כדורשער
כדורשער הוא ענף ספורט בו משתתפים עיוורים ולקויי ראייה. המשחק הומצא בשנת 1946 לאחר מלחמת העולם השנייה והגיע לישראל בשנות ה-80. ענף הכדורשער הוא אחד הענפים במסגרת המשחקים הפאראלימפיים.
מבנה המשחק והמגרשעריכה
המשחק מתקיים באולם סגור (על מנת שיהיה יותר קל לשמוע את הפעמונים שבכדור) ודורש שקט מוחלט. אורך המגרש 18 מטרים ורוחבו כגודל השער – 9 מטרים. כל קבוצה מונה 3 שחקנים, ולכל קבוצה שער באורך 9 מטרים ובגובה של 1.5 מטרים. המגרש מחולק לקווים שעוזרים בהתמצאות ובהגנה; קו האפס – שבו ממוקם השער. קו אחד וחצי וקו שלוש שרבות מן הקבוצות משתמשות בהם כקווי ההגנה וההתמצאות. קו שש – קו שמגביל את התחום שבו הכדור אמור לגעת לראשונה ברצפה. זאת אומרת שאם שחקן זורק כדור, נגיעתו הראשונה ברצפה צריכה להיות לפני קו השש. קו אמצע – מפריד את שני חלקי המגרש.
חוקי המשחקעריכה
המשחק נמשך 24 דקות, ומחולק לשתי מחציות של 12 דקות כל אחת. הזמן בין מחצית למחצית הוא 3 דקות. במהלך המשחק, אחד השחקנים מגלגל את הכדור לעבר הקבוצה השנייה והקבוצה השנייה צריכה (על ידי שמיעה בלבד) לחסום בעזרת גלישה על המגרש את הכדור ולגלגלו בחזרה לקבוצה השנייה. ישנם חוקים רבים במשחק, כגון:
- אסור לשחקנים לדבר או להרעיש בזמן זריקת הכדור כדי לא להפריע לקבוצה השנייה לשמוע את הכדור.
- הייבול (Highball) – כדור הנוגע ברצפה לאחר קו השש יתבצע פנדל (ראה מונחים) כנגד השחקן, לאחר מכן המשחק ימשיך כרגיל.
- לונגבול (Longball) – כדור קופץ אמור לגעת שלוש פעמים במגרש לפני שהוא מגיע לקבוצה היריבה. פעם ראשונה לפני קו השש של הקבוצה של השחקן, פעם שנייה באמצע המגרש, ופעם שלישית אחרי קו השש של הקבוצה היריבה. עבירה זו תגרום לפנדל.
- אם שחקן זורק לאחר עשר שניות (ראה מונחים), יתבצע פנדל כנגד הקבוצה והשחקן העומד יהיה לבחירת הקבוצה היריבה.
- אם כדור נגע בשחקן בזמן ההגנה, התרחק ממנו ועבר את קו האמצע הזכות לזריקה נשללת מקבוצתו וחוזרת לקבוצה השנייה.
- אסור לשחקן לגעת במשקפת שלו, אם נגע יתבצע פנדל כנגדו. אך אם משקפתו התעקמה על פניו, ואי אפשר לשחק כך, יתבקש לומר "Eye shades" (ראה מונחים). כאשר הכדור אצל הקבוצה היריבה. ויאשרו לו פסק זמן מיוחד לסידור המשקפת כאשר שופט מסובב אותו כשפניו אל השער ובודק שסידר את המשקפת כראוי.
- אין אישור לצאת מתחום הספסל למאמנים ולשחקנים האחרים על הספסל חוץ מבפסק זמן.
- למאמנים ולשחקנים אשר יושבים על הספסל אסור לדבר או להרעיש, פעולה כזאת תגרור פנדל כנגד קבוצתם.
- הוראה נוספת במשחק היא שכאשר שחקן מסוים מדמם הוא מחויב לצאת מן המגרש.
מונחיםעריכה
- פנדל – מצב בו שחקן אחד נמצא מול שחקן שני מהקבוצה היריבה ועליו להגן על 9 מטרים, כל השער, לבדו. בזמן הפנדל שאר חברי הקבוצה של השחקן המגן צריכה לצאת מן השער ולא לגעת בו.
- 10 שניות – הזמן המוגבל לזריקה וביצוע מהלך מרגע שהכדור פוגע בשחקן מקבוצה שמבצעת הגנה עד שהכדור עובר את קו האמצע.
- אאוט – כאשר כדור נזרק מחוץ לתחומי המגרש.
- בלוק אאוט – כאשר כדור פוגע בשחקן המבצע הגנה ולא עובר את תחום הליין אאוט. במקרה כזה, הזמן ממשיך לרוץ, ברגע שהכדור חוזר למגרש, ולכן הזריקה תתבצע מהר, או שהכדור ייזרק מחוץ לתחומי המגרש על ידי השחקן ובעקבות כך יעבור לקבוצה הנגדית.
- Play – אמירה שמציינת את תחילת המשחק לאחר שריקת הפתיחה. מציינת את המשך המשחק לאחר אאוט, בלוק אאוט, תחילת פנדל, המשך המשחק לאחר פנדל, והכל כמובן לאחר שריקת השופט.
