לאיוש מאניאי

לאיוש מאניאי (במקור מַנְדְל-Mandl, בהונגרית: Mányai Lajos; בודפשט, 10 בפברואר 1912 – בודפשט, 24 בנובמבר 1964) היה שחקן יהודי-הונגרי זוכה פרס מארי יאסאי, ופרס האמן המצטיין. בתו הייתה השחקנית ז'וז'ה מאניאי זוכת פרס קושוט.

לאיוש מאניאי
Mányai Lajos

לידה	10 בפברואר 1912 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	24 בנובמבר 1964 (בגיל 52) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Mandl Lajos
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
מקום לימודים	האוניברסיטה לתאטרון ולקולנוע (1932)
פרסים והוקרה	פרס יאסאי מארי (1953) אמן מצטיין של הונגריה (1960)
בן או בת זוג	ז'וז'ה שימון (1940–1964)
צאצאים	ז'וז'ה מאניאי

ביוגרפיה

לאיוש מאנדל נולד במשפחה יהודית כבנם של ז'יגמונד מאניאי, זמר אופרה (בריטון), ושל פלורה קראוס. לאיוש בחר בפרוזה במקום לשיר. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בשנת 1933 והחל את דרכו בברטיסלבה, ובקאפושוואר. תקופת שהייתו בדברצן משנת 1937 תחת הנהלתו של ארפאד הורוואט הייתה מכריעה בהתפתחות המשחק שלו.

משנת 1939, כתוצאה מהחוק היהודי השני, הוא לא יכול היה להיות חבר באגודה מקצועית. במשך שנים במהלך מלחמת העולם השנייה עד 1944 יכול היה להופיע רק בתיאטרון גולדמארק במסגרת אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך ורק בפני קהל יהודי. בשנת 1940 התחתן עם השחקנית ז'וז'ה שימון (מקודם וייס), ששיחקה וביימה גם היא בחברת "המגורשים מהבמה ההונגרית", כלומר השחקנים והשחקניות היהודים. אחרי המלחמה, בשנת 1945 הם נסעו יחד לאוראדיה, שם הפך ז'וז'ה שימון למנהלת התיאטרון ההונגרי, והשחקן לאיוש מאניאי עבד תחתיה. הם שיחקו יחד בהרבה יצירות. עקב געגועיו הם שבו לבודפשט בשנת 1947 יחד עם אשתו. מאניאי קיבל חוזה מהתיאטרון הלאומי של בודפשט. בתם, ז'וז'ה מאניאי, נולדה בשנת 1949. משנת 1950 היה חבר בתיאטרון צבא העם ההונגרי (תיאטרון הקומדיה של בודפשט ששונה שמו לזמן מה), אך בשנת 1954 חזר לתיאטרון הלאומי ושיחק שם עד מותו. בשנותיו האחרונות הופיע לעיתים קרובות גם בתיאטרון "הבמה העליזה".

בשנת 1953 קיבל את פרס יאסאי מארי. בשנת 1960 הוענק לו פרס האמן המצטיין. הוא התבלט על הבמה בכוחו המאפיין דמויות שונות וההומור הסאטירי שלו. תפקידיו המפורסמים ביותר היו בידרמן (מקס פריש:"בידרמן וההצתות") והמנהל סאבו (בלה גאדור:"חור בביוגרפיה"). בחייו הפרטיים, היה אדם חברתי "בוהמי", שצרך סיגריות וקפה רבים, שבנוסף למחלת הלב שלו יכול היה לגרום למותו המוקדם.

תפקידי במה

• קריסלדה (מולייר: בית ספר לנשים)
• המנהל סאבו (בלה גאדור: חור בביוגרפיה)
• בידרמן (מקס פריש: בידרמן וההצתות)
• סר קרופטס (GB Shaw: Craft of Warrenné)
• בורג'ס (GB Shaw: Candida)
• בפטיסט (שייקספיר: אילוף הסוררת)
• לורד הייסטינגס (שייקספיר: ריצ'רד השלישי)
• פנטלונה (גולדוני: משרת שני אדונים)
• ז'ורדיין (מולייר: אזרח
• אורגון (Molière: Tartuffe)
• גסלר (שילר: וילהלם טל)
• האב מקולאנו (לאסלו נמט: גליליאו)
• לנין (גורבטוב: נעורי האבות)

סרטים

סרטים עלילתיים

• Talpalatnyi föld (1948)
• Szabóné (1949)
• Ludas Matyi (film, 1949) (1949)
• Dalolva szép az élet (1950)
• Gyarmat a föld alatt (1951)
• Teljes gőzzel (1951)
• Civil a pályán (1952)
• Erkel (1952)
• A harag napja (1953)
• Állami Áruház (1953)
• Föltámadott a tenger (1953)
• Fel a fejjel (film, 1954) (1954)
• Dollárpapa (1956)
• Az élet hídja (1956)
• A csodacsatár (1956)
• Éjfélkor (1957)
• Két vallomás (1957)
• A nagyrozsdási eset (1957)
• Micsoda éjszaka (1958)
• Férjhez menni tilos (1964)

סרטי טלוויזיה

• חווה בסערה (1958)
• שלא אחיה, אם זה לא נכון! (1962)
• כדורונת (1962)
• קיץ בעיר המים (1964)

משחקי רדיו

• האריה האדום (1962) תפקיד מוזג המשקאות בפונדק
• לאסלו בלאשי: שיר מעל הנהר (1963)

לקריאה נוספת

• אורשויה קווארי: לאיוש מאניאי= Terasz.hu
• בעמוד הבית של OMIKE
• לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי
• לקסיקון תיאטרון קטן. העורך הראשי: פרנץ הונט. בודפשט, 1969
• לקסיקון הקולנוע ההונגרי. בודפשט, ארכיון הסרטים הלאומי ההונגרי, 2005.
• לקסיקון חדש של רוואי. עורך ראשי אישטוואן טרשויה. 1996
• לקסיקון ביוגרפי הונגרי חדש. עורך ראשי. לאסלו מרקו. בודפשט, מועדון הספרים ההונגרי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאיוש מאניאי בוויקישיתוף

• לאיוש מאניאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)