כבוד

כָּבוֹד של אדם הוא הערך שאותו מעריך האדם את עצמו או את סובביו, ופועל על פיו.

טייסים מצדיעים לנשיא ג'ורג' בוש הבן, 2001.

כבוד הוא חלק ממערכת חליפין חברתית. כלומר, כבודו של אדם נובע ממעורבות חברתית, מיכולתו לקרוא תיגר על אנשים אחרים, ממתנות שהוא מעניק ומקבל ומהעובדה שאחרים פונים אליו בבקשת עצות, הגנה, כסף או טובין אחרים כמו גם קבלת גמול על עשיית דבר מה.

מידת הכבוד אשר חולקים אנשים לאדם מסוים מגדירה את הסטטוס חברתי של אותו האדם^[1]. בכך הכבוד מהווה אבן יסוד בבסיס היררכיות חברתיות^[2].

דרכי מתן כבוד

שימוש בשפת גוף

לתרבויות רבות יש מגוון דרכים להפגין כבוד בפעולות גוף. לדוגמה: בתרבויות במדינות אירופה מקובל להפגין כבוד על ידי לחיצת יד.

בתרבויות המזרח הרחוק כמו יפן, נהוג להפגין כבוד על ידי קידת קידה (מתרבות זאת נלקח המנהג לקוד קידה בעת סיום הצגה\מופע בימינו).

בנוסף, אצל האינואיטים (אסקימואים) נהוגה נשיקה אסקימואית. כמו כן, יש השפעה של מין (זכר או נקבה) על אופן ומידת נתינת הכבוד. לדוגמה, בתרבויות רבות במדינות המערב נהוג לנשק את ידן של עלמות צעירות שעדיין לא התחתנו.

הצדעה

הצדעה היא מחווה גופנית המתבצעת עם היד, המשמשת להבעת כבוד וכסימן ברכה. ההצדעה מקובלת בדרך כלל בצבא ובארגונים נוספים, אך היא גם בשימוש אזרחי. ההצדעה היא מחווה של כבוד, שאותה מביעים חיילים בדרגות נמוכות יותר (או זוטרים) כלפי מפקדים וחיילים בעלי דרגות גבוהות מהם. כמו כן, נהוג להצדיע חזרה לאותו חייל שהצדיע (אי החזרת הצדעה נחשב כפגיעה אישית בחייל שהצדיע).

קימת כבוד

קימת כבוד היא המנהג לקום לכבודו של אדם חשוב כדי לאות כבוד, עם הופעתו, כפי שמקובל לעשות בבית משפט. בעבר נהגו לקום לכבוד כניסת המורה לכיתת הלימוד בבתי הספר ויש מקומות בהם מנהג זה נמשך גם כיום. ביהדות נלמד מנהג זה מהפסוק 'מפני שיבה תקום והדרת פני זקן' (פרשת קדושים).

מעמדו של הכבוד במשפט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

במשפט החל בארצות הברית, אין כיום מעמד משפטי למניע של "כבוד" ולא ניתן לקבל פיצוי בגין "עלבון" (במובחן מפיצוי בגין "נזק נפשי", בגינו ניתן לקבל פיצוי)^[3].

לעומת זאת בחלק ממדינות דרום אמריקה עדיין קיים מעמד משפטי למניע של "כבוד" וניתן לקבל פיצוי בגין "עלבון"^[3].

הבחנה בין "כבוד" לבין "כבוד האדם"

בעת החדשה נשחק מעמדו של "הכבוד", ובמקביל צמח מעמדו של "כבוד האדם"^[3].

הסוציולוג פיטר ברגר הגדיר הבחנה בין 'כבוד' (Honor) לבין 'כבוד האדם' (Dignity); "כבוד" במובן הקלאסי מבוסס על הקשרים חברתיים, ובמקרים רבים מבוסס על הקשרים מוסדיים או תרבותיים ואף על הקשרים מעמדיים. בהנגדה לכך "כבוד האדם" מבוסס חשיבותו של האדם מעצם היותו "אדם" במנותק מכל הקשר חברתי, מוסדיי, תרבותי ומעמדי^[3].

ביטוי לגישה זו כלפי מושג "כבוד האדם" ניתן לראות גם בההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם בה נקבע "כבוד האדם" (אנגלית dignity) כערך היסוד הבסיסי אשר מכוננת את כבוד האדם כערך מוחלט ואוניברסלי, כלומר – ערך המחייב תמיד, בכל מקום, ללא יוצא מן הכלל וללא תלות באף נסיבה^[3].

