שאנדור סלאי
שאנדור סלאי (בהונגרית: Szalai Sándor; בודפשט, 22 באוקטובר 1912[1] – בודפשט, 18 במאי 1983)[2] היה סוציולוג יהודי-הונגרי, פילוסוף, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים (נספח 1948, מן המניין 1970), זוכה פרס המדינה (1980) (פרס המדינה של הרפובליקה העממית ההונגרית היה פרס ממלכתי גבוה שהוקם על ידי המועצה הנשיאותית של הרפובליקה העממית ההונגרית בשנת 1963, אשר הוענק ליחידים או לקבוצות כהוקרה על הישגים מדעיים, כלכליים וטכניים יוצאי דופן בתחום).
 | |
| לידה |
22 באוקטובר 1912 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
18 במאי 1983 (בגיל 70) |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות קרפשי |
| השכלה |
אוניברסיטת ציריך (1934) |
| תפקיד |
פרופסור |
  | |
קורות חייו עריכה
שאנדור סלאי נולד במשפחה יהודית כבנם של אמיל סלאי (1874–1944),[3] עורך דין וסופר משפטי, ושל פירושקה גלזנר (1888–1945).[4] הוא השלים את לימודיו האקדמיים בלייפציג, פרנקפורט אם מיין וציריך. ב-1934 קיבל דוקטורט במדעי הרוח בציריך, לאחר מכן בין השנים 1935–1939 היה עובד של פסטר לויד, ובין 1939 לבין 1944 עבד כראש המחלקה להגהה ספרותית ומדעית של הוצאת הספרים דנטה, למרות יהדותו. עם כניסת הוורמכט לממלכת הונגריה (מבצע מרגרטה) בשנת 1944 נלקח למחנות שירות העבודה בגלל מוצאו היהודי (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). הוא שרד, חזר ובין השנים 1945–1948 היה ראש מזכירות החוץ של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית, ובשנים 1945–1947 עמד בראש האקדמיה לענייני חוץ ומ-1946 עמד במקביל בראש המכון לסוציולוגיה באוניברסיטת פאזמאן פטר בבודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד). הוא היה נציג מטעם התביעה של בית המשפט העממי נגד לאסלו ברדושי (ראש ממשלת הונגריה בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה שנתלה לאחר מכן כפושע מלחמה). ב-1950 הוא עצמו נידון למאסר בעילת "עבירה על החוק". הוא שוחרר במרץ 1956 זוכה ושוקם ב-1957.
בשנים 1956–1957 לימד באוניברסיטת אטווש לוראנד בבודפשט, ולאחר מכן בין 1957 לבין 1966 היה העובד הבכיר בספריית האוניברסיטה. משנת 1963, הוא גם לימד סוציולוגיה באוניברסיטה לתעשייה הכימית בעיר וספרם (כפרופסור באוניברסיטה) והיה עמית מחקר בכיר בספריית אוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה. מ-1966 עד 1972 עבד כסגן מנהל המחקר של מכון האומות המאוחדות למחקר וחינוך (UNITAR).
מ-1972 ועד מותו, הוא היה יועץ מדעי לקבוצת ארגון המדע של האקדמיה ההונגרית למדעים, לאחר מכן למכון שלה ובמקביל, בין השנים 1972 לבין 1980, היה פרופסור באוניברסיטת קרל מרקס לכלכלה ומ-1980 ועד מותו, באוניברסיטת אטווש לוראנד. מ-1978 ועד מותו היה נשיא האגודה הסוציולוגית ההונגרית וחבר באקדמיה העולמית לאמנות ולמדע (World Academy of Art and Science). לפי הצעתו, האגודה הסוציולוגית ההונגרית ייסדה בשנת 1979 את פרס ארדאי פרנץ, המוענק מאז 1980.
