לאוניד לייבנזון
לאוניד לייבנזון (ברוסית: Леонид Самуилович Лейбензон; 26 ביוני 1879, חרקיב - 15 במרץ 1951, מוסקבה) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי.
.JPG) | |
| לידה |
14 ביוני 1879 (יוליאני) חרקוב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1951 (בגיל 71) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| ענף מדעי |
אווירודינמיקה, underground hydraulics, הידרודינמיקה, applied mechanics, מכניקה |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ניקולאי ז'וקובסקי |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Konstantin Tsarevich, Aleksey Il'yushin, Foma Trebin, Vsevolod Sergeevich I︠A︡blonskiĭ, Isaak Charnyi |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קורות חיים
עריכהלאוניד לייבנזון נולד בשנת 1989 בחרקיב (אז בתחומי האימפריה הרוסית כיום באוקראינה) למשפחה יהודית. אביו היה רופא. בשנת 1907 המשפחה התנצרה.
לאחר סיום לימודי רפואה באוניברסיטה המשפחה עברה לאזור מחוז טולה ולאוניד גדל שם. בשנת 1890 אביו הועבר לעבודה בטולה והוא המשיך לימודי בית ספר בעיר. הצלחותיו בלימודים היו בינוניים, אך הודות לזיכרון טוב הוא התעניין בהיסטוריה ובגאוגרפיה.
לאחר סיום בית ספר, לייבנזון ניסה להתקבל לבית ספר להנדסה, אך נכשל במבחנים. בסופו של דבר הוא התקבל לאוניברסיטת מוסקבה במטרה בהמשך לעבור ללימודי הנדסה.
בשנת 1901 לייבנזון סיים לימודים באוניברסיטה ורצה לחזור לטולה. בהמלצת אביו הוא ביקש להתקבל ללימודי הנדסה והתקבל ישירות ללימודי השנה השנייה. הוא סיים לימודים בשנת 1906.
בשנים 1906–1908 לייבנזון עבד במפעל בטולה. בשנת 1908 הוא קיבל תואר שני במתמטיקה שימושית מאוניברסיטת מוסקבה. הוא החל ללמד ועבד באוניברסיטה עד לשנת 1911. בשנת 1911 במחאה למדיניות משרד החינוך קבוצת עובדי האוניברסיטה כולל לייבנזון עזבה את המוסד.
לייבנזון עבד בתכנון מתקנים הנדסיים תחת ולדימיר שוחוב. בשנים 1913–1914 הוא עבד בטביליסי. בשנת 1915 הוא חזר לאוניברסיטת מוסקבה וסיים בו תואר שני נוסף.
בשנת 1915 לייבנזון החל ללמד באוניברסיטת דרפט, בה קודם לפרופסור בשנת 1916 וקיבל תואר שלישי בשנת 1917. בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים ברוסיה לייבנזון עבר לטביליסי בה לימד באוניברסיסטה. בשנת 1920 הוא התחתן לסופיה שטרמן שהייתה רופאה. בשנת 1921 הוא מונה לפרופסור במכון הפוליטכני של באקו.
בשנת 1922 לייבנזון חזר לאוניברסיטת מוסקבה ומונה לראש קתדרה למכניקה שימושית.
בשנת 1934 לייבנזון החל לבצע עבודות עבור המכון האווירו-הידרודינמי המרכזי. בשנת 1936 הוא סיים פוסט-דוקטורט.
ב-10 ביולי 1936 לייבנזון נעצר ושחורר בתחילת דצמבר. לאחר מספר ימים הוא נעצר פעם נוספות והוגלה לקזחסטן הסובייטית ל-3 שנים. בהיותו בגלות לייבנזון עבד כמורה בבית ספר בעיירה נידחת. מפקח בית ספר ציין ששיעוריו של לייבנזון היו ברמה מדעית נמוכה.
הודות למאמצים של סרגיי צ'פליגין במאי 1939 לייבנזון טוהר מכל אשמה. הוא חזר למוסקבה והחל לעבוד במכון לחקר גאופיזיקה של אקדמיה למדעים של ברית המועצות.
בשנת 1943 לייבנזון התקבל לאקדמיה למדעים של ברית המועצות וקיבל פרס ברית המועצות עבור ספרים בתחום מכניקה. את הפרס לייבנזון העביר לבניית מטוס קרב "ניקולאי ז'וקובסקי".
עקב אירועים הקשים שעבר בחייו לייבנזון עבר פעמיים התקף לב ומשנת 1949 לא היה יכול לקום מהמיטה. הוא נפטר בשנת 1951 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'י.
על פעילותו בתחום המדע לייבנזון קיבל מספר עיטורים.
לייבנזון כתב מספר ספרים בתחום מכניקה, חוזק חומרים, תורת האלסטיות ונושאים סמוכים. הוא היה עורך של אוסף עבודות של ניקולאי ז'וקובסקי וסרגיי צ'פליגין.
קישורים חיצוניים
עריכה- ביוגרפיה (ברוסית)
- ספר לזכר לאוניד לייבנזון (ברוסית)
- לאוניד לייבנזון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה