כנסיית סן-סוורן
כנסיית סן סוורן (בצרפתית: Eglise Saint-Séverin) היא כנסייה רומית-קתולית ברובע הלטיני בפריז, צרפת. הכנסייה בנויה בסגנון גותי וממוקמת ברחוב התיירותי שדרות סן סוורן. היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר שעדיין עומדת על תילה בגדה השמאלית ופעילה עד היום.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/7/7d/Saint-S%C3%A9verin_Sanctuary%2C_Paris%2C_France_-_Diliff.jpg/250px-Saint-S%C3%A9verin_Sanctuary%2C_Paris%2C_France_-_Diliff.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bd/Saintseverin_speier.jpg/250px-Saintseverin_speier.jpg)
הכנסייה מוקדשת לסוורן, נזיר מתבודד שהתפלל בחדר תפילה בסיסי שהיה במקום. אחרי מותו של סוורן, הוקמה בזיליקה באתר בו התפלל. הבזיליקה נהרסה בידי הויקינגים ובניית הכנסייה הנוכחית החלה במאה ה-11, למרות שמאפייניה העיקריים הם מהמאה ה-15 בסגנון גותי מאוחר.
מאפייניה החיצוניים כוללים תמיכות דואות ועליהן גרגוילים מגולפים היטב באבן. פעמון הכנסייה הוא העתיק ביותר בפריז, ונוצק ב-1412. צלצולי הפעמון תועדו בשיר שבח על פריז מאת אלן סיג'ר.
מאפייניה הפנימיים כוללים חלונות ויטראז' עתיקים וכן סט של 7 חלונות חדשים מאת ז'אן רנה באזן (Jean René Bazaine), בהשראת 7 הסקרמנטים של הכנסייה הקתולית. החלונות שלו נמצאים באמבולטוריום. בניית בית המקהלה משיש התאפשרה בזכות תרומות מאן, דוכסית מונפנסייה, בת-דודתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. העוגב חתום על ידי ז'אן פראן (Jean Ferrand).
עד 1970 כנסיית סן-סוורן הייתה מושב של הארכידיאקון של הדיוקסיה של פריז. בסוף המאה ה-19 הסופר ז'וריס-קרל הויסמנס ביקר בכנסייה בתדירות גבוהה ותרם לפופולריות שלה. במיסת מיכאל ב-1956 התקיימה בכנסייה הפגנה של מגויסי חובה נוצריים שהתנגדו למלחמה באלג'יריה. עד ועידת הוותיקן השנייה כנסיית סן-סרוון הייתה ידועה בתפילות הייחודיות שלה, שנבעו מהתנועה הליתורגיקאלית.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של כנסיית סן-סוורן
- תמונות של החלונות
- תמונות מהאתר Virtualtourist.com (אורכב 11.04.2018 בארכיון Wayback Machine)