ויקיפדיה

כריסטין מקווי

זמרת, קלידנית, ופזמונאית בריטית

כריסטין אן מקווי (באנגלית: Christine Anne McVie;‏ 12 ביולי 1943 – 30 בנובמבר 2022), שהייתה ידועה באופן מקצועי בשם כריסטין מקווי וגם בשם נעוריה, כריסטין פרפקט (Christine Perfect) הייתה זמרת, קלידנית, ופזמונאית בריטית. הייתה ידועה בעיקר בתור הסולנית-שותפה והקלידנית של להקת פליטווד מק, אליה הצטרפה ב-1970, לאחר שנישאה לג'ון מקווי, שהיה הבסיסט של הלהקה.[1] היא גם הוציאה שלושה אלבומי סולו. על פי AllMusic, היא הייתה "הכוח המניע מאחורי מספר רב מלהיטי הענק של פליטווד מק".[2] אלבום מיטב הלהיטים של פליטווד מק מ-1988 כלל שמונה משיריה.

כריסטין מקווי
Christine McVie
לידה 12 ביולי 1943
Bouth, אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 בנובמבר 2022 (בגיל 79)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה כריסטין אן פרפקט
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1967–2022 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גריניץ', אוניברסיטת ברמינגהאם, Moseley School of Art, Balsall Heath עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, פופ רוק, בלוז רוק, בלוז, רוק קל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול קונטרה אלט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, סינתיסייזר, עוגב עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים בלו הורייזן, וורנר מיוזיק גרופ, רפרייז רקורדס, RPM, קארב רקורדס, Koch Records, איסט ווסט רקורדס, אנטרטיינמנט וואן מיוזיק, אטלנטיק רקורדס, סייר רקורדס, Rhino, סאנקטוארי רקורדס גרופ, קולומביה רקורדס, וורנר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג John McVie (1968–1976)
Eddy Quintela (18 באוקטובר 1986–2003) עריכת הנתון בוויקינתונים
דניס וילסון (1978–1981) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1998 מקווי הוכנסה היכל התהילה של הרוק אנד רול, ואף זכתה בפרס המוזיקה הבריטית על תרומה יוצאת דופן למוזיקה. באותה שנה, לאחר כמעט 30 שנים עם הלהקה, היא בחרה לעזוב, ופרשה למחצה מעולם המוזיקה, והוציאה רק אלבום סולו אחד בשנת 2004. מקווי הופיעה על הבמה עם פליטווד מק ב O2 ארנה בספטמבר 2013, והצטרפה מחדש ללהקה רשמית ב-2014, אז יצאה הלהקה לסבב הופעות בינלאומי. גם ב-2014, זכתה מקווי בפרס איבור נובלו מטעם האקדמיה הבריטית על מפעל חיים.[3]

ביוגרפיה עריכה

ראשית דרכה עריכה

מקווי נולדה באזור האגמים בכפר בות, שבאנגליה (אז חלק ממחוז לנקשייר, כיום קאמבריה), וגדלה בברווד, הסמוכה לברמינגהאם. אביה, סיריל פרפקט, היה כנר ומרצה למוזיקה בסנט פיטר קולג'. אמה של מקווי, ביאטריס "טי" לבית ריס, עבדה כיועצת רוחנית, מדיום ומרפאת באמונה. סבה של מקווי היה נגן עוגב במנזר וסטמינסטר.[4]

למרות שמקווי התחילה לנגן מעט בפסנתר בגיל ארבע, היא לא התחילה ללמוד מוזיקה ברצינות עד גיל 11.[5] היא המשיכה ללמוד מוזיקה קלאסית עד גיל 15, אז החליטה להתמקד במוזיקת רוק, לאחר שנחשפה למוזיקה של פאטס דומינו על ידי אחיה הגדול, ג'ון.[6]

מקווי למדה פיסול בקולג' לאומנות בברמינגהם, במטרה להיות מורה לאומנות. בתקופה זו החלה לפגוש מוזיקאים בסצנת הבלוז הבריטית שהחלה להתפתח. ערב אחד היא פגשה שני חברים, סטן ווב ואנדי סילבסטר, בפאב בו ניגנו עם להקתם, Sounds Of Blue. ללהקה כבר היו הזמנות להופעות, אבל לא היה להם גיטריסט בס. מכיוון שידעו שיש למקווי רקע מוזיקלי, הם ביקשו ממנה להצטרף אליהם על הבמה.[7] במהלך תקופה זו היא גם הייתה שרה לעיתים עם ספנסר דייוויס. כשסיימה את לימודיה, להקת הבלוז של חבריה כבר התפרקה. מקווי הבינה שללא משאבים כלכליים הסיכויים שלה לחדור לעולם האמנות קטנים, לכן עברה לגור בלונדון.

