כיכר האבוס
כיכר האבוס (בערבית: ميدان المهد, "כיכר העריסה"; באנגלית: Manger Square) היא הכיכר העירונית המרכזית בבית לחם. מקור השם הערבי הוא בעובדה שבצדה המזרחי ניצבת כנסיית המולד, שבה הונח ישו באבוס, מיד לאחר לידתו. בציבור הישראלי רווח גם שמה האנגלי של הכיכר, שמשמעותו זהה, היינו "כיכר האבוס".
 | |||||||
| מבט מהרחבה הרבועה לכיוון מזרח: משמאל נראה המשכה המוארך של הכיכר ובקצהו כנסיית המולד | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידע כללי | |||||||
| סוג |
כיכר עירונית  | ||||||
| על שם |
האבוס של ישו | ||||||
| מיקום |
בית לחם | ||||||
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית | ||||||
| קואורדינטות | 31°42′15″N 35°12′21″E / 31.70427°N 35.20592°E | ||||||
 | |||||||
  | |||||||
מבנה עריכה
הכיכר נחלקת לשני חלקים: החלק המערבי רבוע בצורתו, ומשמש כמדרחוב מאז ששופץ בשנים 1998–1999, ובו נטועים עצי מיש דרומי. בצדה המערבי של רחבה זו ניצב מסגד עומר, המסגד היחיד בעיר, אשר נבנה בשנת 1860 ושופץ בשנת 1954[1]. המסגד קרוי על שם עומר בן אל-ח'טאב. מדרום לו ניצב בניין עיריית בית לחם. בצדה הצפוני של הכיכר שוכן "מרכז בית לחם לשלום" ותחנת משטרה. חלקה המזרחי של הכיכר מוארך ומוביל בין המנזר הארמני מדרום ובית הקברות האורתודוקסי מצפון, לעבר כנסיית המולד, כנסיית קתרינה הקדושה הקתולית ואכסניית קאזה נובה.
הרחוב הראשי, המוביל מהכיכר צפונה לעבר ירושלים, קרוי גם הוא בשם "האבוס" או "מאנגר". עוד יוצאים ממנה רחוב הרועים, המוביל מזרחה לעבר בית סאחור, ורחוב פאולוס השישי, המוביל ממנה מערבה. הכיכר משמשת כמוקד העיקרי לחגיגות חג המולד בעיר, עת מוצב בה עץ עץ חג המולד והיא מקושטת ומוארת. מאז 2012 מהווה הכיכר חלק מאתר המורשת העולמית בעיר.
גלריה עריכה
-
מראה ממזרח (מכיוון כנסיית המולד): מימין מרכז בית לחם לשלום ובצידה הרחוק של הכיכר נראה מסגד עומר ובניין עיריית בית לחם -
מרכז בית לחם לשלום -
עץ חג המולד בכיכר בשנת 2012 -
תהלוכה קתולית בכיכר בערב חג המולד (2006)
