לאיוש ברטה (סופר)

סופר ועיתונאי הונגרי-יהודי

לאיוש ברטה (במקור קראוס, בהונגרית: Barta Lajos; קישטפולצה, 20 באוקטובר 1878[1]בודפשט, 18 באוקטובר 1964) היה סופר ועיתונאי יהודי-הונגרי, זוכה פרס קושוט. הדרמות והסיפורים הקצרים שלו מעידים על רגישות חברתית חזקה.

לאיוש ברטה
Barta Lajos
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 20 באוקטובר 1878
קישטפולצה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוקטובר 1964 (בגיל 85)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Krausz Lajos עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס קושוט (1956) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

לאיוש ברטה נולד בכפר קטן במשפחה יהודית כבנם של איגנץ קראוס, בעל בית מרזח ושל יוליאנה אייזנר. עולמה של הונגריה הכפרית היווה השראה לסיפוריו הקצרים ולדרמות שלו. הוא למד משפטים בעיר פץ' והחל שם גם את הקריירה שלו כעיתונאי. כתביו הופיעו ב"יומן פץ'" ואחר כץ'עבד במוהאץ', קושיצה ולבסוף בבודפשט כאיש צוות. משנת 1910 הוא היה עמית המגזין "עולם" (Világ), פובליציסט סוציאליסטי רדיקלי, אנטי המלחמתי. הדרמה הראשונה שלו, איכרים, הוצגה בשנת 1911, אך נאסרה לאחר הופעתו השנייה בגלל הנושא שלו: הדרישה לחלוקת אדמות. אין עותקים ששרדו מהדרמה.

בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית הוא לקח על עצמו תפקיד פוליטי ספרותי, היה חבר במנהלת הסופרים, מזכיר האיגוד המקצועי של הסופרים, וערך את העיתון היומי של ועדת העם העממי לחינוך ציבורי בשם "לפיד" (Fáklya) . דרמת התעמולה שלו "מהפכה" הוצגה על ידי שלושה תיאטראות בבודפשט. הוא נכלא בסתיו 1919, היגר לאחר שחרורו והתגורר בברלין, בווינה, בברטיסלבה ובלונדון. הוא עבד בתיאטרון של ארווין פיסקטור[2] בברלין, כתב דרמה לפתיחת התיאטרון (Russlands Tag), ואחר כך ערך את "המילה החדשה" בברטיסלבה (1929-1933) ושיתף פעולה עם צעירים מתנועת המגל בצ'כוסלובקיה. הוא לקח חלק בתנועה הקומוניסטית הבלתי חוקית, כתב בעיתוני שמאל בשפה ההונגרית והפיץ את הרעיונות מעבר לגבולות, בעיקר בדרם סלובקיה שהייתה לפני מלחמת העולם הראשונה "הונגריה העליונה" ובטרנסילבניה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא היגר ללונדון, שם פעל לתעמולה אנטי-פשיסטית במועדון ההונגרי המקומי.

לאחר שהיגר למשך 27 שנה, חזר להונגריה בשנת 1946, וקרא לעבור למשטר קומוניסטי.

הנצחה עריכה

  • במלאת 100 שנה להולדתו, הונחו זרים על קברו כ"האישיות המצטיינת של תנועת העבודה".[3]

כתביו (מבחר) עריכה

דרמה עריכה

מספר הצגות הבכורה של מחזותיו שנרשמו במאגר התיאטרון : 41 .[4]

  • שכרות אביב (1912), שהוצגה על ידי הבמה החדשה;
  • אהבה (1914), הוצג בבכורה בתיאטרון הקומדיה של בודפשט ב-8 באפריל 1916;
  • הבית האפל (1918), הופעה גם בתיאטרון הקומדיה, 27 באפריל 1919;
  • מְעַרבּוֹלֶת. לְשַׂחֵק ; פאלאס, בודפשט, 1919
  • מהפכה (1919), הצגה תיאטרון לאומי של בודפשט, תיאטרון הונגרי, תיאטרון הקומדיה)
  • שיכרון אביב ודרמות אחרות ; 1931 (עבודות נבחרות של לאיוש ברטה)
  • פילווקס. תמונת במה של פרנץ קרינתי / צרפת המסכנה שלך! מחזה מאת לאגיוש רטה. בעקבות חשבונו של מופאסנט ; תרבות, בודפשט, 1948 (הספרייה ההונגרית החדשה)
  • אהבה והצגות אחרות. (1955, 1964)

פרוזה עריכה

  • נובלות. פץ', (1901)
  • לבבות פשוטים: סיפורים קצרים. (1915)
  • התפשטות המילה: סיפורים קצרים. (1916)
  • פני החיים: סיפורים קצרים. (1917)
  • צינזרי וצינזירה; לגראדי, בודפשט, 1917
  • בהתחלה הייתה המילה. . . ; טלטוס, בודפשט, 1918
  • העולם השקוע: סיפורים קצרים. (1918)
  • עבר: רומן. וינה, (1920)
  • בשם הספרות; 1930
  • האצבע האפלה : רומן. (ברטיסלבה, 1928; הופיע בשם "מפעל" בבודפשט, 1947
  • האיש הירוק. רומנים 1930,
  • נפֶשׁ סיפורים קצרים ; 1931 (יצירות נבחרות של לאיוש ברטה)
  • מפעל. רוֹמן ; 1947
  • המדינה של אתמול ; 1949
  • העולם ההונגרי. סיפורת, 1953
  • חמישה בשלג : סיפורים נבחרים. (1960, 1978)
  • צללים על הגשר. סיפורת. 1970
  • טרגדיות בחצר האחורית. בוקרשט, 1974

פרסים עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Születési bejegyzése a siklósi izraelita hitközség születési akv. 25/1878. folyószáma alatt".
  2. ^ Erwin Piscator, Friedrich Max (1893-1966) német avantgárd színházi rendező, 1933-tól emigrációba kényszerült.
  3. ^ Népszabadság, 1978. október 21., szombat
  4. ^ 2011. július 18-i lekérdezés