יהודה אריה לייב לוין

סופר ועורך חרדי

יהודה אריה לייב (לייבל) לוין (י"ג באב תרע"ח, 22 ביולי 1918כ' בכסלו ה'תשל"ט, 20 בדצמבר 1978) היה סופר ועורך חרדי. מייסדו ועורכו הראשון של העיתון "המודיע".

יהודה אריה לייב לוין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 ביולי 1918
רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בדצמבר 1978 (בגיל 60)
כ' בכסלו ה'תשל"ט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים רות ליכטנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

נולד בפולין ליצחק מאיר לוין, מנהיג אגודת ישראל, שהיה חתנו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר. הוא נקרא על שם אבי סבו, האדמו"ר רבי יהודה אריה לייב אלתר, בעל ה"שפת אמת". בשנת 1940 עלה עם אביו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

בסוף שנות ה-40 סייע לאביו ביסוד עיתון "המודיע", והיה עורכו הראשון במשך עשרות שנים. באותה תקופה היה "המודיע" היומון המרכזי בציבור החרדי, ועקב כך הייתה ללוין עמדת כוח משפיעה על דעת הקהל החרדית. באותן שנים כתב תחת שמות עט רבים, בהם א. אבי שפר, גור-אריה ועוד.

בשנות ה-50 יסד את הוצאת נחליאל, במסגרתה תורגמו לעברית ספרים רבים של גדולי סופרי היידיש בפולין. לתרגום הספרים גייס מתרגמים צעירים ובהם ישראל שפיגל ומאיר צבי פרוש. לוין עצמו פרסם ספרים שונים, רובם עוסקים בתנועת החסידות בפולין ואדמו"ריה, בעיקר חסידות קוצק וחסידות גור.

בסוף שנות ה-60 הוציא לאור במקביל להמודיע, מגזין בשם 'הפלס' (על שם כתב עת בשם דומה שהוציא הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטובה שייסד גם את 'המודיע' הקדמון). 'הפלס' הופיע משך כשנה והתפרסמו בו מאמרים הגותיים רבים לצד זיכרונות אביו הרב יצחק מאיר לוין.

אשתו הראשונה, נכדת הרב פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, האדמו"ר מפילץ, נרצחה בשואה יחד עם בנם.

בתו היא העיתונאית הסופרת וחוקרת השואה רות ליכטנשטיין (צר') מניו יורק, הידועה בשם העט ר. ל-ן. עורכת "המודיע" באנגלית.

נפטר בכ' בכסלו תשל"ט ונקבר ב"מערת גור" בבית הקברות בהר הזיתים.

בשנת תשע"ה, 2015 הקים לזכרו, נכדו יחיאל ליכטנשטיין את קרן 'להבין ולהשכיל', שמטרתה עידוד שינון הגמרא והמשנה בין תלמידי ישיבות גור.

בשנת תשפ"א, הקים לזכרו חתנו שמעון ליכטנשטיין 'שטיבל' של גור בקריה החסידית בחצור הגלילית.

מספריו עריכה

  • חסידים מספרים, ירושלים: הוצאת "מעין החכמה", תשט"ז - תשי"ח[1]
  • האריות שבחבורה, ירושלים: הוצאת "נחליאל", תשי"ט
  • בית קאצק - השרף, ירושלים: הוצאת "נחליאל", תשי"ט
  • מגילת פולין, ירושלים-תל אביב: הוצאת "יד יהדות פולין" / "נחליאל" , ה'תשכ"ו - ה'תשכ"ז[2]
  • רבי אייזל חריף, ירושלים: הוצאת "נחליאל", ה'תשל"א[3]
  • אדמו"רי גור
  • להבות קודש ירושלים: הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ה'תש"מ.
  • מאור הגולה: ירושלים: הוצאת מוסד הרי"מ לוין, ה'תשמ"א
  • חשבה לטובה

לקריאה נוספת עריכה

רות ראדא ליכטנשטיין, מנהיג בסער התקופה, פרקים בחייו של מנהיג אגודת ישראל העולמית רבי יצחק מאיר לוין, ניו יורק, מוסד הרי"מ לוין, ה'תשפ"ג

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סדרת הספרים חסידים מספרים חלק א ; חלק ב ; חלק ג, ירושלים, תשט"ז - תשי"ח, באתר אוצר החכמה
  2. ^ סדרת הספרים מגילת פולין אוסטראה ; אוסטרוב מאזובייצק ; אוזרקוב ; האדמורי"ם מאיזביצה, תשכ"ו - תשכ"ז, באתר אוצר החכמה
  3. ^ רבי אייזל חריף, ירושלים, תשל"א, באתר אוצר החכמה
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.