לאסלו הוניאדי

לאסלו הוניאדי
Hunyadi László
לידה	1431
פטירה	16 במרץ 1457 (בגיל 26 בערך); בודה, ממלכת הונגריה
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	קתדרלת מיכאל הקדוש באלבה יוליה
מפלגה	politician before the emergence of political parties

לאסלו הוניאדי, בהונגרית: Hunyadi László; בקרואטית: Ladislav Hunjadi;‏ 1431 – 16 במרץ 1457) היה אציל הונגרי, באן קרואטי-דלמטי, הפלטין של מחוז טמש בממלכת הונגריה, בנם הבכור של יאנוש הוניאדי ושל ארז'בט סילאג'י, אחיו הגדול של מתיאש הראשון, מלך הונגריה. הוא אחת הדמויות האגדתיות והמוזכרות רבות בהיסטוריה של הונגריה.

קורות חייו

לאסלו הוניאדי נולד בשנת 1431 כילדם הראשון של יאנוש הוניאדי ושל ארז'בט סילאג'י. הוריו נישאו בסביבות 1430.^[1] אביו שהה במילאנו מאוקטובר 1431 ועד סתיו 1433 בחצרו של פיליפו מריה ויסקונטי, דוכס מילאנו,^[2] כך שלאסלו הוניאדי לא יכול היה להיוולד ב-1433, כפי שמספר מקורות מזכירים. אחיו הצעיר מאתיאש נולד ב-1443, הוא היה צעיר ממנו ב-12 שנים. לאסלו גדל בטרנסילבניה, מכיוון שרוב האחוזות של ההוניאדים היו שם. לימודיו והשכלתו הופקדו בידי אחד מחסידי המשפחה, הבישוף יאנוש ויטז מנאג'ווארד, על פי העקרונות ההומניסטיים שרווחו באותה תקופה. במקביל, לאסלו רכש גם את כישורי הלחימה, ולעיתים קרובות היה לצד אביו במסעות הצבאיים.

הוא עצמו בלט בקרבות רבים ומילא תפקידים חשובים. משנת 1453 הפך לרוזן ברטיסלאבה, ואחר כך הבאן הקרואטי-דלמטי והפלטין של מחוז טמש (כולם היו אז חלק של ממלכת הונגריה). מאוחר יותר הוא הוביל מספר מסעות להונגריה העליונה. בשלב זה, ההוניאדים כבר היו בין המנהיגים המשפיעים ביותר במדינה.

לאחר ניצחונו המבריק של יאנוש הוניאדי בנאנדורפהרוואר ומותו ב-1456, הפך בנו הבכור, לאסלו, לראש משפחת הוניאדי והמפלגה שלה שייצגו כוח פוליטי חזק ביותר והיו פופולרים גם בקרב העם. ארוסתו של לאסלו הוניאדי הייתה אנה, בתו של פלטין גאראי,^[3] שהיו לו תומכים רבים, בעיקר מהאצולה הבינונית. השליט, לאסלו החמישי, מלך הונגריה, הבטיח להוניאדי שהוא עומד לצידם, אך זה לא נמשך זמן רב, שכן לאסלו הוניאדי לא רצה לוותר על כוחו הרב ועל הטירות שהיו ברשות המשפחה, אותם דרשו המלך וליגת הלורדים (האצולה הגבוהה) ששלטה בו. בינתיים הלך והעמיק האנטגוניזם בין הלורדים, במיוחד אולריק צילאי, שהשפיע על המלך לאסלו החמישי, לבין משפחת הוניאדי. מזימתו של צילאי נגד לאסלו הוניאדי נחשף, ומאוחר יותר, במהלך סכסוך לא ברור, הוניאדי ותומכיו רצחו את אולריק צילאי. המלך לאסלו החמישי הבטיח פטור מעונש בשבועה ונתן ללאסלו את כל משרותיו של אביו. אולם אז שוב הפר השליט את שבועתו; הוא ציווה על לאסלו הוניאדי, על אחיו הצעיר מאתיאש, כמו גם על כמה מחסידיהם, להגיע לבודה וכלא אותם. כתוצאה מהאירועים יצרה מפלגת הוניאדי - בראשות ארז'בט סילאג'י ואחיה מיהאי - מצב של מלחמת אזרחים.

תוך דילוג על כל הפורמליות המשפטית, המועצה המלכותית הכריזה תוך זמן קצר שלאסלו נידון לעונש מוות בגין רצח ובגידה, וראשו נערף ב-16 במרץ שנת 1457 בבודה, בכיכר סנט ג'רג'. על פי האגדה, התליין הכה בו שלוש פעמים עם כלי ההרג שלו, אבל הוניאדי לא מת. על פי המסורת, במקרה כזה, המלך היה צריך לחון אותו, אך לאסלו החמישי לא עשה זאת ולפקודתו הכה בו התליין בפעם הרביעית. הוא נקבר בבודה. מתיאש אחיו הוציא את הגופה בשנת 1458 וקבר את אחיו בטקס ליד אביהם באלבה יוליה.

הנצחה

גורלו הטרגי של לאסלו הוניאדי תמיד היה ידוע ועורר סערה. אמנים רבים שאבו השראה ממה שקרה.

העיבוד הידוע ביותר שלו הוא לאסלו הוניאדי (אופרה) של פרנץ ארקל משנת 1844, שהיא חלק משמעותי מההיסטוריה המוזיקלית ההונגרית
סיפורו של לאסלו הוניאדי הונצח גם באמנות הציור ההונגרי, הפרידה של לאסלו הוניאדי של הצייר דיולה בנצור
יצירתו המפורסמת של ויקטור מדאראס "לאסלו הוניאדי בבית הלוויות" ניתן למצוא בגלריה הלאומית של הונגריה
זכרו נשמר גם בבלדה "שבועת המלך" של המשורר הלאומי שנדור פטפי מ-1848.
באופן מטפורי, במלאת 550 שנה למותו, נחנך לוח הנצחה בטירת בודה, במקום הוצאתו להורג.

גלריה

פסלו בעיר סגד
דיולה בנצור: הפרידה של לאסלו הוניאדי
לוח זיכרון בבודה במקום הוצאתו להורג
קברו באלבה יוליה

לקריאה נוספת

אנדראש קוביני : מתיאש הוניאדי, האישיות והמלך, AETAS 22, 83–100, 2007.
פרנץ באנהג'י: התהילה של ההוניאדים. צלדמלק, Apáczai Kiadó, 2008.
באנפי פלוריו: שהותו של יאנוש הוניאדי באיטליה, מוזיאון טרנסילבניה 5, 262–272, 1934.

ראו גם

Grandpierre K. Endre (1991). Királygyilkosságok. Magyarok Titkos Története. p. 175–176. ISBN 963-7707-00-X.
Banfi Florio: Hunyadi János itáliai tartózkodása
Kubinyi András: Hunyadi Mátyás, a személyiség és a király

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לאסלו הוניאדי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ lásd Bánhegyi (2008: 17).
^ Lásd Banfi (1934: 272).
^ Hunyadi László

[1] ásd Bánhegyi (2008: 17).

[2] Lásd Banfi (1934: 272).

[3] Hunyadi László

[1]

[2]

[3]