אריה שרון
אריה שרון (28 במאי 1900 – 24 ביולי 1984 נולד בשם לודוויג קורצמן) היה אדריכל ישראלי. זוכה פרס רוקח ופרס ישראל לאדריכלות לשנת תשכ"ב (1962).
לידה |
28 במאי 1900 ירוסלב, אוסטרו-הונגריה |
---|---|
פטירה |
24 ביולי 1984 (בגיל 84) תל אביב-יפו, ישראל |
שם לידה | Ludwik Kurzmann |
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
מקום לימודים | באוהאוס |
תקופת הפעילות | 1926–1984 (כ־58 שנים) |
יצירות ידועות | תכנון פיסי לישראל (1951) |
פרסים והוקרה | פרס ישראל (1962) |
www | |
ביוגרפיה
עריכהשרון נולד בירוסלב שבגליציה (כיום פולין), בשם לודוויג קורצמן (בגרמנית: Ludwig Kurzmann) עלה לארץ ישראל ב-1920 יחד עם קבוצת הכשרה של תנועת השומר הצעיר והיה ממקימי וממתכנני קיבוץ גן שמואל. חדר האוכל בקיבוץ מהווה את אחת מיצירותיו הראשונות של שרון, וזאת עוד בטרם זכה להכשרה סדירה בתחום התכנון והבנייה. לאחר שש שנות חברות בקיבוץ, פנה ללמוד אדריכלות בבית הספר באוהאוס שבעיר דסאו, שם למד ועבד בין השנים 1926–1929. במהלך לימודיו וכן לאחר השלמתם עבד שרון במשרדו של מנהל בית הספר, האדריכל הנס מאייר. במסגרת זו הופקד שרון על מלאכת תכנון מרכז ההכשרה של האיגודים המקצועיים בברלין, עם השלמת הפרויקט בשנת 1929 מונה שרון למנהל הסניף הברלינאי של משרד הנס מאייר. ב-1929 נישא לאמנית סיבים ומעצבת אריגים הגרמנית בבית הספר באוהאוס, גונטה שטלצל, ובאותה שנה נולדה בתם יעל.
בשנת 1931 שב שרון לארץ ישראל והתמקם בתל אביב, בה חבר לאדריכלים צעירים נוספים אשר דגלו ברוח החדשה של המודרניזם, בראשם זאב רכטר ודב כרמי. בתקופה זו החל לתכנן מבנים בתל אביב ומחוצה לה בסגנון בינלאומי. בין עבודותיו הבולטות בשנות ה-30 של המאה ה-20 ניתן למצוא: תכנון תערוכת ההסתדרות (1932), מעונות עובדים ברחוב פרישמן (1935), מבנה ״תיאטרון אהל״ ברחוב בילינסון בתל אביב 1934, בית חולים בילינסון בפתח תקווה (1935), חדר האוכל של גבעת השלושה (1936), קולנוע "עמל" בכפר סבא (1936), משק שוורץ בתל נעמה (1940), בית ספר אוסישקין בכפר סבא (1941), בתי קירור בכפר חסידים (1942), רמת יוחנן, משמרות, בית חירות, עין השופט. בין השנים 1941 ו-1947 היה מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בטכניון.
הפרויקט החשוב והמרכזי ביותר שעליו היה מופקד שרון הוא תוכנית-אב למדינת ישראל, עליה עמל בין השנים 1949–1953 כראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה. בתוכנית זו, שנקראה על שמו "תוכנית שרון", נתן שרון עדיפות עליונה ליישוב הספר הישראלי, בהתאם לחזון הציוני של אותה תקופה[1]. שרון חילק את מדינת ישראל לארבעה אזורי השפעה כלל ארציים: האזור הצפוני (מהשומרון עד הגליל) - ובירתו העיר חיפה, האזור המרכזי (מנתניה עד רחובות ועד תחילת השפלה) - ובירתו תל אביב, אזור ירושלים ואזור המדבר (הנגב, מדבר יהודה והערבה) - ובירתו באר שבע. התוכנית ראתה אור כספר תחת השם "תכנון פיסי בישראל".
בשנים 1950 עד 1964 עבד שרון בשיתוף עם האדריכל בנימין אידלסון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: הרחבת בית החולים בילינסון (1954), אודיטוריום בטכניון (1956), בית החולים סורוקה בבאר שבע (1959) ואוהל יזכור ביד ושם (1961). בשנת 1962 היה שרון השני מבין האדריכלים בישראל אשר זכה בפרס ישראל בתחום האדריכלות.[2]. אידלסון שותפו זכה אף הוא בפרס ישראל שנים אחדות אחריו.