קריירת מוזיקה עריכה

Chicken Shack עריכה

ב-1967 מקווי שמעה שחבריה אנדי וסטן מקימים להקה חדשה, Chicken Shack, והיא הצטרפה אליהם כפסנתרנית וקלידנית, וכן לשיר קולות רקע. הסינגל הראשון של הלהקה היה "It's Okay With Me Baby", אשר נכתב ובוצע על ידי מקווי. במהלך התקופה שהייתה חברה בה, הלהקה הוציאה שני אלבומים.[8] הסינגל "I'd Rather Go Blind", בו מקווי הייתה הסולנית, היה ללהיט והגיע לעשירייה הפותחת במצעדים.[9] מקווי זכתה בפרס הסולנית המצטיינת מטעם מגזין המוזיקה מלודי מייקר ב-1969 וב-1970.

פליטווד מק עריכה

 
חברי פליטווד מק ב-1977

צ'יקן שאק ופליטווד מק היו נפגשים לעיתים קרובות ומנגנים באותם מקומות. שתי הלהקות קמו באותה שנה, ופליטווד מק הייתה אז להקת בלוז ובה חברים פיטר גרין, מיק פליטווד ג'רמי ספנסר וג'ון מקווי. כריסטין ניגנה כפסנתרנית אורחת באלבום של פליטווד מק, Mr. Wonderful. בתקופה זו, כריסטין גם הוציאה אלבום סולו, The Legendary Christine Perfect Album. [10]

כריסטין וג'ון מקווי התאהבו ונישאו ב-1968. ב-1969 היא הודיעה שהיא עוזבת את צ'יקן שאק ומצטרפת לפליטווד מק, שבאותו זמן עברה משבר כאשר פיטר גרין עזב את הלהקה אחר מספר תקריות סמים.[11]

תוך זמן קצר, תרומתה של מקווי הפכה למרכזית ללהקה – היא כתבה שירים ושרה כסולנית, בנוסף לתפקידה כקלידנית. האלבום הראשון שיצא בהרכב חדש זה של פליטווד מק היה Future Games. בשנות השבעים המוקדמות הרכב הלהקה עבר שינויים נוספים, כאשר מספר חברים באו והלכו. הלהקה עברה תקופה של אי יציבות, אך הצליחה להוציא מספר אלבומים, כאשר רק שניים מהם הצליחו במידה כלשהי: Bare Trees ו-Mystery to Me.[12]

ב-1974 הסכימה מקווי לעבור יחד עם הלהקה לארצות הברית. תוך שנה, הצטרפו לפליטווד מק לינדזי בקינגהאם וסטיבי ניקס, במה שהפך להרכב היציב של פליטווד מק לאורך רוב שנותיה. סגנון המוזיקה של הלהקה השתנה רבות בינתיים, מלהקת בלוז ללהקת פופ-רוק. האלבום הראשון שיצא בהרכב זה ב-1975, Fleetwood Mac, נחל הצלחה וממנו יצאו מספר להיטי בילבורד, ביניהם השירים של כריסטין, "Over My Head" ו-"Say You Love Me". היה זה השיר "Over My Head" שהביא את פליטווד מק לראשונה להשמעה ברדיו.[13]

ב-1976 מקווי התחילה רומן המפיק של הלהקה, במהלך סבב הופעות,[14] אשר היה ההשראה ללהיט "You Make Loving Fun", שהיה סינגל מהאלבום הגדול ביותר של הלהקה, ומהגדולים של כל הזמנים – Rumours. אלבום זה כלל גם את הסינגל שהיה ללהיט הגדול ביותר של מקווי, "Don't Stop", שהגיע למספר שלוש במצעד הפזמונים. עד שהסתיים סבב ההופעות של האלבום, הזוג מקווי כבר התגרש.

