פתיחת התפריט הראשי

כיכר החתולות

כיכר החתולות ("חתולות" במלעיל) הוא הכינוי הנפוץ לכיכר מכבי מוצרי הממוקמת בקצה שכונת נחלת שבעה בירושלים, בקרבת גן העצמאות, במפגש הרחובות הלל, יואל משה סולומון ויוסף ריבלין. הכיכר היא בפועל גג של החניון התת-קרקעי שנבנה מתחת לכיכר.

שלט רחוב.svg
כיכר מכבי מוצרי
Maccabi Motzerisquare
Khatulot Square, Jerusalem, Israel.jpg
האמפיתיאטרון בכיכר
מדינה ישראל
עיר ירושלים
שכונה נחלת שבעה
קרוי על שם מכבי מוצרי-מני, מפקד בפלמ"ח
קואורדינטות 31°46′48″N 35°13′14″E / 31.779875°N 35.22047222°E / 31.779875; 35.22047222
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אזור כיכר החתולות במפה משנת 1946, רחוב הלל נקרא אז רחוב בצלאל.

שם הכיכרעריכה

שמה הרשמי של הכיכר ניתן לה על שם מכבי מוצרי-מני, ממפקדי הפלמ"ח, שהופקד על ליווי שיירות לירושלים לקראת מבצע יבוסי בתקופת מלחמת העצמאות, נורה במהלך הפעילות ומת מפצעיו.

השערה אחת בנוגע למקורו של השם העממי לכיכר היא שבשנות ה-70 שימשה מקום מפגש של זונות, שכונו על ידי התושבים המקומיים "חתולות". השערה נוספת בנוגע למקור השם היא הימצאות חתולים רבים באזור (בפי הירושלמים "חתולות" במלעיל).

היסטוריהעריכה

שטח הכיכר היה במקור חלק מבית הקברות ממילא. בתקופת המנדט הבריטי התפתח השטח הבנוי של ירושלים מסביב לבית הקברות שנותר כשטח פתוח. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נסלל המשכו של רחוב הלל (שבמקור נקרא רחוב בצלאל) ונבנה בית אגרון שנחנך ב-3 ביוני 1969 בנוכחות ראש הממשלה גולדה מאיר[1]. באותה עת בכיכר החתולות ומצידו השני של רחוב הלל נסלל מגרש חנייה[2].

בין השנים 1975 - 1981 פעל בבית אגרון סינמטק ירושלים[3] ולאחר מכן, בין 1981 לסוף שנות התשעים, כקולנוע עצמאי. בשנת 1985 היה בית אגרון לקולנוע הראשון שהקרין סרטים בירושלים בלילות שבת[4], ובשעריו התחוללו הפגנות של הקהילה החרדית ומולם פעילי תנועת ר"צ[5]. בסוף בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוחלט להגדיל את שטח מגרש החנייה על ידי חפירת חניון תת-קרקעי, מעל החניון הוקמה רחבה שרוצפה בגרנולית. מאז קיבלה הרחבה את השם העממי "כיכר החתולות", אחר כך החליטה עיריית ירושלים לתת למקום שם רשמי "כיכר מכבי מוצרי-מני".

ב-2 במאי 2004 נערך בכיכר טקס הנחת אבן הפינה למוזיאון הסובלנות[6], שנבנה על חלקו השני של מגרש החנייה, מצדו השני של רחוב הלל[7]. העבודות לבניית המוזיאון התעכבו משום שהשטח עליו הוא נבנה שימש בעבר כבית קברות מוסלמי, כחלק מבית הקברות ממילא[8]. הקמת מוזיאון הסובלנות הושלמה בקיץ 2019, לאחר 15 שנות עבודה[9].

בשנת 2015 נפתח בבניין בצפון הכיכר מרכז המבקרים הפרטי ״מוזיאון ידידי ישראל״. נשיא המדינה שמעון פרס מונה ליושב ראש הראשון של המוזיאון[10].

אופי הכיכרעריכה

הכיכר ידועה כמקום מפגש ובילוי בחיי הלילה בירושלים, ומדי ערב עומדים בה דוכני תכשיטים, בגדים ונרגילות.

תכונה מעניינת של הכיכר היא ההד החזק המוחזר אל העומדים במרכזו של האמפיתיאטרון הבנוי בה. מדובר באפקט של מראה אקוסטית אשר מסוגל לקלוט גלי קול ולהחזיר אותם למקור הקול.

הכיכר שימשה זירה למספר מקרי לינץ' ורצח. במאי 2009 תקפו נערים יהודים נער ערבי במקום והוא נפצע קשה[11]. באוגוסט 2010 נרצח לאנס וולף, יהודי-אמריקני בן 60, בידי שני נערים ערבים ממזרח ירושלים בשל ויכוח על סיגריה[12]. בפברואר 2011 נדקר למוות חוסאם רווידי בן 24 תושב כפר עקב על רקע גזעני[13]. באוגוסט 2012 נפצע ג'מאל ג'ולאני בן 17 באורח קשה כאשר הותקף בידי חבורת נערים יהודים[14]. ביוני 2017, משתתפי מצעד של ארגון להב"ה הכו קשות צעיר פלסטיני בכיכר[15].

הכיכר משמשת מדי פעם גם להפגנות[16].

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גב גולדה מאיר בחנוכת בית אגרון בירושלים, מעריב, 4 ביוני 1969
  2. ^ מגרש חניה ליד גן העצמאות, הצופה, 25 בנובמבר 1968
  3. ^ יעקב העליון, סינמטק בירושלים, מעריב, 17 באפריל 1975
  4. ^ אסור להקרין סרטים ב"בית אגרון" בשבת, מעריב, 4 בנובמבר 1985
  5. ^ אריה בנדר, ירושלים: מלחמת השבת, קרב על העיר, מעריב, 14 באוגוסט 1987
  6. ^ יהונתן ליס, גואל פינטו, ארנולד שוורצנגר יחנוך היום את מוזיאון הסובלנות בירושלים, באתר הארץ, 2 במאי 2004
  7. ^ מאת אסתר זנדברג, מסונוורים מטיטניום, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2002
  8. ^ יואב שטרן, בג"ץ הקפיא העבודות להקמת מוזיאון הסובלנות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2006
  9. ^ ליאת בכרך, מה קורה עם פרויקט מוזיאון הסובלנות במרכז העיר?, באתר כל העיר, 22 באפריל 2019
  10. ^ אורי משגבשמעון פרס מכהן כיו"ר הבינלאומי של מוזיאון "ידידי ציון" בירושלים, שהקים האוונגליסט מייק אוונס, באתר הארץ, 17 במאי 2015
  11. ^ ניר חסון, יאיר אטינגר, נעצרה כנופיית נערים שתקפה ערבים בירושלים, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2010
  12. ^ ניר חסוןחשד: שני נערים היכו למוות אדם, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2010
  13. ^ הפגנה מחוץ למשפטו של הדוקר היהודי בירושלים: "כתב האישום - מכובס ומרוכך", באתר הארץ, 3 במרץ 2011
  14. ^   ג'מאל ג'ולאני כמעט מת בלינץ' וחייו נהרסו. התוקפים לא, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:09)
  15. ^ ניר חסוןעשרות משתתפי מצעד של ארגון להב"ה בירושלים הכו קשות צעיר פלסטיני, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
  16. ^ ניר חסון1,500 יהודים וערבים הפגינו בירושלים: "לא נכנעים לייאוש", באתר הארץ, 17 באוקטובר 2015