מוהאץ'

מוהאץ'
**Mohács**
סמל מוהאץ' סמל מוהאץ'	דגל מוהאץ' דגל מוהאץ'
	הכיכר המרכזית
	הכיכר המרכזית
מדינה	הונגריה
חבל	דרום טרנסדנוביה
מחוז	באראניה
נפה	נפת מוהאץ'
מושל	Gábor Pávkovics
שטח	112.23 קמ"ר
גובה	82 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	17,200 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	165.77 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	45°59′45″N 18°40′47″E / 45.99593°N 18.67985°E
אזור זמן	UTC +1
	אתר האינטרנט של העיירה
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת הונגריה רגילה) בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. מוהאץ'

מוהאץ' (בהונגרית: Mohács; בקרואטית: Mohač; בסרבית: Мохач; בטורקית: Mohaç; בסלובקית: Moháč; בגרמנית: Mohatsch) היא עיירה בדרום הונגריה במחוז באראניה, על גבול קרואטיה ועל גדות הדנובה. העיר הייתה אתרם של שני קרבות גדולים: קרב מוהאץ' הראשון (1526), בראשית שליטת האימפריה העות'מאנית על הונגריה וקרב מוהאץ' השני (1687), עם סיומה.

היסטוריה

העיר הייתה מחנה צבאי רומי, בעת ממלכת הונגריה הייתה העיר מרכז מנהלי של מחוז באראניה (Baranya) ההיסטורי. עם הכיבוש העות'מאני הייתה העיר המרכז המנהלי של סנג'ק מוהאץ'.

ב-1911, כחלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, חיו בעיר 56,909 איש. מתוכם 21,951 היו דוברי גרמנית, 20,699 דוברי הונגרית, 4,312 דוברי סרבית, 421 דוברי קרואטית ו-9,600 דוברי "שפות אחרות", רובם דוברי הדיאלקט הסרבו-קרואטי בונייווק (Bunjevac) וסלובקית.

יהודי מוהאץ'

ב-1941 היה אחוז היהודים באוכלוסייה 4% (707 נפשות). רובם השתייכו לזרם הנאולוגי ועסקו במסחר ותעשייה. ב-1942 הייתה העיר מרכז לגיוס עובדי כפייה (שגויסו בכפייה מקרב הגברים היהודים הבוגרים לשירות במסגרת הצבא ההונגרי) ושליחתם לחזית המזרחית. ובעיר התקיים מחנה עבודה^[1].

הצבא הגרמני כבש את העיר ב-19 במרץ 1944, אז מנו חברי הקהילה הנאולוגית 622 נפש. באמצע מאי רוכזו לשני גטאות שהוקמו בעיר למעלה מ-1,000 מיהודי המחוז. ב-29 ביוני נשלחו תושבי הגטאות (למעט גברים כשירים לעבודה שנשלחו לחזית במסגרת הצבא ההונגרי) למחנה ההשמדה אושוויץ, דרך בירת המחוז, פץ'. בין יהודים אלו היה רב ראשי ארמין פלש שלא שרד את המחנה.