כפר ילדים
כפר ילדים היה מוסד חינוכי ליתומים יהודים שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה[1], שפעל ב"חוות בלפוריה", בשנים 1923-1931. החווה הוקמה בשנת 1919 עבור מתיישבי בלפוריה ולאחר הקמת מושב בלפוריה הועבר לשימוש כפר ילדים ונקרא "בלפוריה עילית". כפר ילדים[2] היה ממוקם בגבעת המורה היום בתחומה של העיר עפולה, סמוך למרכז רפואי העמק.
 | |
| המבנה המרכזי העשוי מאבן, בכפר הילדים בעפולה (צולם ב-2008) | |
| בית יתומים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1922–הווה (כ־102 שנים)  |
| מיקום | |
| מיקום |
עפולה, גבעת המורה במתחם בית החולים מרכז רפואי העמק |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°37′22″N 35°19′08″E / 32.622731°N 35.318901°E |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
הקמה עריכה
השטח, 950 דונם, נרכש על ידי הקרן הקיימת ו-500 דונם ממנו הוחכרו לקהילת ציון אמריקאית, לצורך הקמת חוות בלפוריה. בשנת 1922 הוקמה המושבה בלפוריה והחווה פורקה. באופן זמני התגוררו מתיישבי בלפוריה במבני החווה במהלך שנת 1923, עד השלמת בתיהם[3]. לקראת סוף 1923 הוחכר השטח לוועד היתומים של דרום אפריקה[4][5] ובפברואר 1924 הגיע כח חלוץ לניקוי המקום והקמת כפר ילדים. כמנהל המוסד נתמנה גרשון גפנר שניהל קודם לכן את חוות בלפוריה[6].
בהווסד המוסד נאמר עליו כי ארבע יבשות משתתפות בו אסיה נתנה את האדמה, אמריקה שילמה עבור האדמה, אפריקה הקימה את הבניינים ואירופה נתנה את היתומים.
כפר ילדים עריכה
יתומי אוקראינה שהובאו לישראל על ידי ישראל בלקינד שהו תחילה בחוות חפציבה ולאחר מכן בחדרה. על הטיפול בהם הוטחה ביקורת רבה ולאחר שבלקינד לא הצליח לגייס משאבים מספקים להקמת בית הספר "קריית ספר" עליו חלם, הועברו רוב הילדים לאחריות הג'וינט ושוכנו בכפר ילדים ובירושלים. בלקינד לא הורשה להישאר עם הילדים וחלק מהילדים ברחו מירושלים ומכפר ילדים אל בלקינד. התפתח ויכוח בין בלקינד ובין מנהלי כפר ילדים[7][8] ולבסוף נלקחו שאר הילדים ששהו עם בלקינד בהר כנען ליד צפת לכפר ילדים[9][10].
משנת 1924 נוהל המוסד על ידי המחנך העברי שניאור זלמן פוגצ'וב, ששימש בתפקיד במשך קרוב לשבע שנים[11]. בספטמבר 1929 הותקף כפר ילדים בידי שודדים ערבים שרצחו את השומר[12]. עם עזיבת הילדים הגדולים שהגיעו לגיל 18 החל הכפר לקלוט תלמידים ארצישראליים[13]. אולם בשנת 1931 נסגר כפר הילדים, סמוך למותו של פוגצ'וב[14].
בוגרי המקום הקימו את "ארגון יוצאי כפר ילדים"[15] וחלקם הצטרפו לקיבוץ נען[16], עוד בעת היותו ברחובות[17].
בית ספר ילדי עובדים עריכה
מבני בית הספר נותרו ריקים עד שבאמצע 1934 נחתם הסכם להעברת בית הספר לידי המרכז לחינוך של ההסתדרות לצורך הקמת חטיבת ביניים לילדי עובדים בסביבת עפולה[18][14]. בית ספר זה התפתח להיות "בית הספר לילדי עובדים". בשנת 1935 הוקמה במקום פנימייה[19]. משה סמילנסקי מונה אותו בשנת 1935 בין בתי הספר לחקלאות שהיו באותה עת בארץ ישראל[20] בכפר לימדו הסופר והמחנך אליעזר שמאלי, כותבו של הספר "ילדי היורה", והמוזיקאי עמנואל עמירן וישראל בן אריה.
בסיס צבאי עריכה
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקם בחלק מתחום הכפר בית חולים לשעת חירום, ליד בית החולים העמק[21]. בחלק אחר מן האתר הוקם בית ספר לנוטרים והיה בו גם מחנה לפעולות דאייה מטעם קלוב התעופה לישראל, שהיה מן השלבים המוקדמים של התעופה שהובילו לחיל האוויר הישראלי.