עד מותו ב-1983 השתתף גם בעבודתה של קבוצת הארגון המדעי של מכון ארגון המחקר שהוקם על ידי מועצת המנהלים של האקדמיה ההונגרית למדעים ב-1965. חלק חשוב מחיי המכון היו השנים הספורות שבילה שם האקדמאי, הסוציולוג והפילוסוף שאנדור סלאי בעל השם העולמי. בין השאר, שמו נקשר בהנהגת הוועדה הנשיאותית, שהייתה בין הראשונות שעסקה על בסיס מדעי בהשלכות האקולוגיות האפשריות של בניית סכר גדול בהונגריה. שאנדור סלאי עמד גם בראש הוועדה הנשיאותית שפיתחה בין השנים 1980 ל-1982 תחזית פיתוח מדעי ל-20 שנה, כדי לבסס את התוכנית הכלכלית הלאומית ארוכת הטווח של הונגריה.
משפחתו עריכה
רעייתו הראשונה הייתה אליס, בתם של שאנדור פאלמאי ושל קמילה בלוק, לה נישא ב-13 בנובמבר 1931 בבודפשט, ולאחר מכן התגרש ממנה ב-1938.[5] ב-14 בנובמבר 1938 הוא נישא שוב.[6] אשתו השנייה הייתה אדית זקס (1913–1941) שנפטרה בגיל צעיר מאוד.
היו לו שתי בנות מאשתו השלישית: יוליה סלאי (1948–2022), סוציולוגית, ואנמריה סלאי (1950).[7]
תחומי המחקר העיקריים עריכה
- סוציולוגיה של המדע
- יישום שיטות מתמטיות ומודלים לוגיים במדעי החברה
- מחקר העתיד
- מחקר חברתי השוואתי בינלאומי
- הוא היה היוזם והמארגן של מחקר בינלאומי מאזן הזמן (מטרת רישום מאזן הזמן היא לספק נתונים על ניצול הזמן של האוכלוסייה)
פרסים והוקרה עריכה
- עיטור מסדר הכבוד של העמל דרג זהב (1970, 1972)
- פרס המדינה (1980)
- מסדר הדגל של הרפובליקה העממית ההונגרית מעוטר בזר עלי דפנה (1982)
עבודותיו העיקריות עריכה
- Philosophische Grundprobleme der psychoanalythischen Psychologie (בעיות יסוד פילוסופיות של פסיכולוגיה פסיכואנליטית (בודפשט, 1935))
- מציאות חברתית ומדעי החברה (בודפשט, 1946)
- העם ההונגרי שופט! (בודפשט, 1946)
- מבוא למדעי החברה (בודפשט, 1948)
- היגיון פורמלי ודיאלקטי (בודפשט, 1948)
- זמן על המאזניים (עורך, בודפשט, 1978)
לקריאה נוספת עריכה
- Közgazdász. MKKE lapja. 1983. 11. Elhunyt Szalai Sándor akadémikus egyetemünk professzora.
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X
- Magyar Tudományos Akadémia Könyvtára Tudománypolitikai és Tudományelemzési Osztály
- "Szalai nekem az eszményképem volt..." Widmar Luciával beszélget Tóth Pál Péter (Mozgó Világ, 1987. 8. szám)
- "Szalai játszotta a professzort..." Dr. Rezső Margittal beszélget Tóth Pál Péter (Mozgó Világ, 1987. 9. szám)
- "Szalaiban a pedagógia Erósza munkált..." Perjés Gézával beszélget Tóth Pál Péter (Mozgó Világ, 1987. 10. szám)
- "A Szalai-intézet oázis volt... " Mihályi Gáborral beszélget Tóth Pál Péter (Mozgó Világ, 1987. 11. szám)
הערות שוליים עריכה
- ^ "Születési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári születési akv. 1059/1912. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-05.
- ^ "Elhunyt Szalai Sándor". Népszabadság. 1983-05-19. p. 5.
- ^ "Szalai Emil halotti bejegyzése a makói polgári halotti akv. 547/1948. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-05.
- ^ "Szalai Emilné Glasner Piroska halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 266/1945. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-05.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 800/1931. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-05.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1712/1938. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-05.
- ^ Névpont