לאורה באסי

פיזיקאית איטלקייה

לאורה מריה קתרינה באסי (איטלקית: Laura Maria Caterina Bassi; ‏31 באוקטובר 171120 בפברואר 1778) הייתה מדענית איטלקיה, האישה הראשונה בעולם שזכתה במשרה אוניברסיטאית בתחום המדעים. היא קיבלה תואר דוקטור במאי 1732, שהיה התואר האקדמי השלישי בלבד שהוענק מעולם לאשה על ידי אוניברסיטה אירופאית. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרופסור בפיזיקה באוניברסיטה אירופאית, והראשונה לה הוצעה משרת הוראה באוניברסיטה באירופה.

לאורה באסי
Laura Maria Cat
Laura Bassi - Carlo Vandi.jpg
לידה 31 באוקטובר 1711
בולוניה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בפברואר 1778 (בגיל 66)
בולוניה, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי
מקום מגורים מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור  מדינת האפיפיור
מקום לימודים אוניברסיטת בולוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בולוניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לאורה באסי

ביוגרפיהעריכה

באסי נולדה בבולוניה למשפחה אמידה. אביה, ששימש כעורך דין דאג לחינוכה באמצעות מורה פרטי בשם גאטאנו טאקוני, מרצה באוניברסיטה בתחומי הביולוגיה והרפואה. באסי למדה איתו כנערה במשך שבע שנים. בזמן זה לכדה את תשומת לבו של הקרדינל פרוספרו למברטיני, שעודד את עבודתה המדעית.

ב-1732 והיא בת 21 בלבד, מונתה למשרת פרופסור לאנטומיה באוניברסיטת בולוניה, באותה שנה נבחרה לאקדמיה של המכון למדעים ובשנה שלאחריה זכתה בתואר פרופסור לפילוסופיה. באסי הייתה לאשה השנייה באירופה שקיבלה תואר אוניברסיטאי, כשהקדימה אותה רק אלנה קורנרו פיסקופיה שזכתה בתואר ב-1678 - 54 שנים קודם לכן. עם זאת בשנותיה הראשונות באוניברסיטה הוגבלה למתן הרצאות ספורות ואקראיות.

ההגנה על התואר, טקס הענקת הדוקטורט וההרצאה הראשונה שהעבירה בבולוניה התקיימו בפאלאזו פבליקו, מבנה ממשל מרכזי. לאירועים אלה הוענקה חשיבות מיוחדת כאשר נכחו בהם "לא רק סטודנטים וסגל האוניברסיטה, אלא כובדו בנוכחותם של פוליטיקאים ואנשי דת בכירים מבולוניה, מהלגט האפיפיורי ולגט המשנה, הארכיבישוף של בולוניה, הגונפלונייר, זקני העיר, סנאטורים ומגיסטראטים, בנוסף נכחו בהם כל הגבירות של בולוניה והאצולה". נכבדי הקהילה של בולוניה הגיעו על מנת להתוודע להישגיה של באסי שזכתה בתואר הנכסף.

כדמות פוליטית הסנאט ציפה מבאסי להפגין נוכחות באירועים שונים. קרנבל האנטומיה, אירוע שכלל ניתוחים פומביים שהיה פתוח לקהל הרחב, היה אירוע בו ציפו ממנה להיות נוכחת מפני שנחשב באותה עת לאירוע מרכזי בחיים הציבוריים באוניברסיטה - אשר עורר את התעניינותם של מבקרים רבים זרים וחברי הקהילה המקומית. החל מ-1734 החלה באסי לבקר בקרנבל האנטומיה מדי שנה.

ב-1738 התחתנה באסי עם ג'וספה וראטי, דוקטור בפילוסופיה וברפואה, אותו הכירה באוניברסיטה. לזוג נולדו 12 ילדים, אך בדומה לרוב המשפחות רבות באותה תקופה רק 5 מהם שרדו את גיל הילדות. בשל הזמן שהקדישה לטפל בילדים בבית, החלה להרצות מביתה על בסיס קבוע והגישה בקשה (שנענתה בחיוב) לאוניברסיטה להרחיב את תחומי אחריותה, ולהגדיל את משכורתה על מנת שתוכל לרכוש את הציוד המדעי הנדרש לה בכוחות עצמה.

אחד מהפטרונים המרכזיים שלה היה הקרדינל לורנצו למברטיני, שלימים נתמנה לאפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר, ועודד את עבודתה המדעית. הוא תמך בעקביות באוניברסיטת בולוניה והתערב לטובתה כאשר חברים אחרים במוסד ניסו להפריד בין באסי לבין שאר הפרופסורים. כאפיפיור הוא נחשב לליברלי, דגל בהפחתת הצנזורה וההגבלות על המחקר המדעי, מהם סבל גלילאו בזמנו, והוא תמך בנשים שבחרו ללמוד לימודי השכלה רחבה ומדעית כולל אגנסי.