בשנים 1965–1984 עבד שרון בשיתוף פעולה עם בנו האדריכל אלדר שרון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: בית חולים רמב"ם בחיפה (1965), בית חולים גהה בפתח תקווה (1966), בית כור בתל אביב (1966), בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (1970), בניין בנק ישראל ומוזיאון יד מרדכי (1970).
בנוסף לכך ניתן למנות עבודות נוספות שלו בפתח תקווה: מפעל יכין, המרפאה הראשית של קופת חולים כללית, קולנוע היכל.
בשנים 1965 עד 1971 עמד שרון בראש אגודת המהנדסים.[3]
בשנת 1983 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו. רחוב בשכונת רביבים בעיר נקרא על שמו.
אריה שרון נפטר ב-1984 והוטמן בבית העלמין נחלת יצחק.
אדריכלות
עריכהבתחילת הקריירה האדריכלית תכנן שרון מבנים בעיקר בסגנון הבינלאומי, ולאחר מכן, עם שינוי המגמה בארץ ובעולם, התאפיינו בנייניו על פי עקרונות הברוטליזם. תפיסת האדריכלות של אריה שרון תאמה היטב ואף הובילה את קאנון האדריכלות המקומי, תפיסה אשר התעצבה ברוח הזמן וברוח המקום, מעין מודרניזם אשר הותאם לצרכים המקומיים.
גלריית תמונות
עריכה-
"בית אמות משפט" (במקור בית "כור"), ברחוב שאול המלך בתל אביב
-
מוזיאון יד מרדכי בקיבוץ יד מרדכי
-
אוהל יזכור, יולי 2012
-
בית הקירור בכפר חסידים
-
חדר האוכל של גבעת השלושה במצבו הנטוש כיום, ינואר 2013
-
ספריית רפואה ומדעי הבריאות במרכז רפואי סורוקה
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אריה שרון, "הבניה הציבורית בארץ", הוצאת אגודת המהנדסים, האדריכלים והמודדים בארץ ישראל, תל אביב, 1940.
- אריה שרון, "תכנון פיסי בישראל", הוצאת המדפיס הממשלתי, 1951.
- יגאל תומרקין, "בזכות קנה המידה: שיחה עם אריה שרון", בתוך: קו 2, 1981.
- נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.
- Arieh Sharon, Kibbutz+Bauhaus, Massada, Tel-Aviv, 1976
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אריה שרון
- פרטים על אריה שרון בארכיון מוניו גיתאי-וינרויב, בספרייה הלאומית
- מידע על אריה שרון בקטלוג הספרייה הלאומית
- The "Sharon Plan" in The Arieh Sharon Foundation and Archive
- אורה דרור, גן שמואל חייב לו מטה ושלש לירות, מעריב, 8 במאי 1962 (עם זכייתו בפרס ישראל)
- מיכאל יעקובסון, מורשתו של האדריכל שתכנן את המדינה עולה לרשת, Xnet, 3 ביוני 2011
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בית הבראה כינרות בטבריה, באתר 'חלון אחורי', 7 במאי 2016
- מיכאל יעקובסון, "האדריכל של המדינה", אריה שרון, בתערוכת ענק שחוגגת את יצירתו, באתר Xnet, 11 באפריל 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון, באתר 'חלון אחורי', 17 בנובמבר 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בחדר אוכל ובית תרבות בקבוצת גבע, באתר 'חלון אחורי', 1 באפריל 2020
- מיכאל יעקובסון: סיבוב במרפאת כללית ברחובות בתכנון אריה שרון ובנימין אידלסון ובעוד כמה מבנים לאורך הרחוב, באתר 'חלון אחורי', 13 בינואר 2024
- אסתר זנדברג, הקשת המזרחית של שרון, באתר הארץ, 29 באפריל 2008
- נועם דביר, אריה שרון: היכל בלי תהילה, באתר הארץ, 1 ביולי 2009
- נעמה ריבה, מה המורשת האמיתית של אריה שרון, הבאת הבאוהאוס לתל אביב או שליחת המזרחים בפריפריה?, באתר הארץ, 14 באפריל 2018
- חדר האוכל של גבעת השלושה, כתבות של הערוץ המקומי
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: פרק מהסדרה "הכל אנשים"' אינו ערך חוקי אריה שרון, פרק מהסדרה "הכל אנשים" באתר יוטיוב- אריה שרון, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ענת בר כהן, הליך החקיקה של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 בהקשרם של "מוסדות התכנון" (פרק ב' לחוק) ו"תכניות" (פרק ג' לחוק), עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר אילן
- ^ נקבעו ששה חתני "פרס ישראל", דבר, 4 במאי 1962
- ^ תעשיית הביטחון תספק כל מערכות הנשק בעשור הבא, מעריב, 18 במרץ 1969