ישראל ניסן רוזנבוים
רבי ישראל ניסן רוזנבוים (כ"ד בניסן ה'תש"ט, 23 באפריל 1949 – ט"ז בחשוון ה'תש"ף, 14 בנובמבר 2019[1]) היה האדמו"ר מקרעטשניף - קריית גת. בעל הנועם ישראל.
 | |||
| לידה |
23 באפריל 1949 כ"ד בניסן תש"ט רחובות, מדינת ישראל  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בנובמבר 2019 (בגיל 70) ט"ז בחשוון תש"ף ירושלים, ישראל | ||
| מקום קבורה | אוהל אדמו"רי קרעטשניף ברחובות | ||
| מדינה |
ישראל | ||
| מקום מגורים | קריית גת | ||
| תקופת הפעילות |
? – 14 בנובמבר 2019 | ||
| השתייכות | תנועת החסידות | ||
| תלמידיו | הרב אהרון הרבסט, הרב שלמה הס ועוד | ||
| חיבוריו | נועם ישראל | ||
| אב | רבי דוד משה רוזנבוים | ||
| אם | אסתר רחל | ||
| צאצאים |
דוד משה רוזנבוים | ||
|
| |||
  | |||
ביוגרפיה עריכה
ראשית חיו עריכה
נולד ברחובות לרבי דוד משה רוזנבוים, האדמו"ר מקרעטשניף, ולאסתר רחל[2], בת רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה.
נישא לרבנית יוטא מרים, בת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא מערץ מקהילת "תולעת יעקב" מברוקלין.
בשנותיו הראשונות בנישואיו התגורר בעיר "רחובות" בסמיכות לאביו רבי דוד משה רוזנבוים.
בחודש תמוז שנת ה'תשכ"ט. נפטר אביו בפתאומיות.
במסגרת תפקידו אדמו"ר עריכה
כעבור כשנה וחצי מאז פטירת אביו עבר להתגורר בעיר קריית גת שם הוכתר לאדמו"ר. עם השנים הקים ישיבה חסידית מצומצמת שברבות השנים נסגרה. בין תלמידי הישיבה היה רבי אהרון הערבסט.
בשנותיו הראשונות בקרית גת יזם להביא ציבור חרדי לשקם תורנית את העיר, הראשונים שהגיעו מיוזמתו היו חסידי גור בתקופת הפני מנחם זצ"ל. עם הזמן השכונה נהיתה כקריה חרדית. אלא ששנים רבות לאחר מכן יזם להקמת שכונה חדישה ומיוחדת "קרית רמות דוד" ואכן הוקמה השכונה, כיום הקריה הקודמת מכונת "הקריה הישנה".
בקרית רמות דוד הקים בית כנסת גם בשם "רמות דוד" בנוסף לבית הכנסת יש גם שטיבלאך לתושבי העיר והסביבה.
מוסדותיו כוללים תלמוד תורה, גני ילדים וכולל אברכים. קהילתו מנתה כמה עשרות משפחות.
מדברי תורתו שאמר בטישים ומעמדים חובר הספר "נועם ישראל" שיו"ל בנתיים במהדורות מצומצמות.
הנהגות עריכה
היה עורך טישים מידי ליל שבת, ט"ו בשבט, לג בעומר, פסח שני, ועוד.
בכל שנה, בנר שלישי של חנוכה, היה חוגג את "יום ההצלה" שלו ממחלת הסרטן. וכן היה נוהג כאבותיו, ומנגן בכינור לאחר הדלקת הנרות, את הניגון "שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים".
היה מקבל קהל בעצה וברכה ורבים נושעו מברכותיו.
למד את תורת הקבלה עם מקובלים רבים, בעיקר פורסם שלמד חברותא בקבלה עם הרב ששון מזרחי, על אף שהאדמו"ר היה מסתיר זאת מענוותנותו, אחרי פטירתו כבר פורסם לכל.
פטירתו עריכה
בט"ז חשוון שנת תש"פ נפטר, הלוויתו מנתה אלפים שבאו מכל הארץ.
במסע הלוויה הוכתר בנו הבכור רבי דוד משה כאדמו"ר מקרעטשניף-קריית גת. שאר בניו הוכתרו לאדמו"רים מטערבישאן, טשרנוביץ ומיאלען.
נקבר בבית הקברות ברחובות, באוהל אדמו"רי "קרעטשניף". על מצבתו נכתב שמו בצורה פשוטה ביותר ללא תואר "אדמו"ר" וכו' כפי שביקש בצוואתו.
מצאצאיו עריכה
- רבי דוד משה ירש את מקומו של אביו. נשוי לבת-שבע, בת הרב עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב.
- רבי יחזקאל שרגא, האדמו"ר מטרעבישאן, נשוי לרבקה מרים, בת רבי אריה רוזנפלד מפינסק קרלין. הקים חצר עם ישיבה בבית שמש.
- רבי חיים מרדכי, האדמו"ר מקרעטשניף טשערנוביץ', חתן רבי דוד קאהן מתולדות אהרן, פתח חצר בירושלים, וצפוי לעבור לחריש (יישוב).
- רבי שלום אליעזר זאב, האדמו"ר ממיאלען[3]. חתן האדמו"ר מראדושיץ זצ"ל, גר כיום בקריית גת וצפוי להעתיק את חצרו בעתיד.
קישורים חיצוניים עריכה
- רפי פרלשטיין, נס ההצלה, שיעורי התורה ושר הביטחון שנחלץ להגן על הרבי בגופו: הרבי מקרעטשניף קריית גת • פרופיל, ז' באדר ה'תשע"ז, באתר כל הזמן
הערות שוליים עריכה
- ^ משה ויסברג, אבל כבד בעולם החסידות: האדמו"ר מקרעטשניף קרית גת זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 14 בנובמבר 2019
- ^ נהרגה בחודש כסלו תשל"ה בתאונת דרכים
- ^ האח הגדול התבטא בטיש: "מה לעשות שבמשרד הפנים אני הגדול" - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים