כלא אווין
כלא אֵווין (בפרסית: زندان اوین) הוא בית סוהר בעל רמת ביטחון מרבית, השוכן בשכונת אווין שבצפון-מערב טהראן, ומיועד לאסירים מסוכנים ולאסירים פוליטיים. הכלא הוקם על ידי המשטרה החשאית של השאה האיראני (הסאוואכ) ונחשב לקשה ביותר במדינה בכל הקשור לתנאי המחיה בו וביחס כלפי האסירים.[1] בשל ריבוי האסירים הפוליטיים והאינטלקטואלים השוהים בו, הוא זכה לכינוי "אוניברסיטת אווין".[2]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מכלול מבנים, בית סוהר  |
| כתובת |
אווין |
| מיקום |
מחוז 2 |
| מדינה |
איראן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1963 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1971 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות פהלווית |
| קואורדינטות | 35°47′46″N 51°23′02″E / 35.796°N 51.384°E |
|
(למפת טהראן רגילה)   כלא אווין | |
  | |
היסטוריה
עריכהבית הסוהר הוקם בשנת 1971 על ידי המשטרה החשאית האיראנית, הסאוואכ, בתקופת שלטונו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. הוא שוכן למרגלות רכס הרי אלבורז במבנה בו התגורר בעבר ראש ממשלת איראן לשעבר זיאדין טאבאטבה.
מתחם הכלא בנוי מחצר המיועדת להוצאות להורג, בית משפט ומספר אגפים נפרדים לאסירים ואסירות. במקור, נועד הכלא לאכלס 320 אסירים, מתוכם 20 בתאי בידוד והשאר בשני אגפים נפרדים. בשנת 1977, הורחב הכלא והוא אכלס כ-1,500 אסירים, מתוכם כ-100 אסירים פוליטיים.
לאחר המהפכה האיסלאמית במדינה, שהתרחשה בשנת 1979, הורחב הכלא בצורה משמעותית, דבר שאפשר את אכלוסם של למעלה מ-15,000 אסירים. נכון לשנת 2025 אסורים בו קרוב ל-15,000 בני אדם, מתוכם אלפים שמוחזקים בצינוק. עיקר אוכלוסיית הכלא היא אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר. כן אסורים בו אינטלקטואלים ואנשי רוח, וחברי מיעוטים דתיים נרדפים.[3][4]
במקור נועד הכלא לשמש כבית מעצר לעצורים אשר ממתינים לסיום ההליכים המשפטיים בעניינם. לאחר הרשעתם אמורים היו העצורים לעבור לבתי כלא אחרים, דוגמת גאזל חסאר. בפועל הפך לבית כלא מן המניין, בו שוהים עצורים למשך זמן ממושך, לעיתים מספר שנים, עד לתחילת משפטם או שחרורם. הכלא משמש לכליאת אסירים פוליטיים. יש בו יחידות מיוחדות המטפלות באסירים פוליטיים ובאסירים בעלי קשרים למערב, אשר מופעלות על-ידי משמרות המהפכה.[5]
בשנות השמונים עונו והוצאו להורג אלפים בתוך כותלי הכלא.[3]
בשנת 2005 פרסמה מערכת המשפט האיראנית דו"ח המכיר בהפרת זכויות אדם בכלא, לרבות שימוש בשיטות עינויים שונות ובידוד אסירים.
