מנזר השילוש בוונדום
מנזר השילוש בוונדום (Vendôme) הוא מנזר בנדיקטי שנוסד ב-1035 בוונדום, צרפת. המנזר ידוע בכנסיית המנזר שלו, שלה חזית מרשימה בסגנון גותי לוהב (Flamboyant).
היסטוריהעריכה
הוא מנזר בנדיקטי שנוסד ב-1035 בוונדום על ידי ז'ופרואה מרטל ואשתו הראשונה, אגנס מבורגון. הוא נחנך ב-31 במאי 1040, כחודש לפני שז'ופרואה נהפך לרוזן אנז'ו. המנזר היה כפוף ישירות לאפיפיור, דבר שזכה להסכמה מצד תיירי משארטר ואנרי הראשון, מלך צרפת. ב-1063 אב המנזר קודם לדרגת קרדינל.
במהלך השנים למנזר היו עימותים עם רוזני ונדום, וכמה מהם (כגון ז'ופרואה ז'ורדן) נודו. במאה ה-17 היה חלק מהקונגרס המורי.
מבני הקלויסטר נהרסו בידי הצבא בתחילת המאה ה-20, אך מה שנותר נהפך למוזיאון. כתבי היד של המנזר שמורים בספרייה העירונית של ונדום. הכנסייה הייתה פעילה עד לאחרונה, למיסה אחת באמצע השבוע.
אדריכלותעריכה
הסגנון העיקרי בכנסיית המנזר הוא סגנון גותי לוהב (Flamboyant), תת-סגנון של האדריכלות הגותית המתאפיין בתחרת חלונות דמוית להבות אש וגילופי אבן עשירים ומורכבים. למרות זאת, הכנסייה כוללת יסודות מהכנסייה הראשונה הפשוטה יותר בטרנספט (בית הרוחב) ועמודי מקום המצלב. בשל משך הבנייה הארוך, הספינה הראשית מציגה מספר סגנונות בנייה, כפי שניתן לראות בשינויי הסגנון והגימור כאשר בוחנים את התמיכות והקישוטים במקום המצלב. האפסיס נבנה מחדש בסגנון גותי בשל (High Gothic) בסוף המאה ה-13, בימי השיא של המנזר. שני המפרצים המזרחיים ביותר של הספינה הראשית נבנו באמצע המאה ה-14. אחרי הפסקה ארוכה, שנגרמה עקב מלחמת מאה השנים, העבודות על הכנסייה חודשו. המפרצים השלישי והרביעי של הספינה הראשית הושלמו ב-1492. שאר הכנסייה הושלמה במאה ה-16, כולל החזית המערבית המרשימה בסגנון הגותי הלוהב.
בעוד החזית החיצונית של הכנסייה היא בסגנון גותי לוהב עשיר בקישוטים, מגדל הפעמונים הסמוך מהמאה ה-12 מציג מבנה פשוט, כמעט ללא קישוטים, שנבנה בסגנון רומנסקי מאוחר וסגנון גותי מוקדם.
חלונות הוויטראז' של הכנסייה הם אחד ממאפייניה הבולטים והמיוחדים. ספסלי בית המקהלה מהמאה ה-16 מקושטים באיורי גרוטסקות, מפלצות וחיות מעוותות.
גלריהעריכה
-
-
מבט על הנרתקס
-
מבט על החזית הדרומית והתמיכות הדואות
-
האפסיס, מבט מבחוץ
-
האפסיס, מבט מבפנים על קומת התאורה
-
