כמאל מהדי עבדולייב

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

כמאל עבדולא (שם מלא: כמאל מהדי עבדולייב, באזרית: Kamal Mehdi Abdullayev) הוא בלשן, סופר ואיש ציבור אזרי.

ביוגרפיה עריכה

נולד בבאקו ב-4 בדצמבר 1950 במשפחה של אינטלקטואלים. אביו היה מורה ואימו הייתה רופאה.

 
כמאל מהדי עבדולייב בטקס עם ולדימיר פוטין בהענקת תואר דוקטור כבוד של האוניברסיטה הסלבית של באקו

עם תום לימודיו בתיכון ב-1968 החל ללמוד בפקולטה לפילוסופיה של האוניברסיטה הממלכתית של אזרבייג'ן אותה סיים ב- 1973. בשנים 1973–1976 היה סטודנט לתואר שני ב"לשונות טורקיות" במכון לבלשנות של האקדמיה למדעים של ברית המועצות.

בינואר 1977 סיים את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "מקביל תחבירי" (על שפת אפוס "ספר דאדא גורגוד") במוסקבה. בשנת 1984 סיים את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו בנושא "בעיות תאורטיות של התחביר של השפה האזרביג'נית" בבאקו. 

בשנים 1978–1983 היה 'חוקר מדעי זוטר', ולאחר מכן חוקר מדעי בכיר ולבסוף ראש מחלקת "מחקר השוואתי של שפות טורקיות" במכון לבלשנות של האקדמיה הלאומית למדעים של אזרבייג'ן (ANAS). 

מאז 1983 עבדולאייב כתב וערך מספר תוכניות טלוויזיה אמנותיות וחדשות שבועיות. בשנים 1984–1987 עמד בראש המחלקה ל"בלשנות כללית ואזרית בלגנית" במכון לשפות זרות באזרבייג'ן.

בין השנים 1988 ו-1990 שימש סגן יו"ר ראשון לקרן התרבות של אזרבייג'ן (עכשיו קרן אזרבייג'ן הקריאייטיב. בשנת 1990 נבחר ליו"ר הקרן. 

ב-1990 נבחר לראש החוג לבלשנות כללית ורוסית במכון הפדגוגי של אזרבייג'ן לשפה וספרות רוסית על שמו של מ.פ. אחנדוב. מ-1993 עד 2000 היה שוב לראש המחלקה לב"לשנות כללית ואזרביג'נית" במכון לשפות זרות. בשנים 1994–1995 שימש במקביל כפרופסור במחלקה לספרות טורקית וספרות באוניברסיטת בורסה אולודאג (אנ') (הרפובליקה של טורקיה).

במאי 2000 מונה לרקטור של המכון לשפה וספרות רוסית על שמו של מ.פ.אקהנדוב. ביוני 2000 התמנה לרקטור אוניברסיטת באקו סלאבית החדשה, משרה בה כיהן עד 28 בפברואר 2014.

ב-17 בפברואר 2016 הוא מונה לעורך הראשי של כתב העת "טורקולוגיה" של ANAS.

ב-28 בפברואר 2014 כמאל מהדי עבדולייב מונה יועץ המדינה של הרפובליקה של אזרבייג'ן בנושאים בין אתניים של רב תרבותיות ודת.

מאז 2017 ˗ הוא רקטור של האוניברסיטה לשפות של אזרבייג'ן.

פעולותו עריכה

פעילויות מדעיות עריכה

עבדולא חיבר מחקר בתחום "אפוס של העמים הטורקים".