במאי 1948, עם תחילת מלחמת העצמאות, הוקם במקום בסיס של חטיבת גולני, ובשנים מאוחרות יותר שכן בו גדוד מרגמות כבדות של צה"ל, ולאחר מכן מפקדה של הג"א. המחנה נעזב בראשית שנות ה-90 של המאה העשרים. המקרקעין עליהם נבנה הכפר נמצאים בבעלות קרן היסוד, ומהווים קרקע לבנייה, שבגלל גודלה ומיקומה היא ראויה לבנייה בהיקף גדול. במקביל, מתנהלים מגעים בין המועצה לשימור אתרים ובין עיריית עפולה, על בינוי השטח תוך שימור ושחזור כפר הילדים ההיסטורי. כרגע המתחם מגודר ונעול. עדיין אפשר לצפות במבנה האבן הדו-קומתי, אחד המבנים המרכזיים במקום, המצוי במצב הדורש שיקום.
גלריית תמונות עריכה
-
תמונה קבוצתית של נערות ומורים בכפר ילדים, בהם ש"ז פוגצ'וב -
הכניסה למבנה מרכזי בכפר הילדים, ששימש כבית כנסת. -
מבנה ששימש בעבר למגורי הילדים. -
מגדל מים בכפר הילדים. בעת בניית הכפר היה המגדל, הנמצא כיום בשיפולי שכונת גבעת המורה, ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בכפר, ומכאן גובהו הנמוך. לאחר מכן נבנתה מעל הכפר, לגובה הגבעה, שכונת גבעת המורה. -
הצגת התעמלות של תלמידים, מאי 1938 -
בית ספר לדאיה בכפר ילדים 1943 ראשית הכשרת טייסי הפלמ"ח
לקריאה נוספת עריכה
- זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל - חיפה - העמקים - הגליל - החרמון, הוצאת תור - ירושלים, 1941 - מהדורה ג' -1948 - עמ' 135
קישורים חיצוניים עריכה
- דוד הכהן, "כפר ילדים" בעפולה ישוקם, באתר ynet, 31 בינואר 2006
- היינו ילדים וזה היה מזמן, באתר ynet, 1 באפריל 2005
כפר ילדים, 1930, סרטון באתר יוטיוב, מתוך ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג- אלי אלון, הזנחה בכפר ילדים:פשע היסטורי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 17 במאי 2019
- רחל פיינברג, יתומים מאושרים, דבר, 24 ביולי 1925
הערות שוליים עריכה
- ^ יעקב רמון, בבלפוריה, דואר היום, 2 במאי 1928
- ^ מפה 'הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל' בהוצאת הקרן הקיימת, 1929, עם סימון 'כפר ילדים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ בלפוריה, הפועל הצעיר, 22 ביוני 1923
- ^ בקור מנהל החקלאות של הממשלה, דואר היום, 13 במרץ 1924
- ^ חוות לימוד חקלאית ליתומי אוקראינה, דואר היום, 19 במאי 1924
- ^ בי"ס חקלאי ליתומים, דואר היום, 29 באפריל 1924
- ^ מסחר בנפשות, הפועל הצעיר, 1 באוגוסט 1924
- ^ בועד הלאומי, דואר היום, 21 ביולי 1924
- ^ גזלת יתומים מצפת, דואר היום, 15 בפברואר 1925
- ^ ישראל בלקינד, כפר ילדים וילדי אוקראינה, דואר היום, 13 בדצמבר 1926
- ^ חגיגת הבאת הביכורים בכפר ילדים, דואר היום, 24 ביוני 1929
- ^ התנפלות על כפר ילדים, דואר היום, 25 בספטמבר 1929
- ^ כפר ילדים, דבר, 5 באוגוסט 1930
- ^ 1 2 בתי ספר חדשים, דבר, 2 בנובמבר 1934
- ^ הפסח בעמק, דבר, 6 במאי 1929
- ^ יציב, נענה, דבר, 20 באוקטובר 1933
- ^ הועידה השנייה של הסתדרות הנוער העובד, דבר, 8 באוקטובר 1930
- ^ כפר הילדים - להסתדרות, דבר, 17 ביולי 1934
- ^ מאת המרכז לחינוך, דבר, 20 באוגוסט 1935
- ^ מקור: משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב - ספר חמישי - הוצאת דביר תל אביב, 1959 - עמ' 146
- ^ שאלת החינוך בכפר ילדים, דבר, 29 בספטמבר 1941