- Eye shades – אמירה אשר מציינת בקשה לפסק זמן לצורך סידור המשקפת.
- Medican Time – כאשר אחד השחקנים נפצע והשופטים מחליטים לעצור את המשחק כדי לבדוק לשלומו.
סיום המשחקעריכה
משחק נגמר אם יש קבוצה השיגה יתרון של עשרה שערים, או כאשר תם הזמן. כאשר נגמר זמן המשחק והתוצאה היא שוויון, תינתן הארכה של 6 דקות (3 דקות למחצית) אשר תסתיים בתום הזמן או בגול הראשון (המכונה "גול זהב"). כאשר המשחק נחשב "רשמי", אם בתום ההארכה עדיין לא הובקע גול, תחל סדרה של פנדלים. לכל קבוצה יש מספר ניסיונות כמספר השחקנים כאשר כל ניסיון הבקעה הוא על ידי שחקן קבוצה. הפנדלים נגמרים כאשר יש גול לקבוצה אחת והיא לא הבקיעה לקבוצה השנייה בניסיון ההתקפה.
בישראלעריכה
נבחרת ישראל בכדורשער נשיםעריכה
נבחרת ישראל בכדורשער נשים התחרתה לראשונה מחוץ לישראל בשנת 2008, צברה השגים רבים כבר על תחילת דרכה. ההישגים משמעותיים שצברה הם: מקום ראשון בטורניר הראשון שלהן ב-2008. ב-2009 הגיעו למקום השישי באליפות אירופה על אף שהיו בהרכב חלקי, בזכות הישג זה הן הגיעו לאליפות העולם ב-2010 שבה הגיעו למקום השביעי. ב-2011 בקדם אולימפיאדה הן הגיעו למקום חמישי, באותה שנה באליפות אירופה שפרו את הישגן והגיעו למקום החמישי. ב-2013 הן שיפרו את הישגן אף יותר באליפות אירופה והפעם הגיעו למקום השלישי. ב-2015 באליפות אירופה הן הגיעו למקום הרביעי. הניצחון הכי חשוב של הנבחרת עד כה, הוא מדליית זהב במשחקים העולמיים לעיוורים ולקויי ראייה, שהתקיימה בסיאול במאי 2015 שזיכתה אותה בכרטיס כניסה למשחקים הפאראלימפיים בברזיל, ריו 2016[1]. בריו הגיעה הנבחרת למקום ה-7 המכובד לאחר שהפסידה ברבע הגמר[2], זו האולימפיאדה הראשונה של הנבחרת.
הנבחרת לקחה חלק במשחקים הפאראלימפיים בטוקיו ב-2021[3].
הנבחרת זכתה במדליית ארד באליפות העולם 2022 שנערכה בפורטוגל.
נבחרת העתודה (נבחרת הנוער)עריכה
עתודות נבנות מן הילדים אשר מזוהה בהם פוטנציאל עתידי בשלוחות בערים הפזורות בארץ. ומהם, בעתיד ישלחו לנבחרות.
הציודעריכה
כדור המשחק שוקל 1.25 קילוגרם והיקפו כ-76 סנטימטרים. בכדור נמצאים פעמוני רעש רבים כדי שהשחקנים יוכלו לשמוע אותו. בנוסף ישנה משקפת שחוסמת את ראיית כל השחקנים כולל העיוורים כדי להשוות תנאים. כל שחקן ממוגן במגני ברכיים וידיים. לגברים שבענף נוסף מגן אשכים ולנשים מגן חזה.
כדורשער במשחקים הפאראלימפייםעריכה
גבריםעריכה
נשיםעריכה
טריוויהעריכה
בשנת 2015 התרחשו שני מקרים של ניצול אליפויות כדורשער על ידי נבחרות של מתחזים לעיוורים. בשני המקרים מדובר בנבחרות, המונות 12 שחקנים "עיוורים", שיצאו ממצרים, אך לאחר ההגעה ליעדים (אליפות אירופה בוורשה, ואליפות אפריקה), נעלמו עקבותיהם, והתברר שהם כלל לא עיוורים וניצלו את המשחקים כדי לברוח ממצרים, ומגיוס החובה לצבא שלה[4].
קישורים חיצונייםעריכה
- חוקי הכדורשער, באתר goalballnetwork.co (הקישור אינו פעיל, 19:43, 25 באוקטובר 2010 (IST))
- סרט: העיוורים מנצחים את הח"כים, ביוטיוב
הערות שולייםעריכה
- ^ יאיר צוקר, 33 ספורטאיות וספורטאים ישראלים יתחרו במשחקים הפרלימפיים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 7 בספטמבר 2016
- ^ יאיר צוקר, ווינרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בספטמבר 2016
- ^
בדרך לטוקיו: אורי מזרחי ונבחרת הכדורשער, סרטון באתר יוטיוב, 23 בנובמבר 2020; במקור, מתוך "חדשות השבוע"
- ^ רועי קייס, לא רואים בעיניים. תרמית מצרית נחשפה, באתר ynet, 29 בינואר 2016
