כלא אווין

כלא בטהרן

כלא אֵוויןפרסית: زندان اوین) הוא בית סוהר בעל רמת ביטחון מרבית, השוכן בשכונת אווין שבצפון-מערב טהראן, ומיועד לאסירים מסוכנים ולאסירים פוליטיים. הכלא הוקם על ידי המשטרה החשאית של השאה האיראני (הסאוואכ) ונחשב לקשה ביותר במדינה בכל הקשור לתנאי המחיה בו וביחס כלפי האסירים.[1] בשל ריבוי האסירים הפוליטיים והאינטלקטואלים השוהים בו, הוא זכה לכינוי "אוניברסיטת אווין".[2]

כלא אווין
زندان اوین
מידע כללי
סוג מכלול מבנים, בית סוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת אווין עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מחוז 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1963
תאריך פתיחה רשמי 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות פהלווית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 35°47′46″N 51°23′02″E / 35.796°N 51.384°E / 35.796; 51.384
(למפת טהראן רגילה)
 
כלא אווין
כלא אווין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כלא אווין

היסטוריה

עריכה

בית הסוהר הוקם בשנת 1971 על ידי המשטרה החשאית האיראנית, הסאוואכ, בתקופת שלטונו של השאה מוחמד רזא שאה פהלווי. הוא שוכן למרגלות רכס הרי אלבורז במבנה בו התגורר בעבר ראש ממשלת איראן לשעבר זיאדין טאבאטבה.

מתחם הכלא בנוי מחצר המיועדת להוצאות להורג, בית משפט ומספר אגפים נפרדים לאסירים ואסירות. במקור, נועד הכלא לאכלס 320 אסירים, מתוכם 20 בתאי בידוד והשאר בשני אגפים נפרדים. בשנת 1977, הורחב הכלא והוא אכלס כ-1,500 אסירים, מתוכם כ-100 אסירים פוליטיים.

לאחר המהפכה האיסלאמית במדינה, שהתרחשה בשנת 1979, הורחב הכלא בצורה משמעותית, דבר שאפשר את אכלוסם של למעלה מ-15,000 אסירים. נכון לשנת 2025 אסורים בו קרוב ל-15,000 בני אדם, מתוכם אלפים שמוחזקים בצינוק. עיקר אוכלוסיית הכלא היא אסירים פוליטיים ומתנגדי משטר. כן אסורים בו אינטלקטואלים ואנשי רוח, וחברי מיעוטים דתיים נרדפים.[3][4]

במקור נועד הכלא לשמש כבית מעצר לעצורים אשר ממתינים לסיום ההליכים המשפטיים בעניינם. לאחר הרשעתם אמורים היו העצורים לעבור לבתי כלא אחרים, דוגמת גאזל חסאר. בפועל הפך לבית כלא מן המניין, בו שוהים עצורים למשך זמן ממושך, לעיתים מספר שנים, עד לתחילת משפטם או שחרורם. הכלא משמש לכליאת אסירים פוליטיים. יש בו יחידות מיוחדות המטפלות באסירים פוליטיים ובאסירים בעלי קשרים למערב, אשר מופעלות על-ידי משמרות המהפכה.[5]

בשנות השמונים עונו והוצאו להורג אלפים בתוך כותלי הכלא.[3]

בשנת 2005 פרסמה מערכת המשפט האיראנית דו"ח המכיר בהפרת זכויות אדם בכלא, לרבות שימוש בשיטות עינויים שונות ובידוד אסירים.

ב-27 ביולי 2008 נתלו בחצר הכלא 29 אסירים, לאחר שבית המשפט העליון האיראני אישר את הוצאתם להורג. מהלך זה הוביל למחאה מצד ארגוני זכויות אדם, אשר מחו נגד השימוש המוגזם לטענתם שעושה איראן בהחלת עונש מוות במדינה.[6]

בשנת 2020 התרחשו בכלא מהומות ענק. כוחות מיוחדים של הבסיג' פשטו על בית הסוהר והרגו בירי לפחות שמונה אסירים, לאחר התקוממות של עצורים שהובאו מהמחאות נגד חוקי החיג'אב. המהומות דוכאו בתוך שעות אך האסירים הצליחו להצית את אחד האגפים של הכלא.[7]

ב-23 ביוני 2025, כחלק ממבצע עם כלביא, תקפו מטוסי קרב ישראליים את הכניסה לכלא כחלק מסדרת הפצצות נגד "מטרות המסמלות את הדיכוי של העם האיראני".[8][9] על פי דיווח בטלגרף הבריטי לאחר התקיפה הועברו אסירות לכלא קרצ'אק ששימש בעבר כדיר והתנאים בו לא אנושיים.[10] לפי דיווח של פוקס ניוז, מנהל הכלא הדאיתוללה פרזאדי אשר הואשם בעינויים ורצח של אסירים, נמלט לפני התקיפה בעקבות הודעת סוכן ישראלי לבנו.[11]

מאסרים ידועים

עריכה

בין האסירים הידועים שריצו זמן מאסר בכלא ניתן למנות את חוסיין עלי מונתזרי, הוגה דת ופעיל זכויות אדם, אשר נכלא בשנת 1974 על פעילותו נגד שלטון השאה. הוא שוחרר בשנת 1978.

