יתר הישמעאלי

יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי, דמות מקראית, היה אביו של עמשא (שר צבאו של אבשלום בעת המרד בדוד ולאחר מכן שר צבא דוד המלך), ובעלה של אביגיל בת ישי, אחות דוד.

בספר שמואל מוזכר שמו של יתר כיתרא הישראלי: "וְאֶת-עֲמָשָׂא שָׂם אַבְשָׁלֹם תַּחַת יוֹאָב עַל-הַצָּבָא וַעֲמָשָׂא בֶן-אִישׁ וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲשֶׁר-בָּא אֶל-אֲבִיגַל בַּת-נָחָשׁ אֲחוֹת צְרוּיָה אֵם יוֹאָב." (שמואל ב יז, כה), אך בספר דברי הימים מוזכר שמו כיתר הישמעאלי: "וַאֲבִיגַיִל יָלְדָה אֶת-עֲמָשָׂא וַאֲבִי עֲמָשָׂא יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי" (דברי הימים א ב,יז).

התלמוד הבבלי במסכת יבמות מיישב סתירה זו: "כתיב ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי, וכתיב יתר הישמעאלי, אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל, ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב. כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי, עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" (יבמות ע"ז).

המדרש מתאר מפגש בין שאול המלך והנער דוד כאשר האחרון מגיע להילחם בגָּלְיָת, אולם נוצר שם ויכוח בין דואג האדומי ואבנר בן נר, לגבי ייחוסו של דוד, האם הוא יכול לבוא בקהל (להתחתן עם יהודיה) או לא, על רקע הבטחתו של שאול לתת את בתו לאישה להורג גלית. הוויכוח התעורר לאור נישואי בועז עם רות המואביה כמה דורות קודם (בועז פסק כי ציווי התורה לא להתחתן עם מואבי אינו מתייחס לנשים מואביות). דואג האדומי ניצח בוויכוח ונראה כי לא היו מקבלים את דוד לבוא בקהל. או אז נכנס יתר ואיים בחרבו על המתנגדים לשמוע את ההלכה שלמד בבית המדרש של שמואל הנביא. לאחר שההלכה נשמעה בבית המדרש, היא גם התקבלה מכיוון שהתברר כי היא הלכה למשה מסיני, ואז יכול היה דוד וכל משפחתו (ובכלל זה אשתו של יתר) לבוא בקהל.