג'ו נפוליטנו.[4]
הוא היה חבר בהנהגת מפלגת מר"צ.
ישראל דה בנדטי נפטר בקיבוץ רוחמה בשנת 2022 והשאיר אחריו שתי בנות.
יצירתו הספרותית עריכה
ישראל דה בנדטי כתב את כל ספריו בקיבוץ רוחמה באיטלקית ובעברית. הספרים יצאו לאור באיטליה ובישראל.
הספרים מתבססים על פרטים אוטוביוגרפיים ועל חוויות המחבר. הם כתובים בסגנון ריאליסטי מתוך ראייה היסטורית רחבה ובלשון בהירה ושוטפת. הספרים עוסקים בנעורים ובהתבגרות באיטליה הפשיסטית, בסיפורם של ניצולי שואה ושל ילידי הארץ, ובשינויים שחלו במרוצת השנים בחיי הקיבוץ ובחברה הישראלית.[4] מתוך ספריו נזכיר את:
Yeled Cuz, Michal e Nur sui campi di cotone, Racconti di Israele, Dopo עריכה
הספר יצא לאור באיטליה בשנת 2008 בהוצאה Le Chateau Edizioni.[5]
בספר שלושה סיפורים: ילד חוץ, מיכל ונור בשדה הכותנה וסיפורים על ישראל שלאחר. הסיפורים מתארים את ישראל שלאחר החזרה לארץ המובטחת, לאחר שנות הגבורה של מימוש הקיבוצים, לאחר השואה ולאחר הקמת מדינת ישראל. חוויות דרמטיות אלה יצרו דור המסוגל להדוף כל התקפה והמסוגל ללכת בדרך הקשה של דו-קיום בשלום עם שכנים. בהווה ישראל ניצבת בפני מערכה מורכבת וקשה של התמודדות עם הפילוג בעם.
שנים של זעם ותקוה (1938-1949) (Anni di rabbia e di speranze 1938-1949) עריכה
הספר יצא לאור באיטלקית בשנת 2003 בהוצאת "לה ג'ונטינה (פרארה)" ובעברית בשנת 2004 בהוצאת "מורשת" בשיתוף עם יעד יערים ויד ושם.[6]
זהו סיפור על נעורים והתבגרות באיטליה הפשיסטית בתקופת מלחמת העולם השנייה, שילוב בין ספר אוטוביוגרפי וספר זיכרונות. הספר כתוב בגוף ראשון ובזמן הווה ומכסה שלוש תקופות בחיי הסופר: התקופה של לפני המלחמה, תקופת המלחמה והתקופה שלאחר המלחמה.[7]
מסופר בו על תקופת הלימודים בבית הספר היהודי, על הכיבוש הגרמני, על כליאתו בבית הסוהר והבריחה מפרארה, על הישרדותו תחת זהות שאולה בּפַאֶנְצָה ובכפרים שבסביבה עד תום המלחמה, על הצטרפותו לפעילות ציונית באיטליה במסגרת תנועת החלוץ עם סיום המלחמה, על עלייתו ארצה ועל התיישבותו בקיבוץ רוחמה.
חלומות לא עוברים בירושה (I sogni non passano in eredità: cinquant'anni di vita in kibbutz) עריכה
הספר יצא לאור באיטלקית בשנת 2001 בהוצאה לאור "לה ג'ונטינה"[8] ובשנת 2002 בעברית בהוצאה לאור של קיבוץ דליה.
הספר עוקב אחר מהלך חייו של חבר קיבוץ בניסיון להסביר לקוראים את התהליכים שהפכו את קיבוץ רוחמה, כמו קיבוצים רבים אחרים, מחברה שיתופית לקהילה. הסופר מנסה לברר לעצמו מדוע ואיך מודל חיי הקהילה שאומץ על ידי הקיבוץ גרם בסופו של דבר לדחיית הערכים הסוציאליסטים עליהם הוא התבסס עם הקמתו.
צילום בשחור ולבן עריכה
הספר יצא לאור בהוצאה "חממה ספרותית" בתל אביב בשנת 2012.
זהו רומן מרגש וכנה המספר בו זמנית את סיפורם של ילדים ומבוגרים ניצולי שואה ושל קיבוצניקים ילידי הארץ וחושף טיפין טיפין את אורח החיים בהווה ובעבר של יהודים בישראל ובגולה ובעיקר את הדרכים השונות בהן כל אחד ואחת מגיבורי הספר בוחר להתמודד מול קשיים, אוסף כוחות ומוצא את דרכו החדשה. בין הגיבורים מאיה, ניצולת שואה ואשתו האהובה של רמי, יהודה בן השמונים המטפל באשתו לאה שעברה אירוע מוחי, שתי ילדות שנפגעו במלחמה ועוד.[9]
אהבה בלתי אפשרית בסערה (Un amore impossibile nella bufera) עריכה
הספר יצא לאור באיטליה בשנת 2013 בהוצאת "קלאודיאנה".
האירועים המתוארים בספר מתרחשים בפרארה בשנת 1938. האווירה ששררה בפרארה השתנתה מן הקצה אל הקצה בספטמבר 1938 עם פרסום חוקי הגזע והקצינה ביוני 1940, עם כניסתה של איטליה למלחמה. אירועים אלה משבשים את האהבה שלא מכבר נולדה על ספסלי בית הספר ואת הידידות בין שלושה חברים. עם פרוץ המלחמה, חלומותיהם מתנפצים באכזריות ודרכיהם נפרדות בנסיבות בלתי צפויות.
הערות שוליים עריכה
- ^ דה בנדטי ישראל (קוראדו), באתר לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
- ^ Massacre at the Castle, ferraraebraica.meis.museum (באנגלית)
- ^ Marcella Simoni, “Young Italian Jews in Israel, and back. Voices from a generation (1945-1953),”, Italian Jewish Networks from the Seventeenth to the Twentieth Century, 2018-01-01
- ^ 1 2 Ester Moscati, Addio a Corrado Israel De Benedetti, un pioniere del Sionismo, Mosaico, 2022-08-03 (ב־)
- ^
ישראל דה בנדטי (1927-), דף שער בספרייה הלאומית
- ^ שנים של זעם ותקווה 1949-1938, באתר www.bialik-publishing.co.il
- ^ manuel, Corrado Israel De Benedetti, Israele.net, 2004-07-01 (באיטלקית)
- ^ La Casa editrice - Casa Editrice Giuntina, www.giuntina.it
- ^ Israel Corrado De Benedetti, israelcorrado.com