באוניברסיטאות של מדינות שונות (רוסיה: אוניברסיטת לשון מוסקבה, האוניברסיטה הפדגוגית של מוסקבה, מכון לבלשנות של האקדמיה הרוסית למדעים; טורקיה: אוניברסיטת אולודאג, אוניברסיטת האגאי, אוניברסיטת בחצ'שהיר; גאורגיה: אוניברסיטת טביליסי; פולי: אוניברסיטת ורשה; צרפת: אוניברסיטת אנלקו, אוניברסיטת שטרסבורג; גרמניה: אוניברסיטת מיינץ, אוניברסיטת הומבולדט; ארצות הברית: מכון הרימן, אוניברסיטת קולומביה ועוד) הרצה וניהל קורסים מיוחדים בבלשנות כללית, תחביר טקסט, היבטים תרבותיים של הדסטאן "קיטאבי-דדה קורקוד".

ארגן והשתתף במספר סימפוזיונים בינלאומיים, כנסים וקולוקוויום.

בנובמבר 2009, באוניברסיטת סטראסבורג (צרפת), באוניברסיטת ורשה (פולין) ובאוניברסיטת מיינץ (גרמניה) נערכו מצגות של הספר מאת כמאל עבדאללה "ממיתוס למכתב או סוד דדה קורקוד" והתקיימו הרצאותיו בנושא "הפואטיקה של קיטאבי-דדה קורקוד".

כמאל עבדאללה הוא מחבר הספר "בעיות התחביר של משפט פשוט בשפה האזרביג'נית" (באקו: אלם, 1983), "בעיות תאורטיות של תחביר בשפה האזרביג'נית", (באקו 1999, בשפה האזרביג'נית), "מספרים סינטקטיים מסובכים בשפה האזרביג'נית" (בשפה האזרביג'נית, עם קבוצת מחברים), "השפה הרוסית באזרבייג'ן" (בשיתוף עם א 'גמידוב), "מסע לבלשנות או לבלשנות של לא בלשנים", "נדבר אזרביג'נית ", (פריז, 2008; בוקרשט, 2010; בודפשט 2011).

הוא כתב גם ספרים על ביקורת ספרותית, ביקורת ספרותית ואסתטיקה "מחבר - עבודה – קורא" (באקו 1985, בשפה האזרביג'נית), " נכתב לפני ואחרי" (באקו, 1990), " התחלה וסיום המסע " (באקו 1993), " 300 אזרביג'אנים" (באקו, 2007). הוא עסק בהיבטים שונים של הספרות העולמית, בהיבטים פרטניים של הספרות העתיקה ושל התהליך הספרותי המודרני.

הספר "הרצאות באוניברסיטה הסלאבית של באקו" (באקו, 2005), משלב הרצאות, ומוקדש לשאלות של ספרות ופואטיקה.

כמאל עבדאללה הוא מחברם של מספר מונוגרפיות בתחום קורקודולוגיה : סודות דדה קורקוד (באקו, 2006 בשפה הרוסית), דדה קורקוד סודי (באקו, 1991 בשפה האזרביג'נית ), דסטאן המסתורית, או סוד דדה קורקוד- חלק ב' (באקו, 1999 בשפה האזרביג'נית ), מן המיתוס למכתב או למבוי סודי (באקו, 2009 בשפה האזרביג'נית), מבוא לפואטיקה של קיטאבי-דדה קורקוד (באקו, 2017 בשפה האזרביג'נית ).

בשנת 2015, יחד עם פרופ. א. נג'אף הכין תוכניות לימודים בקורסים "מבוא לרב-תרבותיות" (לתואר ראשון) ורב-תרבותיות של אזרבייג'ן (לתואר שני). הוא היה עורך מדעי (יחד עם פרופ 'א' נג'אפוב) ואחד ממחברי הספר "רב-תרבותיות של אזרבייג'ן".

חיבר למעלה מ-200 מאמרים, מעל 20 מונוגרפיות וספרי לימוד. הוא הדריך כמה עשרות מאסטרים, מועמדים לתואר דוקטור לפילוסופיה ודוקטורנטים לתואר דוקטור למדעים.