ב-27 ביולי 2008 נתלו בחצר הכלא 29 אסירים, לאחר שבית המשפט העליון האיראני אישר את הוצאתם להורג. מהלך זה הוביל למחאה מצד ארגוני זכויות אדם, אשר מחו נגד השימוש המוגזם לטענתם שעושה איראן בהחלת עונש מוות במדינה.[6]
בשנת 2020 התרחשו בכלא מהומות ענק. כוחות מיוחדים של הבסיג' פשטו על בית הסוהר והרגו בירי לפחות שמונה אסירים, לאחר התקוממות של עצורים שהובאו מהמחאות נגד חוקי החיג'אב. המהומות דוכאו בתוך שעות אך האסירים הצליחו להצית את אחד האגפים של הכלא.[7]
ב-23 ביוני 2025, כחלק ממבצע עם כלביא, תקפו מטוסי קרב ישראליים את הכניסה לכלא כחלק מסדרת הפצצות נגד "מטרות המסמלות את הדיכוי של העם האיראני".[8][9] על פי דיווח בטלגרף הבריטי לאחר התקיפה הועברו אסירות לכלא קרצ'אק ששימש בעבר כדיר והתנאים בו לא אנושיים.[10] לפי דיווח של פוקס ניוז, מנהל הכלא הדאיתוללה פרזאדי אשר הואשם בעינויים ורצח של אסירים, נמלט לפני התקיפה בעקבות הודעת סוכן ישראלי לבנו.[11]
מאסרים ידועים
עריכהבין האסירים הידועים שריצו זמן מאסר בכלא ניתן למנות את חוסיין עלי מונתזרי, הוגה דת ופעיל זכויות אדם, אשר נכלא בשנת 1974 על פעילותו נגד שלטון השאה. הוא שוחרר בשנת 1978.
משנת 1979 עבאס אמיר-אנטזם ישב כלא והיה בו כ-17 שנים.
בשנת 1982, בגיל 16, נעצרה הסופרת האיראנית מרינה נעמת, בעקבות מאמר שכתבה לעיתון בית הספר בו למדה אשר מבקר את הממשלה. היא נידונה למוות ובמשפט חוזר למאסר עולם, אך ריצתה עונש של שנתיים מאסר בלבד וזאת בעקבות התערבות של סוהר בכלא וחבר במשמרות המהפכה שנרתם לעזרתה. בשנת 2007, פרסמה את ספרה "האסירה מטהראן",[12] אשר מגולל בין היתר את תקופת מאסרה בכלא, אשר כללה עינויים ומספר מעשי אונס.[13]
בשנת 2001 נעצר העיתונאי והפעיל הפוליטי האיראני אכבר גנג'י בעקבות סדרת סיפורים שפרסם אודות שרשרת רציחות והיעלמויות של סופרים מתנגדי המשטר שארעה בין השנים 1988–1998, בהם רמז על מעורבותם של בכירים איראנים. גנג'י ריצה עונש מאסר בכלא בין השנים 2001–2006, אשר במהלכן פרסם מכתב בו קרא להחרים את הבחירות לנשיאות באיראן, משום שהן מנציחות את הסדר הטוטליטרי של הרפובליקה האסלאמית ובמיוחד של העומד בראשה, עלי ח'אמנאי.[14][15]
ב-23 ביוני 2003, צלמת קנדית ממוצא איראני, זהרה קאזמי, נעצרה לאחר שצילמה בקרבת הכלא מפגינים שקראו לשחרורם של קרוביהם שנעצרו במהלך ההפגנות נגד הממשל. היא נלקחה לחקירה ונפטרה ב-10 ביולי כתוצאה מנזק מוחי. הממשלה האיראנית טענה בתגובה כי קזמי נפטרה כתוצאה מפגיעה בראשה, שגרמה לשבר בגולגולת ולשטף דם. רופאים שביצעו בה ניתוח שלאחר המוות מצאו שברים בגולגולת וכן סימנים לאונס ולאלימות קשה.[16]
ב-30 ביוני 2008, הורשע עלי אשתרי, אזרח איראני אשר עבד כיבואן וסוחר מוצרי אלקטרוניקה ואבטחה, בריגול למען ישראל. הוא הודה שנפגש בחו"ל עם שלושה סוכני מוסד שנתנו לו כסף וציוד אלקטרוניקה להפצה באיראן.[17] אשתרי הוצא להורג בתלייה בכלא ב-17 בנובמבר 2008.[18]
ב-15 באוקטובר 2008 נעצרה סטודנטית אמריקאית בעלת אזרחות איראנית בשם אשה מומני, בעת שביקרה בטהארן לצורך ביקור משפחתה ועריכת מחקר על התנועה לזכויות הנשים כחלק מלימודיה האקדמיים. כנגד מומני הוגש כתב אישום בגין ביצוע פשעים כנגד המשטר והביטחון הלאומי.[19] היא שוחררה לבסוף ב-11 בנובמבר 2008.
