כנימות עלה

כנימת עלים היא שם משפחת על בסדרת הפשפשאים של חרקים קטנים (1 עד 10 מ"מ) אוכלי צמחים. מבין 4,000 מינים ידועים של כנימות (המחולקות ל-10 משפחות), 250 הן מזיקים קשים לענפי החקלאות והיערנות כמו גם לעוסקים בגינון. בין אויביהן הטבעיים מושית השבע, עינפז רקום-כנף וצרעות טפיליות.

כנימת עלים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	פשפשאים
תת־סדרה:	כנימות
על־משפחה:	כנימות עלים
שם מדעי
Aphidoidea ‏לטריי, 1802

אנטומיה

האיברים האופייניים ביותר של הכנימות הוא חלקי הפה הדוקרים-מוצצים הנקראים חדק. וזוג הצינוריות יוצאות מן האבדומן (siphunculi). לכנימות חסרות הכנפיים יש גוף רך, רגליים ארוכות דקות. לבעלות הכנפיים, החזה יכול להיות נוקשה. לכנימות שני זוגות כנפיים, עדינות ושקופות. הזוג הקדמי גדול מן הזוג האחורי. הטרכאות הכיטיניות נותנות את התמיכה לכנפיים. מחושי הכנימה מורכבים משני מקטעים עבים ושוטון עם עד ארבעה חלקים. מאחר שמזונן של הכנימות הוא מוהל הצמח המצוי בשיפה, מערכת העיכול שלהן בנויה כך, שהיא ממצה מן המוהל את המרכיבים החיוניים (למשל חומצות אמיניות) ואת יתרת המים והסוכר מופרש בצורת טל דבש.

תזונה

צמח מוכה כנימות בצד צמחייה נקייה מכנימות בנחל פרס

נמלה המגדלת כנימות

ערך מורחב – טל דבש

רוב הכנימות ניזונות רק ממין אחד של צמח. עם זאת, מיני הכנימות המזיקים בחקלאות, כמו כנימת עלה האפרסק או כנימת עלה הדילועיים, מתרבים על מיני צמחים ממשפחות רבות.

בדומה למשפחות על דומות, הכנימות ניזונות מן המוהל שבצמחים. הכנימות נוהגות למצוץ את המוהל בעזרת איבר צינורי דמוי חדק מתוך צינורות השיפה המובילים סוכרים שנוצרו בתהליך הפוטוסינתזה, אל חלקי הצמח התחתונים. המוהל מכיל ריכוז גבוה מאוד של סוכרים. הכנימה מפרישה את טל הדבש בטפטוף על העלים והפרחים של הצמח, על מנת להיפטר מעודפי הסוכר במוהל שמצצה. הנוזל המופרש הוא בעל תכולת סוכרים גבוהה כשהוא מעורבב באנזימים שמקורם במערכת העיכול של החרק.

בדומה לטפילים אחרים, רבות מהכנימות הן מונופגיות, היינו ניזונות ממין צמח אחד בלבד. זאת למשל כתוצאה מאבולוציה הדדית בין הצמח לכנימה. עקב כך ניתן להבחין לעיתים בשפע כנימות על צמח אחד, בלב צמחייה נקייה מכנימות.

נמלים מסוגים אחדים נמשכות לסוכר שמפרישות הכנימות, וכך נוצרים יחסי הדדיות בין הנמלים הניזונות מטל הדבש שמפרישות הכנימות, ובין הכנימות. הכנימות נהנות מההגנה התקיפה של הנמלים המונעות מהאויבים הטבעיים של הכנימות כדוגמת הזחלים של מושית השבע ("פרת משה רבנו") או של זבוב רקום כנף (Chrysoperla rufilabris) מלתקוף את הכנימות. ידועים גם מקרים שבהם נמלים מעבירות כנימות מצמח לצמח על מנת ליצור מקורות נוספים של טל דבש, בדומה לרועה המעביר את עדריו מאחו לאחו.

יחסי הדדיות שוררים גם בין הכנימות לפרוטאובקטריה Buchnera החיות בתוך תאים ייעודיים בגוף הכנימה, הנקראים בקטריוציטים. בתמורה מפרישים חיידקים אלה את חומצות האמינו החסרות במוהל וחיוניות לכנימות.