ב-1979, יצא האלבום הכפול Tusk, שהניב עוד להיטים ("Tusk", "Sara", ויצירתה של כריסטין "Think About Me")‏, אך ההצלחה האדירה של Rumours לא חזרה על עצמה. הלהקה המשיכה לתור בתמיכה לאלבום עד 1980, ואחרי זה לקחו הפסקה.[15] הלהקה התאחדה ב-1981 כדי להקליט את האלבום Mirage בצרפת. כשיצא האלבום ב-1982, הלהקה חזרה למצעדים, עם הלהיט "Hold Me", שכתבה מקווי עם רובי פאטון, ואשר הגיע למקום חמישי. השראתה של מקווי לשיר היו יחסיה הסוערים עם מתופף The Beach Boys, דניס וילסון.[16] שיר נוסף של כריסטין, "Love in Store", היה לסינגל השלישי מהאלבום, והוא הגיע למספר 22 במצעדים בתחילת 1983.[17]

ב-1984, הוציאה כריסטין אלבום סולו נוסף, בשם Christine McVie, אשר כלל את הלהיטים "Got a Hold on Me" (הגיע למקום #10 במצעדי הפופ, ולמספר #1 ב-Adult Contemporary) ו-"Love Will Show Us How" ‏(#30). סינגל שלישי, "I'm The One", לא הגיע למצעדים.[18]

ב-1986 נישאה כריסטין לאדי קווינטלה, קלידן הצעיר ממנה ב-12 שנה. קווינטלה כתב יחד עם מקווי שירים רבים שהופיעו אחר כך באלבומים של פליטווד מק. היא חזרה באותה שנה להקליט עם הלהקה את אלבומה הבא, Tango in the Night, שהיה ללהיט הגדול ביותר של הלהקה מאז Rumours עשר שנים קודם לכן. הלהיט הגדול מהאלבום, שהגיע למספר #5 גם בארצות הברית וגם בבריטניה, היה "Little Lies", בביצועה של מקווי, אותו כתבה יחד עם קווינטלה. סינגל נוסף של מקווי מהאלבום היה "Everywhere", שהגיע למספר #4 בבריטניה, והיה הלהיט האחרון של פליטווד מק במצעדים שם.[19]

ב-1990, הלהקה, לאחר עזיבתו של לינדזי בקינגהאם, הוציאה את האלבום Behind the Mask. האלבום הגיע רק לססטוס זהב בארצות הברית, והשיר של מקווי, "Save Me" היה היחיד להיכנס למצעד הטופ 40 שם. לעומת זאת, במצעדים הבריטיים, האלבום הגיע לפלטינום, ולמקום #1. הסינגל השני מהאלבום, "Skies the Limit", גם הוא של מקווי, זכה להצלחה צנועה יותר. בתקופה זו, מקווי, שממילא שנאה לצאת לסבבי הופעות, החליטה להפסיק להופיע בעקבות מות אביה בזמן שתיירה.[20] בתקופה זו, גם סטיבי ניקס עזבה את הלהקה. כריסטין נשארה, והמשיכה לכתוב ולהקליט עבור האלבומים הבאים של הלהקה, 25 Years – The Chain, אוסף בקופסה שיצא ב-1992, ו-Time, שיצא ב-1995.

למשך תקופה, היה נראה שהלהקה פורקה וכל אחד מחבריה המשיך לדרכו. אך כשמיק פליטווד, ג'ון מקווי ולינדזי בקינגהאם שיתפו פעולה בפרויקט סולו של בקינגהאם, והזמינו את כריסטין להשתתף בחלק מהשירים, הם החליטו שאיחוד הלהקה הוא בר עשייה, והזמינו גם את ניקס לשוב, כאשר התוצאה הייתה האלבום The Dance, בשנת 1997, אשר הגיע למקום #1 בארצות הברית. למרות הסתייגויותיה, כריסטין תרה עם הלהקה בתמיכה לאלבום, ואף הופיעה עמם כשפליטווד מק הוכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-1988, וכן בטקס הגראמי ופרסי המוזיקה הבריטית באותה שנה. בריאיון לרולינג סטון ב-2014, חשפה מקווי שהיא פיתחה פחד מטיסות, אשר טופל בעזרת פסיכותרפיה, ושזו הייתה הסיבה שהיא החליטה לא להמשיך להופיע עם הלהקה אחרי 1998.