ב-1 בנובמבר 2008 נעצר הבלוגר האיראני חוסיין דרחשאן, לאחר גלות ממושכת בקנדה במהלכה ביקר מספר פעמים בישראל (2006 ו-2007), כחלק מניסיונו ליצירת דיאלוג בין איראן לישראל.[20] הוא הואשם בשיתוף פעולה עם מדינה עוינת, הפצת תעמולה נגד השלטון, קידום רעיונות הנוגדים את המהפכה האיסלאמית ובהעלבת חכמי הדת ואנשי ציבור. בספטמבר 2010 גזר עליו בית משפט באיראן 19 וחצי שנות מאסר.[21]
ב-1 ביולי 2009 נעצרה בשדה התעופה באיראן סטודנטית צרפתייה בשם קלוטילד רייס, כאשר עמדה לעזוב את איראן לאחר חמישה חודשי שהות. היא הואשמה בריגול ונשלחה למעצר בכלא.[22] מעצר זה הוביל למתיחות בין איראן לצרפת. לאחר לחץ ציבורי ומגעים דיפלומטים שוחררה רייס ב-16 במאי 2010.[23]
בסוף ינואר 2009 נעצרה העיתונאית האמריקאית-איראנית רוקסאנה סאברי. תחילה הואשמה כי עסקה בעיתונאות במדינה ללא התעודות המתאימות, אך אחר כך שונה כתב האישום לריגול לטובת ארצות הברית. באפריל 2009, לאחר משפט שארך יום אחד בלבד, הורשעה סאברי ונגזרו עליה 8 שנות מאסר.[24] בסוף היא שוחררה במאי 2009, לאחר שבית המשפט לערעורים באיראן קיצר את עונשה.[25]
בינואר 2011, נעצר אומיד כוכבי, פיזיקאי איראני שלמד באוניברסיטת טקסס ארצות הברית, בגין "שיתוף פעולה עם ממשלה עוינת". כוכבי טען כי השלטונות בטהרן רודפים אותו בשל סירובו לסייע לתוכנית הגרעין הצבאית של המדינה.[26] הוא הורשע ונגזרו עליו 10 שנות מאסר, אותן הוא מרצה ב"אגף 350" בכלא, המיועד לאסירים פוליטיים.[27] מאז מעצרו של כוכבי מתנהל קמפיין ברשת הקורא לשחרורו, בו משתתפים גם גורמים מעולם המדע.[28]
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- Ervand Abrahamian, Tortured Confessions: Prisons and Public Recantations in Modern Iran, University of California Press, 1999
קישורים חיצוניים
עריכה
- חדשות נענע 10, "פניי המרוסקות וגופי התשוש", באתר נענע 10, 11 ביולי 2005
- הדר פרבר, הצצה נדירה לתוך הכלא האירני, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 ביוני 2006
- דניאל אדלסון, יהודי שברח מאיראן: זה שלטון בלי טיפת רחמנות, באתר ynet, 16 ביוני 2009
- אריק וייס, האסירה מטהרן: מרינה נעמת שרדה את הגיהנום האיראני, באתר נענע 10, 26 בפברואר 2011
- עמאד בהאוור, כל הגוף שלי טובע בכאב, אבל הכאבים אינם חשובים, באתר העוקץ, 23 באפריל 2014
הערות שוליים
עריכה- ^ Perry Chiaramonte, Hell on Earth: Inside Iran's brutal Evin prison, fox news, January 28 2013
- ^ שמואל רוזנר, אבוד בטהרן: סיפורו של העיתונאי האמריקני הבכיר שכלוא באיראן, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2015
- ^ 1 2 נטע בר, מכות, עינויים והוצאות להורג: בית הכלא שהפך לגיהנום למתנגדי המשטר באיראן, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2025