משנת 1979 עבאס אמיר-אנטזם ישב כלא והיה בו כ-17 שנים.

בשנת 1982, בגיל 16, נעצרה הסופרת האיראנית מרינה נעמת, בעקבות מאמר שכתבה לעיתון בית הספר בו למדה אשר מבקר את הממשלה. היא נידונה למוות ובמשפט חוזר למאסר עולם, אך ריצתה עונש של שנתיים מאסר בלבד וזאת בעקבות התערבות של סוהר בכלא וחבר במשמרות המהפכה שנרתם לעזרתה. בשנת 2007, פרסמה את ספרה "האסירה מטהראן",[12] אשר מגולל בין היתר את תקופת מאסרה בכלא, אשר כללה עינויים ומספר מעשי אונס.[13]

בשנת 2001 נעצר העיתונאי והפעיל הפוליטי האיראני אכבר גנג'י בעקבות סדרת סיפורים שפרסם אודות שרשרת רציחות והיעלמויות של סופרים מתנגדי המשטר שארעה בין השנים 1988–1998, בהם רמז על מעורבותם של בכירים איראנים. גנג'י ריצה עונש מאסר בכלא בין השנים 2001–2006, אשר במהלכן פרסם מכתב בו קרא להחרים את הבחירות לנשיאות באיראן, משום שהן מנציחות את הסדר הטוטליטרי של הרפובליקה האסלאמית ובמיוחד של העומד בראשה, עלי ח'אמנאי.[14][15]

ב-23 ביוני 2003, צלמת קנדית ממוצא איראני, זהרה קאזמי, נעצרה לאחר שצילמה בקרבת הכלא מפגינים שקראו לשחרורם של קרוביהם שנעצרו במהלך ההפגנות נגד הממשל. היא נלקחה לחקירה ונפטרה ב-10 ביולי כתוצאה מנזק מוחי. הממשלה האיראנית טענה בתגובה כי קזמי נפטרה כתוצאה מפגיעה בראשה, שגרמה לשבר בגולגולת ולשטף דם. רופאים שביצעו בה ניתוח שלאחר המוות מצאו שברים בגולגולת וכן סימנים לאונס ולאלימות קשה.[16]

ב-30 ביוני 2008, הורשע עלי אשתרי, אזרח איראני אשר עבד כיבואן וסוחר מוצרי אלקטרוניקה ואבטחה, בריגול למען ישראל. הוא הודה שנפגש בחו"ל עם שלושה סוכני מוסד שנתנו לו כסף וציוד אלקטרוניקה להפצה באיראן.[17] אשתרי הוצא להורג בתלייה בכלא ב-17 בנובמבר 2008.[18]

ב-15 באוקטובר 2008 נעצרה סטודנטית אמריקאית בעלת אזרחות איראנית בשם אשה מומני, בעת שביקרה בטהארן לצורך ביקור משפחתה ועריכת מחקר על התנועה לזכויות הנשים כחלק מלימודיה האקדמיים. כנגד מומני הוגש כתב אישום בגין ביצוע פשעים כנגד המשטר והביטחון הלאומי.[19] היא שוחררה לבסוף ב-11 בנובמבר 2008.

ב-1 בנובמבר 2008 נעצר הבלוגר האיראני חוסיין דרחשאן, לאחר גלות ממושכת בקנדה במהלכה ביקר מספר פעמים בישראל (2006 ו-2007), כחלק מניסיונו ליצירת דיאלוג בין איראן לישראל.[20] הוא הואשם בשיתוף פעולה עם מדינה עוינת, הפצת תעמולה נגד השלטון, קידום רעיונות הנוגדים את המהפכה האיסלאמית ובהעלבת חכמי הדת ואנשי ציבור. בספטמבר 2010 גזר עליו בית משפט באיראן 19 וחצי שנות מאסר.[21]

ב-1 ביולי 2009 נעצרה בשדה התעופה באיראן סטודנטית צרפתייה בשם קלוטילד רייס, כאשר עמדה לעזוב את איראן לאחר חמישה חודשי שהות. היא הואשמה בריגול ונשלחה למעצר בכלא.[22] מעצר זה הוביל למתיחות בין איראן לצרפת. לאחר לחץ ציבורי ומגעים דיפלומטים שוחררה רייס ב-16 במאי 2010.[23]

בסוף ינואר 2009 נעצרה העיתונאית האמריקאית-איראנית רוקסאנה סאברי. תחילה הואשמה כי עסקה בעיתונאות במדינה ללא התעודות המתאימות, אך אחר כך שונה כתב האישום לריגול לטובת ארצות הברית. באפריל 2009, לאחר משפט שארך יום אחד בלבד, הורשעה סאברי ונגזרו עליה 8 שנות מאסר.[24] בסוף היא שוחררה במאי 2009, לאחר שבית המשפט לערעורים באיראן קיצר את עונשה.[25]