פרישה חלקית (1998–2014) עריכה

ב-1998 חזרה מקווי לאנגליה כדי להיות קרובה למשפחתה, ויצאה מעין הציבור. זמן קצר לאחר מכן התגרשה מקווינטלה.[21] לרוב התרחקה מקווי מענייני מוזיקה. בדצמבר 2003, ראתה את פליטווד מק בהופעה, אך לא הצטרפה לחבריה על הבמה.[22] ב-2004 הוציאה את אלבום הסולו האחרון שלה, In the Meantime. את האלבום הקליטה באסם המשופץ שלה בקנט, יחד עם האחיין שלה, דן פרפקט, שתרם בשירה, גיטרה, וכתיבת השירים. מקווי לא הופיעה בתמיכה לאלבום, אך התראיינה במגוון ערוצי תקשורת בארצות הברית ובבריטניה.

ב-2006 הוענק למקווי תג הזהב מאת האקדמיה הבריטית.[23] גם ב-2009 ראתה הופעה של פליטווד מק, אך לא הצטרפה לחבריה למופע. ב-2012, כאשר הכריזה הלהקה על סבב הופעות עולמי, סטיבי ניקס בראיונות הביעה צער רב אך סברה שמקווי כבר לא תשוב להופיע עם הלהקה.[24]

החזרה לפליטווד מק (2014–2022) עריכה

ב-2013, הופיעה מקווי עם מיק פליטווד בהוואי, הופעתה הראשונה מזה 15 שנה.[25] בספטמבר 2013, היא הופיעה יחד עם פליטווד מק בארנה O2 בשיר "Don't Stop". הקהל הגיב להופעתה בתשואות סוערות.[26][27]

ב-11 בינואר 2014, יצאה הודעה רשמית מטעם הלהקה שמקווי – כעת בת 70 – חוזרת לשורותיה,[28][29] ההרכב שהיה הפופולרי ביותר במשך רוב קיומה של פליטווד מק – לינדזי, בקינגהאם, ג'ון מקווי, כריסטין מקווי וסטיבי ניקס – הופיע יחד בפעם הראשונה מאז 1998 כאשר פתחו את סבב ההופעות On with the Show במיניאפוליס ב-30 בספטמבר 2014.

מקווי נפטרה ב-30 בנובמבר 2022 כתוצאה משבץ וסרטן.[30]

חיים אישיים עריכה

מקווי הייתה נשואה לבסיסט ג'ון מקווי בין 1968 ל-1976,[31] מ-1979 ועד 1982 היא הייתה במערכת יחסים עם דניס וילסון מלהקת The Beach Boys, ואף התארסה לו. הם נפרדו לפני מותו. ב-18 באוקטובר 1986, נישאה מקווי לקלידן אדי קווינטלה.[32] הם התגרשו באמצע שנות התשעים. למקווי לא נולדו ילדים.

דיסקוגרפיה עריכה

Chicken Shack עריכה

שנה אלבום US בילבורד 200 UK Albums Chart[33] מידע נוסף
1968 40 Blue Fingers, Freshly Packed and Ready to Serve - 12 -
1969 O.K. Ken? - 9 -

