פתיחת התפריט הראשי

רבי ישראל סרוג (סרוק) (המאה ה-16–17), ידוע גם בראשי תיבות שמו - הרי"ם, היה מקובל ומפיץ קבלת האר"י באירופה.

ישראל סרוג
לידה המאה ה־16
מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־17 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

תולדות חייו לוטים בערפל. יש הטוענים שנולד במצרים. רבי שלמה שלומיל, מחבר ספר "שבחי האר"י", שהגיע לצפת במחצית הראשונה של המאה השבע-עשרה מספר באגרותיו כי נשא לאשה את בתו של סרוג, ומספר כי סרוג ליקט את כל הכתבים המצויים של כתבי האר"י והשקיע בהם הון רב.

את מסלול מסעותיו של הרב סרוג והאישים אותם פגש ולימד, מסכם יוסף אביב"י[1], על פי עדויות האישים בכתביהם:

לפני שנת שנ"ג (1592): ביקר בשלוניקי, שם נפגש עם ר' דוד שמריה וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן.

לפני שנת שנ"ג (1592): ביקר ברגוזה, איליריה ודוברובניק, שם נפגש עם ר' אברהם הירידה ור' שלמה אוהב.

משנת שנ"ג עד שנת ש"ס (1592–1600): ביקר בפירארה, ונציה שם נפגש עם ר' מנחם עזריה מפאנו, ר' עזרא מפאנו ר' נתן אוטולינגו, ר' ברוך בן ן' ברוך, ר' שמעון כהן, ר' אהרן ברכיה מודינא, ר' יהודה אריה ממודנה ושוחח עמו "אלף פעמים".

בין השנים ש"ס - שס"ג (1600–1603): ביקר בקוניאן ונפגש שוב עם ר' נתן אוטולינגו, ובעיר גוריציה עם ר' יששכר בער איילינבורג ור' מנחם עזריה מפאנו.

בשנת שס"ג (1603): ביקר בוונציה ונפגש עם ר' נתן אוטולינגו ור' נפתלי בן דוד זכריה מנדל.

בין השנים שס"ג - שס"ו (1603–1606): ביקר בפרנקפורט ונפגש עם ר' אלכסנדר כ"ץ.

כמו כן ביקר בתאריכים לא ידועים: בקראקא שם נפגש עם ר' פנחס הלוי הורביץ וכנראה גם עם ר' יהודה הכהן, וכנראה ביקר גם בקושטא ומצרים שם נפגש עם ר' אפרים פנצירי.

תורתועריכה

הוא גילה לתלמידיו את שורש נשמתם בגלגול קודם, ולימד אותם את שיטתו הממזגת בין הקבלה לפילוסופיה. במסעותיו הפיץ את הקבלה הלוריאנית, בשיטה שונה משיטת רבי חיים ויטל. שיטתו התבססה על כתבי רבי חיים ויטאל ורבי יוסף אבן טבול תלמידי האר"י שהיו ברשותו, בתוספת חידושיו שלו. במשך שנים שררה הדעה באירופה כי היה תלמיד האר"י בעצמו, כפי שאמר בעצמו לתלמידיו. למרות זאת, ברשימה שכתב וסידר ר' חיים ויטל מהתלמידים שנכנסו ללמוד אצל האר"י שמו נעדר, ובכתבי תלמידי האר"י הידועים אין זכר לשמו של סרוג, וכן בספרים שכתב לא הזכיר את האר"י כרבו, וככל הנראה לא למד בעצמו אצל האר"י.

מקובל לייחס לו את ראשית התפשטות הקבלה הלוריאנית באירופה, והשפעת כתביו ניכרת בכתבי המקובלים האשכנזים, ובפרט בשיטת החסידות. הספר עמק המלך נכתב על פי שיטתו.

בין תלמידיו המקובל האיטלקי רבי מנחם עזריה מפאנו, שכל כתביו מבוססים על קבלתו. כמו כן קיבל ממנו את השקפתו הפילוסוף-מקובל הספרדי-הולנדי רבי אברהם כהן דה-הירירה.

מספריועריכה

  • לימודי אצילות
  • דרוש שיעור קומה
  • שבר יוסף
  • קיצור עולם התיקון
  • דרוש המלבוש
  • פירוש על ספרא דצניעותא
  • נעים זמירות ישראל
  • פירוש זמירות של שבת

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים תשס"ח, כרך א' ע' 235


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.