לקשאדוויפ
לקשאדוויפ (באנגלית: Lakshadweep ; במלאיאלאם: ലക്ഷദ്വീപ്) היא טריטוריית האיחוד הקטנה מבין מדינות וטריטוריות הודו. בירת הטריטוריה היא קאוואראטי. מקור שמה הוא מהכינוי "לקשאדוויפה" שמשמעותו בסנסקריט: לקשא=מאה אלף, דוויפ=איים, כלומר "מאה אלף איים".
![]() | |
מדינה |
![]() |
---|---|
בירת הטריטוריית איחוד |
קאוואראטי ![]() |
תאריך ייסוד | 1956 |
שטח | 32.7 קמ"ר |
גובה | 16 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בטריטוריית איחוד | 65,473 (2011) |
קואורדינטות | 10°36′N 72°36′E / 10.6°N 72.6°E |
![]() | |
![]() ![]() |
זהו ארכיפלג המונה 36 איים ששטחם הכולל כ-32 קמ"ר, הנמצאים באוקיינוס ההודי 200-300 ק"מ ממערב למדינת קרלה. כתריסר מהאיים הם אטולי אלמוגים, שלושה - שוניות אלמוגים, והשאר איים בגדלים שונים.
דמוגרפיהעריכה
רק 11 מהאיים מיושבים במהלך כל השנה. כ 60 אלף התושבים, שרובם מוסלמים, מדברים בעיקר בשפת מלאיאלאם, הנפוצה גם בקרלה הסמוכה. האוכלוסייה מחולקת לשלושה מעמדות סוציו-חברתיים (קאסטות) - ימאים, בעלי אדמה ואיכרים.
גאוגרפיהעריכה
הארכיפלג מחולק לשתי קבוצות איים ואי שאינו שייך לאף אחת מהקבוצות:
- קבוצת איי אמיני: כוללת את אמיני, קדמט, קילטאן, צ'טלאט וביטרה.
- קבוצת איי לאקדיוו: כוללת את אגאטי (בו נמצא שדה התעופה היחיד), אנדרוט, באנגאראם, קלפני וקאוואראטי (בו שוכנת עיר הבירה של הטריטוריה).
- מיניקוי: אי בודד, הדרומי מבין כל האיים. תושביו מדברים בשפת מאהאל, הדומה לשפת דיבהי המדוברת באיים המלדיביים הסמוכים.
כלכלהעריכה
תושבי האיים מתפרנסים בעיקר מדיג, מעט מחקלאות, תיירות (בעיקר צלילה) ושזירת חבלים מסיבי קוקוס.
היסטוריהעריכה
המערבי הראשון שהגיע לאיים אלו היה ככל הנראה ואסקו דה גאמה. בעקבותיו הגיעו הפורטוגזים, שהשתלטו על האיים, הקימו נמל והשליטו משטר דיכוי. ב-1787 השתלט על האיים שליט מייסור, הסולטאן היידר עלי (سلطان حیدر علی) באמצעות בנו טיפו סולטאן (ٹیپو سلطان), אולם כעבור זמן קצר איבד את השליטה לבריטים, כחלק מתוצאות המלחמה האנגלו-מיסורית השלישית (1789–1792).
רק ב-1956 העבירו הבריטים את השליטה על הטריטוריה לידי ההודים.
קישורים חיצונייםעריכה
- אתר האינטרנט הרשמי של לקשאדוויפ
- לקשאדוויפ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)