כתב יד ליידן

כתב יד שלם של התלמוד הירושלמי

כתב יד לַיידֶן[1] (מכונה סקליגר 3, זיהוי ספרני Or.4720) - הוא כתב יד משנת ה'מ"ט של התלמוד הירושלמי בשלמותו ללא סדר קדשים, ייחודו בכך שהוא היחיד שכולל את כל הירושלמי. כתב יד ליידן הווה את הבסיס לדפוס ונציה, הדפוס הראשון, של הירושלמי. ומכאן שכל מהדורות הדפוס משתלשלות מכתב יד זה.

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
כתב יד לַיידֶן
כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720)
מחבר רבי יחיאל בן יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענוים
מיקום נוכחי ספריית אוניברסיטת ליידן
העלאה על הכתב 1289

תולדותיו

עריכה

כתב יד ליידן נכתב על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל ב"ר בנימין הרופא ממשפחת הענוים בשנת 1289 בהעתקה מכתב יד יחיד קדום לו שאינו מצוי בידינו כיום. כתב היד הגיע לידי יוזף יוסטוס סקליגר שחי בשנים 1540-1609, ועל כן השם הרשמי של כתב יד ליידן הוא כתב יד סקליגר 3 (Or. 4720). מסקליגר הגיע לספרייה של (אנ') אוניברסיטת ליידן, שבה הוא נמצא עד היום.

תוכנו

עריכה

כתב יד ליידן אינו כולל ירושלמי על סדר קדשים, דבר המהווה את אחת הראיות לאי קיומו של ירושלמי על סדר קדשים.

בער ראטנער תיאר את כתב היד: "משובש במקומות רבים", בהתבסס על מחקריו של זכריה פרנקל[2]. פרנקל לא ראה תועלת רבה בכתב היד, בהיותו הבסיס לגרסת הדפוס ומשובש בפני עצמו. לעומת זאת, יעקב נחום אפשטיין ראה בכתב היד חשיבות רבה והוציא לאור חילופי נוסח לירושלמי בהתבסס על כתב היד[3].

חשיבותו

עריכה

כמעט כל מחקר הירושלמי בנוי על כתב יד ליידן. דפוס ונציה של הירושלמי (רפ"ג) הועתק מכתב יד ליידן, ובמהלך הכנת הספר לדפוס נעשו בו הגהות שאף הן נמצאות בעותק זה. כל שאר דפוסי הירושלמי התבססו על דפוס ונציה.

בשנת 2018 הועלתה סריקת כתב היד לאינטרנט.[4]

האקדמיה ללשון העברית, הוציאה מהדורה של התלמוד הירושלמי המבוסס על כתב יד ליידן. במהדורה זו ישנם שני רבדים: הראשון, העתקה מדויקת של כתב יד ליידן, והשני הוא הגהה וניסיון חלקי לשפר את הנוסח, חלוקת הקטעים ושינויים מעדי נוסח נוספים של הירושלמי. ההצעות של המגיהים מסומנות ומודגשות על מנת שהמעיין יוכל להבחין בין השערה לבין גוף כתב יד ליידן.[5]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אופן הגיית שם העיר ליידן בהולנדית (קובץ שמע) כדו-תנועה הפותחת בפתח וממשיכה בחיריק.
  2. ^ בער ראטנער, שיורי ברכה מכתב יד (ביקורת ספר), המליץ, 17 במרץ 1899
  3. ^ משה אונגרפלד, מבואות לספרות האמוראים, דבר, 16 באוגוסט 1963
  4. ^ אוניברסיטת ליידן: כתב היד של התלמוד הירושלמי עלה לרשת באתר "בלוג איגוד ספרני היהדות"
  5. ^ שלמה נאה, "תלמוד ירושלמי במהדורת האקדמיה ללשון העברית", תרביץ, עא (תשס"ב).