באסי התעניינה בעיקר בפיזיקה הניוטונית והעבירה קורסים בנושא במשך 28 שנים. היא הייתה אחת מהדמויות המרכזיות שהפיצו את רעיונותיו של ניוטון על פיזיקה ועל הפילוסופיה של הטבע באיטליה. באסי ערכה גם ניסויים משלה בכל תחומי הפיזיקה. על מנת ללמד את הפיזיקה הניוטונית ותורת החשמל של פרנקלין, נושאים שלא היו במוקד תוכנית הלימודים האוניברסיטאית באותה עת, העבירה באסי שיעורים פרטיים. במשך חייה היא חיברה 28 מאמרים, רובם בנושאי פיזיקה והידראוליקה. עם זאת היא לא כתבה ספרים והוציאה לאור רק 4 מהמאמרים שחיברה.

על אף שהותירה מאחוריה רק מספר מוגבל מעבודותיה המדעיות, חלק ניכר מהשפעתה המדעית מתבטא במכותביה הרבים שכללו אישים מפורסמים מרחבי אירופה ביניהם: הפילוסוף הצרפתי וולטר, פרנססקו אלגרוטי, הפיזיקאי רוג'ר בוסקוביץ', חוקר הטבע שארל בונה, ג'ין אנטואין נולט, המשפטן האיטלקי צ'זארה בקאריה, האסטרונום פאולו פריזי והפיזקאי אלסנדרו וולטה (ממציא הסוללה החשמלית). וולטיר כתב לה פעם: "אין אף באסי בלונדון, והייתי שמח יותר בהרבה להתקבל לאקדמיה שלך בבולוניה מאשר לזו האנגלית על אף שהיא ייצרה ניוטון". פרנססקו אלגרוטי חיבר מס' פואמות המתייחסות לטקסי קבלת התואר שלה.

אחד מקרובי משפחתה היה לאדזרו ספלנצאני, הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת בולוניה, אך ויתר על לימודים אלה לאחר זמן קצר ועבר ללמוד מדעים. חושבים כי משיכתו לתחום המדעי קשורה להשפעתה. הוא למד איתה פילוסופיה ומתמטיקה. לימים הפך ספלנצאני אחד מאבות המיקרוביולוגיה, ותרם רבות להפרכת תאוריית הבריאה הספונטנית.

ב-1745 ייסד למברטיני (האפיפיור בנדיקטוס ה-14) קבוצת עלית של 25 מלומדים שנודעו כבנדטיני ("בנדיקטים", על שמו). באסי לחצה על מנת להכלל בקבוצה זו אך בקשתה עוררו תגובות מעורבות בקרב שאר המלומדים. בסופו של דבר בנדיקטוס אכן מינה אותה – האשה היחידה בקבוצה.

בין 1746 ל-1777 היא העבירה דיסרטציה רשמית אחת מדי שנה.
ב-1749 הציגה דיסרטציה על בעיית הגרביטציה.

במהלך שנות ה-60 של המאה באסי ובעלה עבדו ביחד על מחקר ניסויי בחשמל. מחקר זה עורר עניין באירופה ומשך סטודנטים מוכשרים כאבה נולט (Jean-Antoine Nollet, מגלה תהליך האוסמוזה) ואחרים להגיע לבולוניה וללמוד את תורת החשמל.

ב-1776, בגיל 65, נתמנתה באסי למשרת פרופסור ראשי בתחום הפיזיקה הניסויית על ידי המכון למדעים של בולוניה, כאשר בעלה שימש לה כעוזר מחקר והוראה. שנתיים לאחר מכן מתה, לאחר קריירה ממושכת ופוריה בתחום הפיזיקה כשהיא מכשירה את הקרקע במידה רבה לנשים בחוגים האקדמיים.

באסי נבחרה לחברה באגודות ספרותיות רבות וניהלה התכתבות ענפה עם האישים המפורסמים של התקופה. היא הכירה היטב הן את הספרות הקלאסית והן את מיטב הספרות של צרפת ואיטליה באותה תקופה.

עבודותיהעריכה

באסי פרסמה רק 4 עבודות מחקר (בלטינית) במשך חייה:

  • Miscellena, 1732. The international Center for the History of Universities and Science (CIS), University of Bologna.
  • de aeris compression (1745).
  • de problemate quodam hydrometrico and de problemate quodam mechanico (1757).
  • de immixto fluidis aere (1792).

הנצחהעריכה

לאחר מותה הוכן פסל שיש בדמותה שהוצב מעל חדר הימאים במכון.

מכתש בקוטר 31 ק"מ בנוגה נושא את שמה. כמו כן יחד קרויים על שמה עם בית ספר תיכון ורחוב בבולוניה.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא לאורה באסי בוויקישיתוף