לאסלו בארדושי

בארדושי לאסלו בארדושי (בהונגרית: Bárdosi Bárdossy László; סומבטהיי, 10 בדצמבר 1890 – בודפשט, 10 בינואר 1946) היה דיפלומט, פוליטיקאי ימני, הונגרי, ראש ממשלת הונגריה שהוצא להורג אחרי מלחמת העולם השנייה כפושע מלחמה.

לאסלו בארדושי
Bárdossy László

לידה	10 בדצמבר 1890 סומבטהיי, האימפריה האוסטרו-הונגרית
הוצאה להורג	10 בינואר 1946 (בגיל 55) בודפשט, הונגריה
מדינה	הונגריה
השכלה	אוניברסיטת אטווש לוראנד (1912)
מפלגה	מפלגת האחדות של הונגריה
ראש ממשלת הונגריה 3 באפריל 1941 – 7 במרץ 1942 (339 ימים) → פאל טלקי פרנץ קרסטס פישר ← חבר האסיפה הלאומית של הונגריה מאי 1944 – 1945 שגריר הונגריה ברומניה 1934–1941 (כ־7 שנים) שר החוץ של הונגריה 4 בפברואר 1941 – 7 במרץ 1942 (שנה) → פאל טלקי פרנץ קרסטס פישר ←
פרסים והוקרה
הצלב הגדול של מסדר קרלוס השלישי (1942)

קורות חייו

אביו ד"ר בארדושי (תואר אצולה, כלמר מבארדוש) ינה בארדושי (1861–1934), הפלטין הראשי של מחוז שארוש, המזכיר הראשי של מחוז ואש, בעל תואר "יועץ שר", ממשפחת בארדושי שהיא משפחת אצולה עם היסטוריה ארוכה. אמו הייתה גיזלה זרקה מאוברוורט. סבו וסבתו מצד אביו היו לאסלו בארדושי מבארדוש (1819–1890), הסגן הראשון של פלטין מחוז זאלה, נשיא בית משפט מלכותי, ואמיליה נאג' ממשטרהאזה (1826–1884). סבו וסבתו מצד אמו היו דנש זרקה (1842–1895), נוטריון מלכותי, ולנקה טרצי (1845–1914).

בארדושי למד משפטים בבודפשט, ברלין ופריז. הוא קיבל את הדוקטורט שלו במשפטים ב-1912 באוניברסיטת בודפשט (שמה כיום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא היה סגן מזכיר שר משנת 1918 ומזכיר שר משנת 1921. בשנת 1922 הצטרף למחלקת העיתונות של משרד החוץ ומונה לראשה בשנת 1924. ב-1926 הוא נשא את מרייטה בראון מבלטין.

ב-1926 הפך בעל תואר "יועץ שר", ומ-1930 ליועץ בשגרירות הונגריה בלונדון. ההיסטוריון האנגלי קרליל איילמר מקרטני כתב על ברדושי שהוא האדם הטוב ביותר בפוליטיקה ההונגרית בלונדון, שהשיג אהדה רבה ביותר להונגריה. ב-24 באוקטובר 1934 מונה לשגריר הונגריה בבוקרשט, שם זכה ליחס של כבוד והכרה מצד הרומנים בשל ידיעותיו הרבות והתנהגותו הקורקטית. הוא כיהן בתפקיד עד שנכנס לתפקיד שר החוץ.

ב-4 בפברואר, הוא ירש כשר החוץ את הרוזן אישטוואן צ'אקי, שמת ממחלה. ב-3 באפריל 1941, בעקבות התאבדותו של הרוזן פאל טלקי, מינה אותו העוצר של ממלכת הונגריה האדמירל מיקלוש הורטי לראש ממשלה והוא שמר גם על תיק שר החוץ.

מבחינת תפיסת עולמו, הוא לא היה נציונל-סוציאליסט, אך ימני פשיסטי כן. בתקופתו כראש הממשלה ולפניה לא נראה היה שהוא נלהב במיוחד מהאידיאלים הגרמניים, אך במקביל ניהל מדיניות פרו-גרמנית פעילה. בניגוד לבני דורו, דיולה גמבש או בלה אימרדי, הוא לא עסק באידאולוגיה הלאומית ההונגרית.