ספרות עריכה

כמאל עבדאללה חיבר גם רומנים רבים, שירים וספרים של סיפורים, כגון "כתב יד לא שלם", "עמק הקוסמים", "ואף אחד לא ישכח".

כמה ספרים ממחזותיו פורסמו באזרית, רוסית וטורקית יש לו אוספי מחזות, ביניהם: "אין לשכוח...", (בקאו אזרנשר, 1995), "רוח" (בקאו, 1997), "כל הצער שלי" (בקאו, מוטרג'ים 2009). 

הוא חיבר את הספר "הסודות של עידן הכסף", אשר מכיל תרגומים נבחרים ממשוררי רוסיה של תקופת הכסף (Baku, Mutarjim, 2001), ופרסם מאמרים, שירים, סיפורים קצרים, תרגומים והצגות (Baku, Mutarjim, 2002). בספר שכותרתו "מצוקה עצובה" 

כמאל עבדאללה חיבר אוספי סיפורים: "סיפורים" (בקאו, 2009), "מבוך" (בקאו, 2012), "סודות הזמן" (בקאו, 2014), לא ניתן לשנות את מועד הביצוע (בקאו, 2017).

הרומן "כתב יד לא שלם" יצא לאור בשנת 2004 בבאקו. בשנת 2013. העבודה נדפסה מחדש באזרבייג'ן.

הרומן "עמק הקוסמים" יצא לאור בשנת 2006 בבאקו.

הרומן "ואף אחד לא לשכוח ..." פורסם בשנת 2011 בבאקו.

ספרו "יומן ללא תאריך", המוקדש לשנות בית הספר של חייו, פורסם בשנת 2005. בשנת 2007 פורסם באוסף ברוסית הסיפור "פתיחת אחד את השני" תחת הכותרת "יומן עם הערות על השוליים". בשנת 2007, ביוזמתו של נשיא קרן היידר אלייב מהריבן אלייבה "יומן ללא תאריך" פורסם ב"אוסף של עבודות". בשנת 2007, הסיפור פורסם בבולגרית באוסף "חבר אחד", תחת הכותרת "יומן עם קלע בעוף". 

המצגת של הרומן "כתב יד לא שלם" הוצגה בשנת 2006, בצרפת (אוניברסיטת אנלקו) בשנת 2007 במוסקבה (בעריכת כתב העת "ספרות זרה"), בשנת 2012 בברזיל (אוניברסיטת פראיבה), בשנת 2013 בלונדון (בבית ספר "אבן מים"), בשנת 2014 את השנה בברלין (אוניברסיטת הומבולט), .

יצירותיו של כמאל עבדולייב - מחזות, רומנים, סיפורים קצרים, חיבורים ושירים פורסמו הן באזרבייג'ן ובארצות הברית, אוסטריה, צרפת, איטליה, ברזיל, סרביה ומדינות נוספות.

הרומן "כתב יד לא שלם" יצא לאור ברוסיה (מוסקבה, כרוניקלר, 2006), בצרפת (פאריז, 2005), בטורקיה (איסטנבול, 2006), בברזיל (2009), בפולין (טורון, 2009), במצרים (קהיר, 2012), באמריקה (יוסטון, 2013), בקזחסטן (אסטנה, 2013), באוסטריה (וינה, 2013), בקירגיזסטן (בישקק, 2014), באיטליה (רומא 2014), במונטנגרו (פודגוריצה, 2015), ביפן (סוסיישה, 2017).

"הרומן "עמק הקוסמים" המוקדש לחיי הדרווישים הסופיים יצא לאור בבאקו ב-2006 בבאקו ולאחר מכן הוא התפרסם ב-2010 באיסטנבול, בסנט פטרבורג, ב-2013 בליטא וב-2013 ביפן. 

 בתרגום לרוסית יצא לאור אוסף של שירים ומחזות "אדון הדרך" (מוסקבה,2004).