הבנה זו מסבירה את שחיקת מעמדו של "הכבוד" המסורתי ואת צמיחת מעמדו של "כבוד האדם", שכן התפיסה העת החדשה בכלל והמאה ה-21 בפרט מפחיתה מערך הגופים המוסדיים ומערכם של נוהגים חברתיים-תרבותיים-מעמדיים. עם זאת, לפי ברגר "מותו של הכבוד הוא מחיר גבוה מאוד שהאדם המודרני", וברגר מעריך ש"גילוי מחודָש של הכבוד [הקלאסי], במסגרת התפתחותה העתידית של החברה המודרנית, אפשרי מבחינה אמפירית ורצוי מבחינה מוסרית"^[3].

גם המשפטנית הישראלית אורית קמיר הבדילה בין 'הדרת כבוד' (Honor), שהיא ההפך מבושה או קלון - חלק מרכזי מהבניית הסדר החברתי וההיררכיה החברתית, לבין 'כבוד סגולי' (Dignity) המהווה בסיס לזכויות האדם. קמיר הוסיפה עוד שני פירושים למילה כבוד: 'כבוד-מחיה' (Respect) - יחס סבלני ומקבל בין אדם לחברו, המבטא הכרה בזולת כמות שהוא והתחשבות בצרכיו. בניגוד לכבוד הסגולי שהוא מינימליסטי ומגן על המינימום הנובע מן האנושיות הכללית, כבוד המחיה מתייחס גם לזהות ומבטא דווקא הכרה באינדיבידואליות, ובשונות של פרטים ושל קבוצות. לבסוף מתייחסת קמיר גם למושג 'הילת-כבוד' (Glory) - הנובעת ממהות אלוהית או מטאפיזית ('צלם אלוהים'). תפיסת כבוד זו אינה גוזרת זכויות כי אם דווקא חובות ובניגוד לתפיסת הכבוד הסגולי היא עשויה להיתפס כשונה בין אדם לאדם. בדומה להדרת הכבוד, היא מפעילה את האדם, אולם בניגוד לרגש הבושה הפועל בחברה המתבססת על הדרת כבוד, חברה המתבססת על הילת-כבוד עשויה להיות מונעת מרגשות אשם.^[4]

ראו גם

לקריאה נוספת

פרופ' נחום רקובר, גדול כבוד הבריות - כבוד האדם כערך על, "הכבוד - מידה טובה או מידה מגונה?", 27. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, תשנ"ט-1998.

קישורים חיצוניים

נועה לימונה, הכבוד הוא לא עניין מזרח תיכוני בלבד, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2013
גלי וינרב, ‏למה כולם רוצים שיכבדו אותם ומה אומרים המחקרים?, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2021

הערות שוליים

^ McClanahan, K. J., Maner, J. K., & Cheng, J. T. (2022). Two ways to stay at the top: Prestige and dominance are both viable strategies for gaining and maintaining social rank over time. Personality and Social Psychology Bulletin, 48(10), 1516-1528.
^ Magee, J. C., & Galinsky, A. D. (2008). social hierarchy: The self‐reinforcing nature of power and status. The academy of management annals, 2(1), 351-398.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ד"ר פיטר ברגר (מאנגלית: צור ארליך), ‏"לאן נעלם הכבוד?", השילוח, 4, אפריל 2017
^ אורית קמיר, על פרשת דרכי כבוד - ישראל בין מגמות של הדרת כבוד, כבוד סגולי, הילת כבוד וכבוד-מחיה

[1] McClanahan, K. J., Maner, J. K., & Cheng, J. T. (2022). Two ways to stay at the top: Prestige and dominance are both viable strategies for gaining and maintaining social rank over time. Personality and Social Psychology Bulletin, 48(10), 1516-1528.

[2] Magee, J. C., & Galinsky, A. D. (2008). social hierarchy: The self‐reinforcing nature of power and status. The academy of management annals, 2(1), 351-398.

[פיטר-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ד"ר פיטר ברגר (מאנגלית: צור ארליך), ‏"לאן נעלם הכבוד?", השילוח, 4, אפריל 2017

[4] אורית קמיר, על פרשת דרכי כבוד - ישראל בין מגמות של הדרת כבוד, כבוד סגולי, הילת כבוד וכבוד-מחיה

[1]

[2]

[3]

[4]

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא מדויק, רצוף בשגיאות, חסר ביותר.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: כבוד
ציטוטים בוויקיציטוט: כבוד
מדריך למטייל בוויקימסע: נימוסים והליכות
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כבוד