כתב יד ליידן

כתב יד שלם של התלמוד הירושלמי
אין תמונה חופשית

כתב יד לֵיידֶן (מכונה סקליגר 3, זיהוי ספרני Or.4720) - הוא כתב יד ישן משנת ה'קמ"ט של התלמוד הירושלמי בשלמותו ללא סדר קדשים, כתב היד היחיד לירושלמי כולו המצוי כיום (כתבי יד ישנים מסוג זה מכונים כתב יד שלם). כתב יד ליידן הווה את הבסיס לדפוס ונציה של הירושלמי, שממנו הועתקו שאר ההוצאות הלא-מדעיות של הירושלמי.

תולדותיועריכה

כתב יד ליידן נכתב על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענוים בשנת 1289 בהעתקה מכתב יד יחיד קדום לו שאינו מצוי בידינו. כתב היד הגיע לידי יוזף יוסטוס סקליגר שחי בשנים 1540-1609, ועל כן השם הרשמי של כתב יד ליידן הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720). מסקליגר הגיע לספרייה של אוניברסיטת ליידן, שבה הוא נמצא עד היום.

תוכנועריכה

כתב יד ליידן אינו כולל ירושלמי על סדר קדשים, דבר המהווה את אחת הראיות לאי קיומו של ירושלמי על סדר קדשים.

בער ראטנער תיאר את כתב היד: "משובש במקומות רבים" בהתבסס על מחקריו של זכריה פרנקל[1]. פרנקל לא ראה תועלת רבה בכתב היד, בהיותו הבסיס לגרסת הדפוס ומשובש בפני עצמו. לעומת זאת יעקב נחום אפשטיין ראה בכתב היד חשיבות רבה והוציא לאור חילופי נוסח לירושלמי בהתבסס על כתב היד[2].

חשיבותועריכה

כמעט כל מחקר הירושלמי בנוי על כתב יד ליידן. דפוס ונציה של הירושלמי (רפ"ג) הועתק מכתב יד ליידן, אולם המעתיקים והעורכים ערכו בו שינויים. כל שאר דפוסי הירושלמי התבססו על דפוס ונציה.

בשנת 2018 הועלתה סריקת כתב היד לאינטרנט.[3]

האקדמיה ללשון העברית, הוציאה מהדורה של התלמוד הירושלמי המבוסס על כתב יד ליידן. במהדורה זו ישנם שני רבדים: הראשון, העתקה מדויקת של כתב יד ליידן, והשני הוא הגהה וניסיון חלקי לשפר את הנוסח, חלוקת הקטעים ושיבושים מעדי נוסח נוספים של הירושלמי. ההצעות של המגיהים מסומנות ומודגשות על מנת שהמעיין יוכל להבחין בין השערה לבין גוף כתב יד ליידן.[4]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בער ראטנער, שיורי ברכה מכתב יד (ביקורת ספר), המליץ, 17 במרץ 1899
  2. ^ מבואות לספרות האמוראים, דבר, 16 באוגוסט 1963
  3. ^ אוניברסיטת ליידן: כתב היד של התלמוד הירושלמי עלה לרשת באתר "בלוג איגוד ספרני היהדות"
  4. ^ שלמה נאה, "תלמוד ירושלמי במהדורת האקדמיה ללשון העברית", תרביץ, עא (תשס"ב).