ישראל דיקר
ישראל דיקר (1898–1949) היה אדריכל ישראלי ממוצא פולני, הנחשב לאחד מהאדריכלים הראשיים של הסגנון הבינלאומי בתל אביב[1]. דיקר היה ממתכנניה הראשונים של העיר חולון, וכן ממתכנני שיכוני "מעונות עובדים" בתל אביב[2].
 | |
| דיקר באתר הבנייה של תיאטרון הבימה | |
| לידה |
1898 פולין |
|---|---|
| פטירה |
1949 (בגיל 51 בערך) תל אביב |
| לאום | ישראלי |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| זרם באמנות | הסגנון הבינלאומי |
| יצירות ידועות | מעונות עובדים ג', מעונות עובדים ז', בניין יעקב זיסקינד |
קורות חיים
עריכהדיקר נולד בפולין, באזור שהיה בשליטת האימפריה האוסטרו הונגרית בשנת 1898. למד אדריכלות בפראג. בשנות העשרים, לאחר תקופה נוספת של לימוד ברומא ובפראג, במהלכה פרסם בכתב העת היהודי־איטלקי "La Rassegna Mensile di Israel"[3] עלה דיקר לארץ ישראל והשתקע בתל אביב. במשך ארבע שנים, דיקר תכנן מבנים שונים הקשורים להסתדרות, והיה ממתכנניה הראשיים של "קריית עבודה" (כיום חולון)[4], ומעונות עובדים ג' בתל אביב, הפונים לרחוב ברוך שפינוזה, וכן מעונות עובדים ז' הפונים לרחוב ריינס[5][6].
בשנות השלושים ערך מספר כתבי עת אדריכליים, ובפרט את כתב העת "הבניין במזרח הקרוב, ירחון לארכיטקטורה" שפורסם החל מ-1934, והוקדש בעיקר לנושאים הקשורים לדיור קואופרטיבי ואדריכלות בסגנון הבין-לאומי[7][8]. כתב עת זה קיבץ את רעיונותיה של קבוצת אדריכלים מן הסגנון הבין-לאומי שכללה גם את אריה שרון, יוסף נויפלד, דב כרמי, ועוד; קבוצה זו שאפה להביא את תפיסות הארכיטקטורה המודרניסטית לתשומת לבן של הרשויות הציוניות והציבור הכללי. הדבר עלה בהצלחה, כאשר לאחר זמן קצר החלו לכלול אדריכלים בוועדת הבנייה העירונית של תל אביב, מה שגרם לסטנדרטיזציה של הסגנון הבינלאומי ברחבי העיר[6].
במהלך מלחמת העולם השנייה סייע דיקר לממשלה הבריטית בפרויקטי בנייה שונים ברחבי המזרח התיכון. דיקר התמחה בשיכוני מגורים למעמד הפועלים, ועבד בחברת שיכון עובדים. בשנת 1947 השתתף בתכנון בניין יעקב זיסקינד במכון ויצמן[9]. אחרי הקמת המדינה עבד במשרד העבודה והבינוי בתור מפקח מחלקת הדיור, אך נפטר זמן קצר לאחר מכן, ב-26 במרץ 1949. הוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק שבתל אביב[4][10]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ארכיון ישראל דיקר, בספרייה הלאומית
- מידע על ישראל דיקר בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של ישראל דיקר, באתר "סימניה"
הערות שוליים
עריכה- ^ תוכנן ביום חול: ראיון עם האדריכל האמריקאי איאן ביידר, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011
- ^ אלונה ניצן שיפטמן, Contested Zionism-Alternative Modernism: Erich Mendelsohn and the Tel Aviv Chug in Mandate Palestine, Architectural History 39, SAHGB Publications Limited, 1996, עמ' 147-180, 157 doi: 10.2307/1568611
- ^ ישראל דיקר, Lapidi, La Rassegna Mensile di Israel 2, 1\2, Unione delle Comunitá Ebraiche Italiane, 1926, עמ' 147-180, 157
- ^ 1 2 מרדכי נאור, Israel's cradle: the National Institutions Building, חולון: Holon : Yehuda Dekel Library - Society for Preservation of Israel Heritage Sites, 2020, עמ' 321
- ^ דני רכט, מעונות עובדים ז' (מעו"ז), באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- ^ 1 2 לוין, מיכאל ד., The white city, Progressive Architecture 11, New York: Penton Media, Inc., Penton Business Media, Inc. and their subsidiaries, 1984, עמ' 117
- ^ לוין, מיכאל ד., The white city, Progressive Architecture 11, New York: Penton Media, Inc., Penton Business Media, Inc. and their subsidiaries, 1984, עמ' 120
- ^ הארכיון ההיסטורי של הטכניון ע”ש יהושע נסיהו, הספרייה הלאומית
- ^ מכון ויצמן
- ^ ישראל דיקר באתר GRAVEZ