קאליופה
במיתולוגיה היוונית, קאליופה (ביוונית: Καλλιόπη, "קול נעים") הייתה אחת מתשע המוזות, מלוותיו של האל אפולו, ובנותיו של זאוס, ראש האלים, ממנמוסינה, אלת הזיכרון. קאליופה, שהייתה פטרוניתה של השירה האפית, המגוללת את מעשי האלים והגיבורים, הייתה החשובה שבמוזות, והנבונה מכולן. באומנות היא בדרך כלל מתוארת מחזיקה קולמוס (ולעיתים, חרט לכתיבה), מגילות קלף או לוחות לכתיבה.
תרבות | דת יוון העתיקה |
---|---|
אב | זאוס |
אם | מנמוסינה |
אחים | קליאו, טרפסיכורה, אראטו, פוליהימניה, אוטרפה, מלפומנה, אוראניה, תאליה |
בן או בת זוג | אויגרוס, אכלואוס |
צאצאים | Ialemus, אדונוס, קוריבאנטס, אורפאוס, רסוס, לינוס, Hymen, Aelinus |
על פי סיפורי המיתולוגיה, קאליופה ואפולו היו הוריו של אורפיאוס, גדול המוזיקאים ביוון העתיקה. עם זאת, סיפורים אחרים קובעים שאביו של אורפיאוס לא היה אפולו, אלא אויגרוס, מלך תראקיה. מסורות נוספות מייחסות לקאליופה גם את לידתו של המוזיקאי המוכשר לינוס, בנו של אפולו. אולם, מסורות אחרות מייחסות את לידתו של לינוס למוזה אוראניה או, לחלופין, למוזה טרפסיכורה.
קאליופה, לבקשתו של זאוס, יישבה את הסכסוך שהתעורר בין האלות אפרודיטה ופרספונה, בנושא אהבתו של העלם יפה התואר אדוניס. פסיקתה קבעה שאדוניס יבלה שליש שנה עם אפרודיטה, שליש שנה עם פרספונה, ואת שליש השנה הנותר הוא יעביר עם מי שהוא ימצא לנכון.
שמה של קאליופה ניתן, בין היתר, לחמש ספינות של הצי הבריטי (הראשונה בהן הושקה ב-1808, והאחרונה ב-1932), לאסטרואיד 22 שנתגלה ב-1852 ולסוג של עוגב המונע בכוח קיטור (אנ').
האסטרואיד 22 קאליופה (אנ') שהתגלה ב-1852 על ידי ג'ון ראסל הינד, נקרא על שמה. בשנת 2001 גילו אסטרונומים כי לאסטרואיד גדול זה יש ירח הסובב אותו, והם כינו אותו לינוס, על שם בנה של המוזה קאליופה
קישורים חיצוניים
עריכה- קאליופה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קאליופה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)