בינואר 2011, נעצר אומיד כוכבי, פיזיקאי איראני שלמד באוניברסיטת טקסס ארצות הברית, בגין "שיתוף פעולה עם ממשלה עוינת". כוכבי טען כי השלטונות בטהרן רודפים אותו בשל סירובו לסייע לתוכנית הגרעין הצבאית של המדינה.[26] הוא הורשע ונגזרו עליו 10 שנות מאסר, אותן הוא מרצה ב"אגף 350" בכלא, המיועד לאסירים פוליטיים.[27] מאז מעצרו של כוכבי מתנהל קמפיין ברשת הקורא לשחרורו, בו משתתפים גם גורמים מעולם המדע.[28]

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
  • Ervand Abrahamian, Tortured Confessions: Prisons and Public Recantations in Modern Iran, University of California Press, 1999

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כלא אווין בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Perry Chiaramonte, Hell on Earth: Inside Iran's brutal Evin prison, fox news, January 28 2013
  2. ^ שמואל רוזנר, אבוד בטהרן: סיפורו של העיתונאי האמריקני הבכיר שכלוא באיראן, באתר מעריב אונליין, 29 ביולי 2015
  3. ^ 1 2 נטע בר, מכות, עינויים והוצאות להורג: בית הכלא שהפך לגיהנום למתנגדי המשטר באיראן, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2025
  4. ^ איתי בלומנטל, בטהראן הותקפו שערי כלא אווין הידוע לשמצה | תיעוד, באתר כאן | תאגיד השידור הישראלי
  5. ^ אלישע בן קימון, ליאור בן ארי, איתמר אייכנר, הכלא הידוע לשמצה, מטה הבסיג': גל תקיפות "חסר תקדים" בטהרן | תיעוד, באתר ynet, 23 ביוני 2025
  6. ^ "Iran executes 29 in jail hangings." BBC. Sunday July 27 2008
  7. ^ נטע בר, מכות, עינויים והוצאות להורג: בית הכלא שהפך לגיהנום למתנגדי המשטר באיראן, באתר ישראל היום, 23 ביוני 2025
  8. ^ אסף רוזנצוייג, ‏מסמלי השלטון הגדולים באיראן: זה כלא אווין הידוע לשמצה שהותקף, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2025
  9. ^ בית הכלא הידוע לשמצה, מטה הבסיג': גל תקיפות "חסר תקדים" בטהרן, באתר ynet, 23 ביוני 2025
  10. ^ רק מתחילים להכיר בגודל האסון: איראן נפרדת ממדעני הגרעין והחרדה עולה שלב, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2025
  11. ^ הקש בתא: האם ישראל הצילה את מנהל "כלא הזוועות" בטהרן?, באתר מעריב אונליין, 28 ביוני 2025
  12. ^ פרטי הספר "האסירה מטהראן", באתר טקסט
  13. ^ מיה סלע, המהפכה שבפנים: הבריחה מטהראן של הסופרת מרינה נעמת, באתר הארץ, 20 בפברואר 2011
  14. ^ המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, האסיר הפוליטי האיראני אכבר גנג'י במכתב מן הכלא, 14 ביולי 2005
  15. ^ חדשות נענע 10, "פניי המרוסקות וגופי התשוש", באתר נענע 10, 11 ביולי 2005
  16. ^ קנדה מחזירה השגריר מטהרן, באתר וואלה, 23 ביולי 2003
  17. ^ דודי כהן, איראן: הורשע בריגול למען ישראל ונידון למוות, באתר ynet, 30 ביוני 2008
  18. ^ אירן: הוצאנו להורג את המרגל הישראלי, באתר וואלה, 22 בנובמבר 2008
  19. ^ סטודנטית אמריקאית הכינה סרט על אפליית נשים באיראן ונעצרה על "פגיעה בביטחון", באתר וואלה, 4 בנובמבר 2008
  20. ^ דודי כהן, דיווח: בלוגר איראני שביקר בישראל נעצר בטהרן, באתר ynet, 18 בנובמבר 2008
  21. ^ "אבי הבלוגים" האיראניים שביקר בישראל נידון ל-19 שנות מאסר, באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2010
  22. ^ צרפת: סטודנטית נעצרה באיראן באשמת ריגול, באתר ynet, 6 ביולי 2009
  23. ^ איראן: הסטודנטית הצרפתיה שוחררה מהכלא, באתר ynet, 16 באוגוסט 2009
  24. ^ 8 שנות מאסר לאמריקאית שהואשמה בריגול, באתר וואלה, 18 באפריל 2009
  25. ^ אירן: העיתונאית האמריקאית שוחררה, באתר וואלה, 11 במאי 2009
  26. ^ מדען איראני כותב מהכלא: "לא אעבוד בתכנית הגרעין", באתר וואלה, 28 באפריל 2013
  27. ^ אורלי נוי, "לאגף 350 אי-אפשר להבריח דבר פרט לאהבה ומוזיקה", באתר שיחה מקומית, 23 באפריל 2014
  28. ^ עצומה ברשת קוראת לשחרור של מדען איראני, באתר ‏מאקו‏, 28 באפריל 2013