פליטווד מק עריכה

שנה אלבום US בילבורד 200 UK Albums Chart[34] מידע נוסף
1968 Mr. Wonderful - 10 האלבום הראשון בו השתתפה מקווי כנגנית אורחת. היא ניגנה בפסנתר בכל שיריו של פיטר גרין, בעוד ג'רמי ספנסר ניגן בשירים שלו עצמו.
1969 Then Play On 109 6 כמוזיקאית אורחת, מקווי ניגנה פסנתר ותרמה קולות רקע - לא ברור באילו מהשירים.
1970 Kiln House 69 39 כריסטין מקווי תרמה את אמנות העטיפה של האלבום, ושרה דואט עם דני קירוואן בשיר "Station Man" (ללא קרדיט). ייתכן שגם ניגנה קלידים בשיר נוסף.
1971 Future Games 91 - האלבום הראשון בו השתתפה מקווי כחברה מן המניין של להקת פליטווד מק. היא כתבה ושרה שניים מהשירים.
1972 Bare Trees 70 - כולל את שיריה של מקווי "Spare Me A Little Of Your Love" ו-"Homeward Bound".
1973 Penguin 49 - שיריה של מקווי "Remember Me" ו-"Did You Ever Love Me" נבחרו כסינגלים, אך לא הגיעו למצעדי הפזמונים.
1973 Mystery to Me 67 - - כולל ארבעה שירים של מקווי, בהם היא שרה כסולנית, וכן שרה כסולנית בשיר נוסף של ולץ', בנוסף לשירה בשירים אחרים של ולץ' - a "Somebody," "Miles Away," "Emerald Eyes" ו-"Hypnotized".
1974 Heroes Are Hard to Find 34 - שיר הנושא, שהיה של מקווי, נבחר כסינגל היחיד של אלבום זה. השיר לא הגיע למצעדים. מקווי כתבה ושרה ארבעה שירים באלבום.
1975 Fleetwood Mac 1 23 האלבום הראשון בו השתתפו סטיבי ניקס ולינדזי בקינגהאם. השיר של מקווי "Over My Head" נהיה להיט הרדיו הראשון של הלהקה בארצות הברית, והגיע למקום #20 בבילבורד 100. שירה "Say You Love Me" גם היה להיט טופ 20. שיר נוסף שלה, "Warm Ways", נבחר כסינגל הראשון מהאלבום, אך לא הגיע למצעדים.
1977 Rumours 1 1 אלבום זה כולל את הלהיט הגדול ביותר של מקווי, "Don't Stop", שהגיע למספר #3 במצעד הלהיטים האמריקאי. הוא גם כלל את שירה "You Make Lovin' Fun", שהגיע לטופ 10. שני שירים נוספים של מקווי - "Songbird" ו-"Oh Daddy" - גם כלולים באלבום.
1979 Tusk 4 1 כלל את השיר של מקווי "Think About Me" שהגיע למקום #20 בבילבורד ב-1980.
1980 Live 14 31 כלל את השיר של מקווי ""One More Night".
1982 Mirage 1 5 כלל את השירים של מקווי "Hold Me" ‏(US#4) ו-"Love in Store" ‏(US#22).
1987 Tango in the Night 7 1 כלל את השירים של מקווי "Little Lies" (UK#5, US#4), "Everywhere" ‏(UK#4, US#14), ו-"Isn't It Midnight" ‏(UK#60).
1988 Greatest Hits 14 3 Featured two new songs including Christine McVie's "As Long as You Follow" which peaked at #43 on Billboard's Hot 100, #15 on its Rock chart, and #1 on Adult Contemporary
1990 Behind the Mask 18 1 השיר של מקווי "Save Me" הגיע לטופ 40 בארצות הברית ב-1990.
1995 Time - 47 האלבום האחרון בו השתתפה מקווי כחברת להקה מן המניין. השיר שלה, "", יצא כסינגל והגיע למקום #62 בקנדה.
1997 The Dance 1 15 השיר של מקווי "Temporary One" יצא כסינגל והגיע למקום #99 בגרמניה.
2003 Say You Will 3 6 מקווי לא השתתפה כחברת להקה באלבום זה, אך קיבלה קרדיט על תרומתה בקלידים וקולות בשירים "Bleed to Love Her" ו-"Steal Your Heart Away".

אלבומי סולו עריכה

שנה אלבום US בילבורד 200 US Independent Albums UK Albums Chart[35] מידע נוסף
1970 Christine Perfect - - - גרסת הכיסוי של מקווי לשיר "I'd Rather Go Blind" הגיע למקום #14 במצעד הבריטי
1984 Christine

McVie

26 - 58 כלל שני שירי טופ 40 (US):‏ "Love Will Show Us How" ‏(#30) ו-"Got a Hold on Me" ‏(#10)
2004 In the Meantime - 32 133 מקווי הפיקה אלבום זה בשיתוף עם אחיינה, דן פרפקט. השיר "Friend" הגיע למספר #29 ב-Adult Contemporary.

עם לינדזי בקינגהאם עריכה

שנה אלבום US בילבורד 200 UK מידע נוסף
2017 Lindsey Buckingham/Christine McVie 17 5 האלבום החל כאלבום הסטודיו ה-18 של פליטווד מק. מקווי ובקינגהאם החליטו להפכו לפרויקט אחרי מספר דיחויים שנוצרו בשל המחויבות של סטיבי ניקס לקריירת הסולו שלה.

