פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

ישראל שפיגל (ו' באלול תרצ"ד, 17 באוגוסט 1934 - ו' באב תשע"א, 6 באוגוסט 2011) היה עיתונאי פובליציסט, מתרגם והגיוגרף חרדי, עורך המודיע, עורך דגלנו ובעל מדור שבועי ביתד נאמן.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד בירושלים למשפחה מחסידות צ'ורטקוב. אביו, דוד משה, נקרא על שם האדמו"ר רבי דוד משה פרידמן מצ'ורטקוב, ולבנו קרא על שם בנו האדמו"ר רבי ישראל מצ'ורטקוב שנפטר מספר חודשים לפני לידתו. אמו, חיה מאטיל, היא בת למשפחת וינשטוק, צאצאי אדמו"רי ללוב (אחיה הם הרבנים המקובלים משה יאיר וינשטוק ויוסף וינשטוק). אביו, דוד משה שפיגל, שימש הגבאי הראשי של בית המדרש צ'ורטקוב בשכונת מאה שערים.

שפיגל התחנך בישיבות היישוב הישן - עץ חיים וחיי עולם. בגיל צעיר התגייס לצבא. בשנות החמישים נישא לחיה טובה גפן, ממשפחת אדמו"רי וולברוז'. בניו נישאו לבנותיהם של הדיין הרב משה יוסף מילצקי מירושלים והדיין הרב אריה הורוביץ מבני ברק. בתו נשואה לבנו של הרב דב יפה. דודנו הוא הסופר החרדי יאיר וינשטוק. אחותו של שפיגל, מרים וינשטוק הוציאה כמה ספרים.

התגורר בשכונת בית וגן בירושלים.

קריירה עיתונאית וספרותיתעריכה

שפיגל היה מחלוצי העיתונות החרדית בישראל. באמצע שנות ה-50, בשנות העשרים לחייו הצטרף ככתב צעיר לסגל עיתונאי המודיע וכיסה תחומים רבים. בתחילת שנות ה-60 מונה לממלא-מקום העורך, ובשנות ה-70 מונה לעורך העיתון, יחד עם משה עקיבה דרוק.

עיקר פרסומו היה כפובליציסט המבטא את דעת התורה וההשקפה של הקו האידאולוגי החרדי-אגודאי. בשנת 1982 הוציא את הספר "בדרך המלך" שהכיל פרקי עיון והיסטוריה של אגודת ישראל. בשנת 2009, שנתיים לפני פטירתו, הוציא את הספר "והארץ אזכור", הפורס את עיקרי ההשקפה האגודאית על הציונות. מלבד מאמרי פובליציסטיקה פרסם שפיגל כתבות ורפורטז'ות בתחומים שונים, חלקן תחת שמות העט י. אלרואי וש. חמד.

שפיגל היה חבר ופעיל מרכזי בתנועת צעירי אגודת ישראל, המזוהה עם הזרם הליטאי. לאחר הפילוג באגודת ישראל, עם הקמת העתון יתד נאמן בסוף שנות ה-80, עזב שפיגל את המודיע שמזוהה עם אגודת ישראל והצטרף ליתד נאמן המזוהה עם דגל התורה. מאז הוא פרסם מדור שבועי במוסף התורני של העיתון. בשנות ה-90 ערך את בטאון צעירי אגודת ישראל "דגלנו".

בשנות ה-50 עסק רבות בתרגום לעברית של ספרות יפה של סופרים אידיים חרדים בפולין, במסגרת הוצאת הספרים "נחליאל" שיסד יהודה ליב לוין. בשנות ה-90 פרסם את סדרת הספרים "שאל אביך ויגדך", מאוצרו של המגיד הירושלמי הרב שלום שבדרון.

היה מקורב לחסידות רוז'ין ולאדמו"ריה, והיה חבר הנהלת ישיבת תפארת ישראל - רוז'ין בירושלים. עסק בההדרתם, עריכתם והוצאתם לאור של כתביהם של אדמו"רי בית רוז'ין. שנה לפני פטירתו פרסם שני כרכים של הספר "על הצדיקים ועל החסידים", בהם ריכז את מאמריו ורשימותיו על אדמו"רי רוז'ין. ערך את ספרי הרב חיים זייצ'יק וכן את ספרו של הרב אברהם יפה'ן "המוסר והדעת".

מספריועריכה

פובליציסטיקה ואידאולוגיהעריכה

  • בדרך המלך - פרקי עיון והיסטוריה במסכת אגודת ישראל (1982)
  • והארץ אזכור...: על שתים שאינן אחת, הפרדה בין ציון לציונות - אסופת מאמרים בנושא ארץ ישראל (2009)

אדמו"רי רוזיןעריכה

  • נזר ישראל: על התורה והמועדים - מאת רבי ישראל מטשורטקוב. המלקט והעורך: אביו דוד משה שפיגל; סידור והבאה לבית הדפוס: ישראל שפיגל (1981)
  • פני משה: תולדות, פרקי חיים, וקווים אחדים לתיאור דמותו של האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן-קראקא (1984)
  • גנזי ישראל: על התורה ומועדים - תורת רבי ישראל מטשורטקוב בעריכה חדשה בתוספת מקורות ומראי מקומות (1986)
  • תולדות יעקב: רבי אברהם יעקב מסאדיגורה (1998)
  • על הצדיקים ועל החסידים (2 כרכים) - אסופת מאמרים ורשימות לדרך המלכות של חסידות רוז'ין (2010)
  • דורש טוב - תורת רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב

מאוצרו של הרב שבדרוןעריכה

  • שאל אביך ויגדך: מיטב הסיפור ומוסר ההשכל שבו (כרך א - 1990, כרך ב - 1997, כרך ג - 2000)

תרגומים ועיבודיםעריכה

  • מחזה בשלש מערכות - לפי ספרו של דוד זריצקי (עיבוד של שפיגל יחד עם חיים הויזמן) (1950)
  • בן הנפח - מאת בר סוקולוב (מהדורה הראשונה - 1958, מהדורה מחודשת - 1984)
  • העיירה היהודית בפולין - מאת בר סוקולוב (1958)
  • על גדות הרהיין - מאת זאב ליפסקר (מהדורה הראשונה - 1958, מהדורה מחודשת - 1984)
  • דמויות - מאת בר סוקולוב (1961)
  • הכתב האבוד - מאת זאב ליפסקר (מהדורה ראשונה - 1960, מהדורה מחודשת - 1984)

קישורים חיצונייםעריכה