כראש הממשלה

ברדושי עם דמה סטויאי שגריר הונגריה בברלין וראש הגסטפו היינריך הימלר בנובמבר 1941

משימתו הראשונה כראש ממשלה הייתה כיבוש האזור של צפון יוגוסלביה ("אזור הדרום" בהונגרית), שבדרך כלל קשור בהפרת "הסכם השלום הנצחי" עם יוגוסלביה מסוף מלחמת העולם הראשונה (חוזה טריאנון). למעשה, ברדושי לא הפר את הסכם טלקי ב-1941. מבין הכוחות ההונגריים-גרמניים שצעדו ב-6 באפריל, רק הכוח הגרמני נכנס ליוגוסלביה ובארדושי לא הכריז מלחמה על יוגוסלביה גם כאשר חיל האוויר היוגוסלבי הפציץ שטחים הונגריים מספר פעמים בין 6 לבין 10 באפריל. אולם ב-10 באפריל, עם הכרזת המדינה הקרואטית העצמאית, חדלה יוגוסלביה דה-פקטו מלהתקיים, וכוחות הונגריה נכנסו לשטח הדרום ב-11 לחודש.

ביוני הגיש לפרלמנט את הצעת החוק היהודי השלישי שאושרה על ידי הפרלמנט ב-15 ביוני 1941 והתקבל כחוק. החוק הגדיר את המושג "יהודי" על בסיס גזעי, אסר על נישואים של יהודים ולא-יהודים ואף על יחסי מין ביניהם מחוץ לנישואין, אותם סיווג כ"עלבונות גזעיים"; והנהיג בדיקה רפואית חובה לפני הנישואין. (למעשה חיקוי של חוקי נירנברג הנאצים).

טבח קמינץ-פודולסקי, שהיה השלב הראשון של השואה בהונגריה, התרחש בתקופה שהוא היה ראש הממשלה. בקיץ 1941 גורשו כעשרים אלף יהודים לאוקראינה על ידי השלטונות ההונגריים בתנאים גרועים ביותר, שם הם נורו במקלעים על ידי יחידות אס אס ב-27–28 באוגוסט. זה היה הרצח ההמוני הראשון של השואה שבו הגיע מניין ההרוגים לחמש ספרות (עשרות אלפים).

ב-11 בדצמבר 1941, בהיעדרו של העוצר מיקלוש הורטי וללא הסכמת מועצת השרים (הממשלה), בלחץ גרמני ואיטלקי, הוא הודיע כי הונגריה רואה עצמה במצב מלחמה עם ארצות הברית של אמריקה.

בינואר 1942, ממשלתו, לאחר שהשיגה את הסמכויות הנדרשות, הסכימה להקמת הארמייה ההונגרית השנייה (250 אלף חיילים וכ-50 אלף יהודים ממחנות שרות העבודה כעובדי כפייה עבור הצבא ההונגרי) ולפריסתה בחזית המזרחית לפי בקשת הגרמנים, וכן אישרה את גיוסם של עשרים אלף גרמנים אתנים הונגרים לוואפן אס אס. ב-7 במרץ 1942 לבקשת הורטי, הוא התפטר מראשות הממשלה. העוצר מינה את מיקלוש קאלאי במקומו.

משפט העם

בית המשפט של העם שהוקם לאחר מלחמת העולם השנייה ערך את משפטו יחד עם בלה אימרדי - בערכאה הראשונה מ-19 באוקטובר עד 3 בנובמבר 1945. במהלך משפטו, שלא היה חף מטעויות משפטיות, הוא הפגין התנהגות קרירה וממושמעת, התווכח והתנסח בידע היסטורי ומשפטי עצום. הוא עלה בהרבה על שופטיו הן בהשכלתו והן בכישורי השפה שלו ובמקומות מסוימים גם בידע המשפטי שלו. הוא כמעט ניצל לרעה את הידע המצטיין שלו בשפה: הוא השתמש בביטויים זרים כדי לבלבל את בית המשפט, במקביל קרה שהציטוטים הלטיניים שלו נענו על ידי אקוש מאיור (נשיא בית משפט העם), וטענותיו באנגלית נענו על ידי התובע המדיני שאנדור סלאי.

