כד המוזה

"כד המוזה" הוא כינויו של כד מסוג ליקיטוס (lekythos) המיוחס לצייר המכונה "צייר אכילס" (Achilles Painter) ומתוארך למחצית המאה ה-5 לפנה"ס באטיקה, יוון. כיום הכד נמצא באוסף המוזיאון הלאומי לארכאולוגיה במינכן, גרמניה.

כד המוזה
Mousai Helikon Staatliche Antikensammlungen Schoen80 full.jpg
פַּסל צייר אכילס
תאריך יצירה מחצית המאה ה-5 לפנה"ס
טכניקה וחומרים כד אבל לבן מסוג ליקיטוס
ממדים בס"מ
גובה 36.7
מידע יצירה
מספר יצירה Antikensammlungen Munich S80
מיקום Staatliche Antikensammlungen
מינכן שבגרמניה
קואורדינטות 38°19′15″N 23°03′31″E / 38.3208°N 23.0587°E / 38.3208; 23.0587
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הכד מתאר שתי דמויות. האחת היא דמות המתוארת ישובה על סלע ומנגנת בקיתרה (kithara), כלי מיתר דמוי נבל קטן. הסביבה מסומלת באמצעות קו מצויר, המתאר נוף ובאמצעות טקסט המזהה את המקום כ"הר הליקון". לרגליה מופיעה ציפור, שעל פי זיהוי איקונוגרפי ייתכן והוא זמיר. מול דמות זו ניצבת דמות נשית נוספת. היא לבושה בהימטיון אדום וכבד. בין שתי הדמויות מופיע הטקסט ביוונית: יפה הוא אקסיופייתס בן אלקימכוס" ( Axiopeithes kalos Alkimachouׂ).

מחקר תולדות האמנות זיהה את הדמות המנגנת כמוזה. היו שהציעו את קליאו או את אראטו. סברה אחרת מזהה אותה כקאליופה, אימו של אורפאוס. הניסיון לזהות את הדמות הנשית השנייה הוא קשה יותר. נטייה מחקרית מצטברת מנסה לזהות דמות זו כסאפפו, המשוררת הידועה. הזיהוי נשען הן על המסורת האיקונוגרפית המתארת את סאפפו לצד מוזה, ומתוך השוואה לתיאורים אחרים שלה. יחד עם זאת אין שום ודאות בזיהוי זה.[1] מיכאל אבי יונה טוען כי הדימוי של האישה המנגנת מצביע על שינוי בייצוגן של נשים בתקופה הזו כדמויות עצמאיות.[2]

הנגינה בקירתה ובכלי מיתר נתפשה בתרבות היוונית כביטוי לבהירות ולשאיפה להרמוניה אפולונית. חלק מן החוקרים מצאו קשר בין מוטיב הנגינה לבין הופעתו על גבי כד אבל כניסיון לחבר את החיים והמוות על ידי המוזיקה. טילמן זיבאס (seebass) אף טען כי יחס זה מבוטא גם בשימוש ברקע הלבן הריק, אשר מהווה "צירוף של מוזיקה ודממה" המקבילים "למרחב מלא ולמרחב הריק, לחיים ולמוות"[3]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כד המוזה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ לנושא זה ראו: דובב, לאה, "שישה מבטים על ציור-מוזיקה", מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 59-62.
  2. ^ אבי יונה, מיכאל, "תולדות האמנות הקלאסית", מוסד ביאליק, ירושלים, 2004, עמ' 138
  3. ^ ראו: דובב, לאה, "שישה מבטים על ציור-מוזיקה", מוסד ביאליק, ירושלים, 2003, עמ' 58-59.