סינגלים עריכה

שנה שיר בילבורד הוט 100 US AC אלבום
1969 "When You Say"
—
—
 Christine Perfect
1970 "I'm Too Far Gone (To Turn Around)"
—
—
1984 "Got a Hold on Me"
10
1
 Christine McVie
"Love Will Show Us How"
30
32
2004 "Friend"
—
29
 In the Meantime

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כריסטין מקווי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Christine McVie". billboard.com.
  2. ^ Leggett, Steve. "Christine McVie: Biography". AllMusic.
  3. ^ Pakinkis, Mike (22 במאי 2014). "Ivor Novello Awards 2014: All the winners". Music Week. London, England: Intent Media. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Doerschuk, Bob (באוקטובר 1980). "Christine McVie". Contemporary Keyboard. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Richards, Andy (29 בספטמבר 2013). "Rumour: Christine McVie to play with Fleetwood Mac in Birmingham". Birmingham Mail. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "Christine McVie: Life After Fleetwood Mac". Sunday Express. 27 ביוני 2004. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ "Disc Magazine (11/08–15/1969), Who's Perfect?". Blafleetwoodmac.net.
  8. ^ Fleetwood Mac, by Steve Clarke, Proteus Books, 1984, p. 47
  9. ^ Fleetwood Mac, by Steve Clarke, Proteus Books, 1984, p. 48
  10. ^ Mike Vernon's CD Booklet, Fleetwood Mac: The Complete Blue Horizon Sessions 1967–1969, Chapter 2
  11. ^ "Goldmine Magazine 1992 interview". Bla.fleetwoodmac.net.
  12. ^ "Bob Brunning – Fleetwood Mac: Behind The Masks", Hodder & Stoughton, 1990.
  13. ^ Fleetwood Mac, by Steve Clarke, Proteus Books, 1984, p. 92
  14. ^ "Five Go Mad". Uncut Magazine. במאי 2003. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Mac's McVie: Rumours Fly About Fleetwood Mac's Christine McVie–And That's No Mirage". US Magazine. 25 בספטמבר 1982. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Fleetwood, Mick & Stephen Davis.
  17. ^ ""Love In Store"/"Can't Go Back" single page at FleetwoodMac.net Discography". Discog.fleetwoodmac.net.
  18. ^ Connelly, Christopher.
  19. ^ Roberts, David (2006).
  20. ^ Mick Fleetwood autobiography, "Play On", 2014
  21. ^ "Fleetwood Mac Star, Christine McVie, Awarded Honorary Degree At Rochester Cathedral, 20 July 2000". 3.gre.ac.uk. אורכב מ-המקור ב-2012-04-26. נבדק ב-2017-08-15.
  22. ^ Christine McVie (2004). "In The Meantime interview, part 3/6". All Star Jams (Interview). Interviewed by Amy Scott.
  23. ^ "Christine McVie Honored With Gold Badge Award". BMI.com. 2014.
  24. ^ "Christine McVie will never rejoin Fleetwood Mac". Digital Spy.
  25. ^ "Christine McVie joins Mick Fleetwood and Steven Tyler on stage". GIGWISE.com.
  26. ^ "Christine McVie to rejoin Fleetwood Mac on stage". BBC News. 13 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ "Christine McVie: I Want To Rejoin Fleetwood Mac". The Guardian. London. 22 בנובמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Brown, August (13 בינואר 2014). "Christine McVie rejoins Fleetwood Mac". chicagotribune.com. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Christine McVie Rejoins Fleetwood Mac: Official". Billboard. 13 בינואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Fleetwood Mac star Christine Mcvie died after a stroke, Sky News (באנגלית)
  31. ^ Martin E. Adelson. "Christine McVie". Fleetwoodmac.net. אורכב מ-המקור ב-2016-09-01. נבדק ב-2017-08-15.
  32. ^ "99.1 PLR | Connecticut's #1 Rock Station". Wplr.com. 2013-10-18. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2017-08-15.
  33. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 104. ISBN 1-904994-10-5.
  34. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 205. ISBN 1-904994-10-5.
  35. ^ Roberts, David (2006). British Hit Singles & Albums (19th ed.). London: Guinness World Records Limited. p. 341. ISBN 1-904994-10-5.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כריסטין_מקווי&oldid=38194482"