צעירי אגודת ישראל

תנועה פוליטית

צעירי אגודת ישראל או הנוער האגודתי, ובשמה המלא הסתדרות צעירי אגודת ישראל הנוער האגודתי בארץ ישראל, בראשי תיבות צא"י, היא תנועה חרדית שפעלה בישראל בין השנים תש"ג-תשמ"ט והשתלבה כסיעה במפלגת אגודת ישראל. ב־1988 פרשה הסיעה מאגודת ישראל והצטרפה לדגל התורה שהוקמה באותה שנה. האגודה נרשמה כעמותה והיא בעלת היקף פעילות קטן.

צעירי אגודת ישראל
תקופת הפעילות 1943–1988 (כ־45 שנים)
שיא כוחה 1
רשימה פוליטית אגודת ישראל
התמזגה לתוך דגל התורה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תנועת צעירי אגודת ישראל באירופה

עריכה

מאז הקמת אגודת ישראל היו כמה ארגונים שפעלו תחת השם צעירי אגודת ישראל.[1] העיתון "קול ישראל" יצא מטעם ארגון בשם זה, והתארגנויות נוספות פעלו בפולין ובארצות הברית. ההסתדרות הליטאית של צעירי אגודת ישראל כונתה "צעירי ישראל". ההמנון שלה, "לדור", חובר בידי הרב אברהם אליהו קפלן. התארגנות זו הייתה הבסיס להקמת האגף הליטאי של רשת החינוך "יבנה" שהוקם בשיתוף פעולה של "המזרחי" עם "אגודת ישראל".[2]

ייסוד התנועה ופעילותה

עריכה

בשנות ה-40 הוקמה התנועה בארץ ישראל כגוף נפרד בתוך אגודת ישראל, הגורם הראשוני להקמתה היה אי יכולתה של אגודת ישראל להתמודד עם פרשת ילדי טהראן וחוסר היכולת לקלוט אותם במוסדות מתאימים.[3] בראשיתה הוקמה התנועה על ידי אהרן קצנלנבוגן ועמרם בלוי, אולם לאחר שהללו פרשו מאגודת ישראל הפכה התנועה למזוהה עם צעירים החברים באגודת ישראל בעלי השקפות מעט נוקשות יותר משל תנועת האם.[4] התנועה הוקמה על ידי יוצאי גרמניה והונגריה, ליטאים וחסידי גור, אולם בהמשך השנים הייתה מזוהה עם הציבור הליטאי והייתה כפופה לחזון איש, אחריו לרב יצחק זאב סולובייצ'יק[5] ואחריו להרב שך. בשנת תש"ג נערכה בפתח תקווה ועידה של התנועה שבה הוחלט בין השאר על הקמת ישיבות. כתוצאה מכך הוקמה ישיבת חפץ חיים בכפר סבא על ידי הרב אברהם ריין.

צא"י הוציאה עיתון בשם "דגלנו" שאותו ערכו משה שנפלד ובהמשך ישראל שפיגל. גם הרב חיים שאול קרליץ והרב אהרן ישעיה רוטר פרסמו בו מאמרי הגות והשקפה. היא הוציאה גם 'גיליון לנוער' ובו סיפורים בהמשכים ודברי תורה.

כמה מראשי צא"י נעצרו בחשד לחברות בברית הקנאים לאחר פיצוץ רימון עשן בכנסת, אך הם לא הועמדו לדין.

החל מהכנסת השנייה כיהן מטעם התנועה שלמה לורינץ כחבר הכנסת באגודת ישראל, כשהסיעה מחזיקה במקום השני במפלגה. איש התנועה שמעון סירוקה כיהן כראש עיריית בני ברק. לאחר מותו סייעה התנועה בהקמת שכונה על שמו, "נחלת סירוקה", המסונפת לשכונת "קריית הרצוג" בבני ברק.

במהלך הבחירות הפנימיות באגודת ישראל ב-1976 התמודה הסיעה תחת השם "ציות והגשמה", אך למרות תמיכת הרב יעקב ישראל קניבסקי, המפלגה הגיעה למקום השלישי ולמעשה נדחקה על ידי הסיעה המרכזית ושלומי אמוני ישראל ממעמדה במפלגה. באופן טבעי, ציפו בסיעה לתמיכה ברורה של הרב שך, שלא נהג כן, באמרו כי נבחר הציבור לאחר שמקבל את הסכמת הרבנים לעצם מועמדותו, הוא תלוי בבחירת הציבור ואין לגוף רבני להתערב בזה.[6]

צא"י פעלה בקרב החיילים החרדים והפעילה את גדוד הנח"ל החרדי שפעל בשנות ה-60.[7][8]

התנועה הייתה שותפה בייסוד כמה יישובים, בהם קוממיות וחזון יחזקאל. היא הקימה את בתי הכנסת צא"י ברמת אהרן, דברי שיר בבני ברק ועוד.

בבחירות לכנסת השתים עשרה ב-1988 פרשה צא"י מאגודת ישראל ותמכה כלכלית במפלגת דגל התורה החדשה, ומזכ"ל התנועה חיים ברילנט הוצב במקום השלישי ברשימתה.

לקריאה נוספת

עריכה
  • יוסף פונד, מהפכנים בחברה האורתודוקסית בפולין: תבונה - ארגון צעירים אורתודוקסים, בתוך: גלעד, כב, תש"ע, עמ' 45–74
  • יוסף פונד, הקבצו צעירי יהודה: תנועות הנוער והצעירים של אגודת ישראל, ירושלים: כרמל, תשפ"ג.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גרשון ברוך, צעירי אגודת ישראל, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
  2. ^ להרחבה על כך ראו: יצחק רפאל עציון, 'הזרם החינוכי "יבנה" בליטא', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ב: "היהודים בליטא מ-1918 עד 1941", תל אביב: עם הספר, תשל"ב, עמ' 160–164 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 882 ואילך).
  3. ^ מנחם פרידמן, החברה החרדית, עמוד 45
  4. ^ מנחם קרן־קרץ, צופר/צוהר העיתון החרדי העצמאי הראשון בישראל, קשר 60, 2023, עמ' 20–38‏, JSTOR 27230998
  5. ^ סופר הצופה, הסכם עקרוני על הופעה משותפת של ה'אגודה' ופא"י בבחירות לכנסת, הצופה, 8 במאי 1955
  6. ^ הרב רפאל וואלף, בסערת אש, בני ברק: אופנהיימר, 2014, עמ' עמ' תע"ה
  7. ^ צעירי אגו"י חייבי מילואים נעצרו כנקמנות מצד הרבנות הצבאית, מעריב, 12 באפריל 1968
  8. ^ נתנאל כ"ץ, נחשף: מכתב הרב שך על הנח"ל החרדי, באתר ערוץ 7, 3 במרץ 2015