לאוניד קיזים

קוסמונאוט סובייטי

לאוניד דניסוביץ' קיזיםרוסית: Леонид Денисович Кизим; 5 באוגוסט 194114 ביוני 2010) הוא קוסמונאוט סובייטי ממוצא רוסי שטס ב-3 משימות חלל כחבר משלחת לתחנת החלל סאליוט 6.

לאוניד קיזים
לידה 5 באוגוסט 1941
מחוז דונצק, ברית המועצות
פטירה 14 ביוני 2010 (בגיל 68)
מוסקבה
מידע כללי
בשירות קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
לאום ברית המועצותברית המועצות סובייטי/רוסיהרוסיה רוסיה
השכלה
עיסוק בעבר טייס קרב
תקופת השירות 19651987 (כ־22 שנים)
דרגה גנרל פולקובניק
זמן שהייה בחלל 374 ימים, 17 שעות, 57 דקות
מספר פעילות חוץ-רכבית 8
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 31 שעות, 29 דקות
משימות
סויוז T-3, סויוז T-10, סויוז T-15
עיטורים
גיבור ברית המועצות (פעמיים)
אות מסדר לנין (3 פעמים)
אות ידידות העמים
לגיון הכבוד (אביר)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

לאוניד קיזים נולד בעיירה קרסני לימן במחוז דונצק (אז בברית המועצות). הוא סיים בית הספר בשנת 1958 ולאחר סיום בית הספר לטייס החל בשרות בחיל האוויר הסובייטי.

בשנת 1965 לאוניד קיזים נכלל ביחידת הקוסמונאוטים. במהלך המחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20 הוא היה חבר של צוותי משנה של מספר משימות חלל.

בשנת 1980 קיזים ביצע טיסה בחללית סויוז T-3 כמפקד צוות לצד אולג מקארוב וגנאדי סטרקאלוב. במהלך טיסה זו שנמשכה 12 ימים הצוות ביצע פעולות תחזוקה ותיקונים בתחנת החלל סאליוט 6.

בשנת 1984 קיזים ביצע את הטיסה השנייה שלו בחללית סויוז T-10 כמפקד צוות ולדימיר סולוביוב ואולג אטקוב. החללית התחברה לתחנת החלל סאליוט 7. במהלך טיסה זו הוא עשה 6 פעמים פעילות חוץ-רכבית לצורך תיקונים. הוא חזר מהחלל בחללית סויוז T-11 לאחר 232 ימים.

בשנת 1986 קיזים ביצע את הטיסה השלישית בחללית סויוז T-15. הוא היה מפקד צוות וחללית התחברה לתחנת החלל מיר. הצוות עבר לתחנת החלל החדשה ובכך החלה לפעול משלחת מס' 1 לתחנת החלל מיר. לאחר סיום פעילות של שלב הראשון הם עברו לתחנת החלל סאליוט 7 לביצוע מספר ניסויים שככלו גם ביצוע פעילות חוץ-רכבית. בסוף יוני הם חזרו לתחנת החלל "מיר" והמשיכו בפעילות המשלחת. הצוות חזר לכדור הארץ לאחר השלמת התוכנית.

בשנת 1987 לאוניד קיזים עזב את יחידת הקוסמונאוטים והחל לימודים באקדמיה הצבאית של המטה הכללי הרוסי. לאחר סיום הלימודים הוא כיהן במספר תפקידים ניהוליים בחיל האוויר הסובייטי ובמשרד ההגנה של רוסיה. בשנים 1993-2001 לאוניד קיזים היה מנהל אקדמיה צבאית שהכינה קצינים לחייל החלל הרוסי.

בשנת 2001 לאוניד קיזים סיים את השרות הצבאי. לאחר סיום השרות הוא לימד מספר שנים במכון למהנדסי חשמל בסנקט פטרבורג.

פעילות משלחת מס' 3 לתחנת החלל "סאליוט 7"

עריכה
 
משלחת מס' 3 לתחנת החלל סאליוט 7

ב-9 בפברואר 1984 חללית סויוז T-10 עגנה בתחנת החלל סאליוט 7, צוותה עבר לתחנת החלל ומשלחת מס' 3 החלה בפעילותה.

במשך פעילות המשלחת שנמשכה 236 ימים אולג אטקוב שהיה רופא במקצועו ביצע מעקב רפואי מקצועי.

ב-23 בפברואר חללית מטען פרוגרס 19 הגיע לתחנת החלל עם כ-2,300 ק"ג מטען. צוות המשלחת החל בהעברת הציוד לתחנת החלל.

ב-31 במרץ חללית מטען פרוגרס 19 נותקה מתחת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-4 באפריל הגיעה חללית סויוז T-11 (יורי מלישב היה מפקד צוות) עם ביקור ראשון בתחנת החלל. בין חברי צוות החללית היה ראקש שרמה, קוסמונאוט הודי ראשון. הוא ביצע מספר ניסויים שקשורים בעיקר עם תצפית על שטח הודו.