ספר הסיפורים "אפלטון נראה חולה..." שיצא לאור ב-2014 ב מוסקבה בתמיכת בית הוצאה לאור "ספרות אמנותי", ב-2016 זכתה בפרס הספרותי "דלויג הזהב". 

מחזותיו הועלו על הבמות של אזרבייג'ן, גאורגיה ואסטוניה.

ספרו "נדבר אזרביג'נית " פורסם בצרפתית (ב-2008 בשיתוף עם מישל מלרבום), בשפה הרומנית (בוקרשט 2010), בהונגרית (בודפשט 2011 בשיתוף עם מריה קנש).

ביקורת עריכה

מספר ספרים המוקדשים לעבודות של כמאל עבדאללה פורסמו: באזרבייג'ן "סוד העצב (מחבר אלצ'ין סלקוק), " כמאל עבדאללה: המורפולוגיה של הבחירה " (מחבר אסיף חג'יל), כמאל עבדאללה: "ממיתוס למכתב" (מחבר רוסטם כמאל), בטורקיה "יצירות של כמאל עבדאללה בטורקית" (מחבר מהמן מוזאוגלי), ברומניה "כמאל עבדאללה: הפילוסופיה של מלאות" (מחבר לודמילה ביינרו).

על יצירתו המדעית והאמנותית פורסמו מאמרים ומחקרים ברוסיה, טורקיה, צרפת, איטליה, ברזיל, פולין, ליטא, ארצות הברית, קזחסטן, קירגיזסטן, יפן ומדינות אחרות בעולם.

חברות בארגונים זרים עריכה

  • כמאל עבדולאייב הוא המחבר של הרעיון ואחד ממארגני הפרויקט הבינלאומי "קיטבי דאדא גורגוד" ו"שיר על הניבלונגים ", שנערך בשיתוף עם אוניברסיטת מיינץ והחברה וולקנשטיין בגרמניה (2009)
 
עם המו"ל האיטלקי סנדרו טטי
  • חבר כבוד מלא בחברה הלשונית הטורקית
  • חבר של האקדמיה הבינלאומית כוח אדם (אוקראינה)
  • חבר במועדון פן הרוסי (מוסקבה)
  • דוקטור הכבוד של האוניברסיטה הפדגוגית הממלכתית של מוסקבה
  • פרופסור כבוד של אוניברסיטת פולטבה לכלכלה ומסחר
  • זכה בפרס הגבוה ביותר של אוניברסיטת סופיה - "רצועת הכלים הכחול"
  • חבר של האקדמיה הבינלאומית למדעים של העולם הטורקי
  • דוקטור כבוד של אוניברסיטת אורל הפדרלית, רוסיה
  • חבר של האקדמיה למדעי החינוך של גאורגיה.

פרסים ומענקים עריכה

  • 2007 - הוענק לו מדליית פושקין בצו של נשיא הפדרציה הרוסית;
  • 2007 - זכה בפרס ספרותי "הומאי";
  • 2007 - הזוכה בפרס "העיתון 525", "רומן השנה";
  • 2009 - על תרומה מיוחדת לפיתוח היחסים בין צ'כיה לאזרבייג'ן, הוא הוענק מדליית קרל קרמרז';
  • 2009 - צלב הפרשים מסדר ההצטיינות (פולין)
  • 2010 - הוענק לו "הפרס הלאומי לדדה קורקוד" של הקרן הלאומית "דדה קורקודה", וכן את "מדליית הזהב "בנו של המולדת" של כתב העת הבינלאומי "עולם אזרבייג'ן;
  • 2010 - פרס הספרותי "יצירה ספרותית של 10 השנים האחרונות" עבור הרומן "כתב יד לא מושלם";
  • 2015 - עיטור התהילה של אזרבייג'ן
  • 2015 - קרן ריקרדו טנאטורי - בפרס הספרות המיוחד של סקאנו
  • 2016 - פרס ספרותי רוסי "דלויג הזהב".

קישורים חיצוניים עריכה