האישומים שהוגשו נגדו:

• הפלישה לאזור הדרום באפריל 1941,
• הכרזת המלחמה של יוני 1941 נגד ברית המועצות,
• הכרזת המלחמה בדצמבר 1941 על ארצות הברית של אמריקה,
• תפקידו בתנועות ימין שונות לאחר סיום תפקידו בראשות הממשלה,

באופן פרדוקסלי, הכנסתו ואימוצו של החוק היהודי השלישי לא נכללו בהאשמות. במשפטו התנהל ויכוח ארוך על המושגים של הכרזת מלחמה, מצב מלחמה וסטטוס מלחמה, שהם היו נושא לוויכוחים בין עורכי דין בינלאומיים עד היום.

הגנתו לא טענה את התנגדות: nullum crimen sine lege, (אין פשע בהיעדר חוק) כלומר, שהפעולות שביצע לא היו פליליות בעת ביצוען; עם זאת, היא התייחסה לעיקרון של rebus sic stantibus, כלומר, יש להעריך את המעשים שבוצעו בנסיבות שבהן והיכן בוצעו שהוא חלק על סמכותו של בית משפט העם, שכן סברו הוא והגנתו שרק בית משפט פרלמנטרי מיוחד שיוקם לשם כך יוכל לשפוט ראש ממשלה לשעבר.

הוא נידון למוות בתליה, גזר הדין הומתק על ידי המועצה העליונה הלאומית, למוות ביריה. פסק הדין ניתן ב-1946. הוא הוצא להורג ב-10 בינואר בחצר בית הכלא ברחוב מרקו.

כתביו

• Jegyzetek az állam keletkezésének kérdéséhez; Lampel, Bp., 1917
• Teleki Pál gróf Széchenyi István nyomdokában; Franklin Ny., Bp., 1942
• Makay Dezső, Bárdossy László beszéde; Egyesült Keresztény Nemzeti Liga, Bp., 1943
• Magyar politika a mohácsi vész után; Egyetemi Ny., Bp., 1943 (hasonmásban: 1992)
• Magyar sors, magyar feladat Bárdossy László beszédei; Egyesült Keresztény Nemzeti Liga, Bp., 1943
• Két világ között; Minerva Ny., Kolozsvár, 1943
• A nemzet védelmében. Utolsó beszédei az ún. népbíróság előtt; bev., utószó Esső Sándor; Duna, Fahrwangen, 1976
• A nemzet védelmében. Bárdossy László utolsó beszédei az un. Népbíróság előtt; Gilde, Fahrwangen, 1996 (Gilde könyvek)

ספרות

באנגלית

• Clementis-Záhony Botond: Bárdossy Reconsidered: Hungary's Entrance into World War II. In: Triumph in Adversity (New York, 1988)
• Nandor F. Dreisziger: "A Dove? A Hawk? Perhaps a Sparrow: Bárdossy Defends his Wartime Record before the Americans, July 1945," in Hungary Fifty Years Ago N.F. Dreisziger ed. (Toronto and Budapest: special issue of the Hungarian Studies Review, Vol. XXII, Nos. 1–2, 1995), pp. 71–90.
• Nandor F. Dreisziger: "Prime Minister László Bárdossy was Executed 50 Years Ago as a 'War Criminal'," in Tárogató: the Journal of the Hungarian Cultural Society of Vancouver, Vol. XXIII, no. 11 (1996. november), pp. 56–57.
• Nandor F. Dreisziger: Was László Bárdossy a War Criminal? Further Reflections In: Hungary in the Age of Total War 1938–1948 (Bradenton: East European Monographs, distr. through Columbia University Press, 1998) pp. 311–320.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאסלו בארדושי בוויקישיתוף

• לאסלו בארדושי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)