- ^ איתי בלומנטל, בטהראן הותקפו שערי כלא אווין הידוע לשמצה | תיעוד, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
- ^ אלישע בן קימון, ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, הכלא הידוע לשמצה, מטה הבסיג': גל תקיפות "חסר תקדים" בטהרן | תיעוד, באתר ynet, 23 ביוני 2025
- ^ "Iran executes 29 in jail hangings." BBC. Sunday July 27 2008
- ^ נטע בר, מכות, עינויים והוצאות להורג: בית הכלא שהפך לגיהנום למתנגדי המשטר באיראן, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2025
- ^ אסף רוזנצוייג, מסמלי השלטון הגדולים באיראן: זה כלא אווין הידוע לשמצה שהותקף, באתר מאקו, 13 ביוני 2025
- ^ בית הכלא הידוע לשמצה, מטה הבסיג': גל תקיפות "חסר תקדים" בטהרן, באתר ynet, 23 ביוני 2025
- ^ רק מתחילים להכיר בגודל האסון: איראן נפרדת ממדעני הגרעין והחרדה עולה שלב, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2025
- ^ הקש בתא: האם ישראל הצילה את מנהל "כלא הזוועות" בטהרן?, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2025
- ^ פרטי הספר "האסירה מטהראן", באתר טקסט
- ^ מיה סלע, המהפכה שבפנים: הבריחה מטהראן של הסופרת מרינה נעמת, באתר הארץ, 20 בפברואר 2011
- ^ המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, האסיר הפוליטי האיראני אכבר גנג'י במכתב מן הכלא, 14 ביולי 2005
- ^ חדשות נענע 10, "פניי המרוסקות וגופי התשוש", באתר נענע 10, 11 ביולי 2005
- ^ קנדה מחזירה השגריר מטהרן, באתר וואלה, 23 ביולי 2003
- ^ דודי כהן, איראן: הורשע בריגול למען ישראל ונידון למוות, באתר ynet, 30 ביוני 2008
- ^ אירן: הוצאנו להורג את המרגל הישראלי, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2008
- ^ סטודנטית אמריקאית הכינה סרט על אפליית נשים באיראן ונעצרה על "פגיעה בביטחון", באתר וואלה, 4 בנובמבר 2008
- ^ דודי כהן, דיווח: בלוגר איראני שביקר בישראל נעצר בטהרן, באתר ynet, 18 בנובמבר 2008
- ^ "אבי הבלוגים" האיראניים שביקר בישראל נידון ל-19 שנות מאסר, באתר TheMarker, 29 בספטמבר 2010
- ^ צרפת: סטודנטית נעצרה באיראן באשמת ריגול, באתר ynet, 6 ביולי 2009
- ^ איראן: הסטודנטית הצרפתיה שוחררה מהכלא, באתר ynet, 16 באוגוסט 2009
- ^ 8 שנות מאסר לאמריקאית שהואשמה בריגול, באתר וואלה, 18 באפריל 2009
- ^ אירן: העיתונאית האמריקאית שוחררה, באתר וואלה, 11 במאי 2009
- ^ מדען איראני כותב מהכלא: "לא אעבוד בתכנית הגרעין", באתר וואלה, 28 באפריל 2013
- ^ אורלי נוי, "לאגף 350 אי-אפשר להבריח דבר פרט לאהבה ומוזיקה", באתר שיחה מקומית, 23 באפריל 2014
- ^ עצומה ברשת קוראת לשחרור של מדען איראני, באתר מאקו, 28 באפריל 2013