רבייה

תמונת כנימה כפי שהופקה במיקרוסקופ אלקטרונים

לכנימות עלה, יש חשיבות מיוחדת בשל יכולתן להעביר מחלות ווירוס בין צמחים. הן נחשבות ווקטור יעיל במיוחד.

כנימות רבות מתאפיינות ברב צורתיות. קיים מופע מכונף ובלתי מכונף, ושני המופעים, מתרבים ברביית בתולין. במרבית מיני הכנימות, המופע חסר הכנפיים, מקים וולדות רבות, אך תנועתו מוגבלת להליכה, בעוד שהמופע המכונף, מעמיד מעט צאצאים, אך יכול לעופף בין פונדקאים, בקרבת מקום או במקרים של הגירה למרחקים גדולים מאוד. לכנימות יש מה שנהוג לכנות "דורות טלסקופיים". לנקבה תהיה צאצאית בתוכה, ובגוף הצאצאית יש צאצאית נוספת בו בזמן. בזמנים שונים במהלך השנה תיוולדנה הכנימות מתוך גוף האם ובזמנים אחרים מתוך ביצים. באביב ובקיץ הכנימות לרוב מתרבות בתולין מתוך הגוף, ומתרבות מינית, מביצים, בסתיו.

נקבות וזכרי כנימות מזדווגים בסתיו. לנקבות, הן המיניות והן הא-מיניות, יש שני כרומוזומי מין ואילו לזכרים מיניים רק אחד.

נוכל לבחון את הסיקור הבא לגבי כנימת הורד (Aphis rosae) כמייצג באופן כללי לגבי דרכי ההתרבות במשפחת כנימות העלים: ביצים אשר הטילה הנקבה בסתיו עוברות הפריה ונשארות על הצמח במשך החורף. באביב בוקעות הביצים ומתוכן נקבות העשויות להיות בעלות או חסרות כנף. נקבות אלה, ללא התערבות זכרים, מולידות אל מינית צאצאים נוספים, וכך נוצר דור חדש הזהה למולידיהם, וכן הלאה. התהליך נמשך לאורך הקיץ, ויוצא כי מאותו יחיד שבקע מביצה באביב נוצרו כמה אלפי פרטים חדשים. בסתיו מופיעים זכרים מכונפים, מתרחשת הזדווגות בין המינים, והנקבות מטילות את ביציהן המופרות כמו בשנה שחלפה. אולם אם אין הצמחייה מתאימה עוד לעמידות הביצים בפני החורף הקר, עשויות הכנימות להתרבות אל מינית במשך מספר שנים.

ישנו מין של כנימת הכרוב אשר מתרבה במהלך הקיץ. כולן נקבות, והן יכולות לשרוד עד 41 דורות של צאצאים. בהנחה שלא תמות אף כנימה במהלך הקיץ, תהיינה למעלה מ-1.5 אוקטיליון כנימות (1.7 מיליארד מיליארד מיליארד, 1.5X 10²⁷) עד סוף אותה עונה.

כנימות קיימות בכל העולם, אך נפוצות יותר באזורים ממוזגים.

אבולוציה

כפי הנראה הופיעו כנימות לפני 280 מיליון שנה בתור הקרבון. הן כנראה ניזונו מצמחים חסרי פרחים. מאובן הכנימה העתיק ביותר הוא אחד המינים Triassoaphis cubitus מתור הטריאס. היו יחסית מעט מיני כנימות אותו זמן, ומספר המינים עלה באופן קבוע מאז הופעת הצמחים התרמיליים (שזרעיהם נמצאים בשחלה) לפני 160 מיליון שנה. איברי כנימות כמו החדק הופיעו רק מאוחר יותר, בקרטיקון.

ראו גם

• כנימת מגן

לקריאה נוספת

• אריק קארל, החיפושית העצבנית (תרגום: נירית מודן), מודן הוצאה לאור, 1999 - ספר ילדים (סיפור) אודות הכנימות והחיפושיות האוכלות אותן

קישורים חיצוניים

• סרטון על מחזור החיים והדברה ביולוגית. יוטיוב, בערוץ Deep Look ‏ (5 דקות), 2021 (אנ')

• כנימות עלה, באתר ITIS (באנגלית)
• כנימות עלה, באתר NCBI (באנגלית)
• כנימות עלה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• כנימות עלה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• כנימות עלה, באתר GBIF (באנגלית)
• כנימות, דף שער בספרייה הלאומית