לאה פינטוך
לאה פינטוך (אוגוסט 1924 – 1974) הייתה שוטרת במשטרת ירושלים העברית במלחמת העצמאות ועל פעולתה תחת אש ירדנית זכתה לציון לשבח ממפקד משטרת ירושלים העברית,[1] הציון לשבח הראשון, שניתן לאישה בישראל.
 | |
| לידה |
1924 ברלין, גרמניה |
|---|---|
| פטירה |
1974 (בגיל 50 בערך) כפר סבא, ישראל |
| בן זוג | דוד צירלר |
| מספר צאצאים | 3 |
| תפקידים בשירות | |
| שוטרת במשטרת ירושלים העברית | |
| עיטורים | |
| ציון לשבח ממפקד משטרת ירושלים העברית | |
  | |
פינטוך נולדה בברלין. ב-1938 קיבלה לאה אישור משלטונות גרמניה הנאצית לעזוב את המדינה וכעבור 11 ימים הגיעה לתל אביב. היא הגיעה לארץ ללא הוריה, שלחו אותה מחשש לצפוי לה בעקבות קטטה בינה ובין נערה מאגודת הנערות הגרמניות. אביה נספה בשואה והאם הגיעה לארץ אחרי המלחמה, כשעל זרועה מוטבע מספר. התגוררה בכפר הנוער בן שמן[2] ולאחר מכן, ב-1942 עברה הכשרה צבאית בקיבוץ שער העמקים.[3] ב-1946 התאזרחה בארץ ישראל והיא מופיעה ברשימת הנשים, ששרתו בצבא הבריטי. לדברי בנה היא שרתה בחיל האוויר הבריטי במצרים. לאחר מכן הייתה מלווה שיירות בדרך לירושלים, התגוררה בירושלים בקרבת מגרש הרוסים והתגייסה למשטרת ירושלים.
עם יציאת הבריטים מארץ ישראל אזור ירושלים נועד להיות נבדל מהמדינה היהודית ומהמדינה הערבית, לכן המוסדות היהודים בירושלים נבדלו מהמוסדות היהודים ביתר ארץ ישראל וכך גם משטרת ירושלים היהודית, שכללה כ-400 שוטרים ושוטרות. ב-7 ביוני 1948 הפגיזו תותחי הלגיון הערבי את חלקה היהודי של ירושלים. חלק מהפגזים נחתו על בניין המשטרה במגרש הרוסים וגרמו לדליקה על גגו. שלושה שוטרים, הקצין חיים הלבן, הסמל אברהם שפיגלשטיין והשוטרת לאה פינטוך עלו ראשונים לגג, כדי לכבות את השריפה, אף על פי שההפגזה לא נפסקה ועל כך צוינו לשבח על ידי מפקד משטרת ירושלים היהודית.[4]
ב-1950 נישאה לאה לדוד צירלר והזוג עבר לגור בכפר סבא. להם שלושה ילדים.[2] היא נפטרה ב-1974 ממחלת הסרטן ונקברה בכפר סבא.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ צל"ש מפקד המחוז משטרת ישראל
- ^ 1 2
יהושע בריינר, "היא לא סיפרה לנו על זה דבר": התגלתה זהותה של השוטרת הראשונה שקיבלה צל"ש, באתר הארץ, 27 באפריל 2023
- ^ ג'ק גולדשטיין, לאה פינטוך: גיבורה עלומה, באתר פייסבוק, 2018
- ^ שוטרת לאה פינטוך, באתר הגבורה