ב-11 באפריל צוות שהגיע בחללית "סויוז T-11" נכנס לחללית "סויוז T-10" וחזר לכדור הארץ. חללית "סויוז T-11" החלה לשמש חללית חירום.

ב-13 באפריל חללית "סויוז T-11" הועברה מתא עגינה קידמי (הייתה מחוברת לתא עגינה אחורי).

ב-17 באפריל חללית מטען פרוגרס 20 הגיע לתחנת החלל עם כ-2,300 ק"ג מטען. היא חוברה לתא עגינה אחורי. צוות המשלחת החל בהעברת הציוד לתחנת החלל. בין הציודים היו חלקי חילוף למערכת מדחפים של תחנת החלל שנפגעה בספטמבר 1983 בזמן פעילות משלחת מס' 2.

ב-23 באפריל קיזים וסולוביוב החלו בפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-4.5 שעות. במטרה הייתה להתחיל בפעולות תיקון של מערכת מדחפים של תחנת החלל עם ציוד וכלים שהגיעו בחללית מטען.

ב-26 באפריל קיזים וסולוביוב החלו בפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-4 שעות. במטרה הייתה להמשיך בפעולות תיקון של מערכת מדחפים של תחנת החלל עם ציוד וכלים שהגיעו בחללית מטען.

ב-29 באפריל קיזים וסולוביוב החלו בפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במטרה הייתה לסיים בפעולות תיקון של מערכת מדחפים של תחנת החלל עם ציוד וכלים שהגיעו בחללית מטען. בסיום הפעילות למערכת מדחפים הוכנס חנקן לבדיקת תקינותו ועטימתו. להכזבת הקוסמונאוטים וצוות קרקע נזילות נמשכו.

ב-3 במאי קיזים וסולוביוב החלו בפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במטרה הייתה לסיים בפעולות תיקון של מערכת מדחפים של תחנת החלל עם ציוד וכלים שהגיעו בחללית מטען. לאחר פירוק חלק נוסף של הציוד הקוסמונאוטים ראו חלק של צנרת שדולפת. אמנם לא היו בידם כלים שנדרשים לתיקון הדליפה.

ב-7 במאי חללית מטען פרוגרס 20 נותקה מתחת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-10 במאי חללית מטען פרוגרס 21 הגיע לתחנת החלל עם כ-2,300 ק"ג מטען. היא חוברה לתא עגינה אחורי. צוות המשלחת החל בהעברת הציוד לתחנת החלל. בין הציודים היה פאנל סולארי חדש בשטח של 9 מ"ר.

ב-18 במאי קיזים וסולוביוב החלו בפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-3 שעות. במטרה הייתה להתקין פאנל סולארי חדש. פעולה זו הסתיימה בהצלחה. זה היה פאנל מדגם חדש והוא הוסיף 1,200 ו"ט להספק המיוצר.

ב-26 במאי חללית מטען פרוגרס 21 נותקה מתחת החלל ונשרפה בכינסה לאטמוספירה.

ב-30 במאי חללית מטען פרוגרס 22 הגיע לתחנת החלל עם כ-2,300 ק"ג מטען. היא חוברה לתא עגינה אחורי. צוות המשלחת החל בהעברת הציוד לתחנת החלל.

ב-15 ביולי חללית מטען פרוגרס 22 נותקה מתחת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

ב-18 ביולי הגיעה חללית סויוז T-12 (ולדימיר דז'ניבקוב היה מפקד צוות) עם ביקור שני בתחנת החלל.

ב-25 ביולי דז'ניבקוב וסבטלנה סביצקאיה ביצעו פעילות חוץ רכבית שנמשכה ה כ-3.5 שעות. בפעילות זו בוצעו ניסויים עם כלי חדש לביצוע פעולות בחלל.

ב-29 ביולי חללית סויוז T-12 עזבה את תחנת החלל ונחתה בכדור הארץ.

ב-8 באוגוסט קיזים וסולוביוב החלו בפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-5 שעות. במטרה הייתה לסיים בפעולות תיקון של מערכת מדחפים של תחנת החלל עם ציוד וכלים שהגיעו בחללית "סויוז T-12". לאחר סיום הפעולה בדיקות הראו שנזילה הופסקה.

ב-16 באוגוסט חללית מטען פרוגרס 23 הגיע לתחנת החלל עם כ-2,300 ק"ג מטען. היא חוברה לתא עגינה אחורי. צוות המשלחת החל בהעברת הציוד לתחנת החלל.

ב-26 באוגוסט חללית מטען פרוגרס 23 נותקה מתחת החלל ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.

במהלך שהות בתחנת החלל צוות המשלחת ביצע ניסויים רבים.

ב-2 באוקטובר צוות המשלחת נכנס לחללית סויוז T-11 והחל בהכנות לנחיתה שעברה ללא בעיות. היא הסתיימה כמתוכנן בשטח קזחסטן של כיום.

צוות המשלחת פעל 236 ימים, שיא לאותה תקופה.

תחנת החלל המשיכה לפעול במשטר לא מאויש.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לאוניד קיזים בוויקישיתוף