לא אני הוא האיש

שיר מאת אלכסנדר פן

לא אני, המוכר גם בשם לא אני הוא האיש, הוא שיר מאת אלכסנדר פן שהתפרסם בשנת 1929, ובגרסה נוספת - בשנת 1956. השיר מוכר בעיקר בביצועו המאוחר יותר של צביקה פיק, אך הושר גם בידי יהורם גאון ואריק לביא.

לא אני הוא האיש / אלכסנדר פן

לֹא אֲנִי הוּא הָאִישׁ, לֹא אֲנִי,
אֶל שׁוּבוֹ מִשֶּׁכְּבָר מְצַפָּה אַתְּ.
אֶת קוֹרוֹת נְדוּדַי הַיְּשָׁנִים
לָךְ הֵבֵאתִי בִּמְקוֹם טַבַּעַת.

הבית הראשון בשיר בגרסתו הראשונה

לֹא אֲנִי הוּא הָאִישׁ, לֹא אֲנִי,
אֶל בּוֹאוֹ מֵרָחוֹק מְצַפָּה אַתְּ.
צְרוֹר קוֹרוֹת נְדוּדַי הַיְּשָׁנִים
לָךְ הֵבֵאתִי בִּמְקוֹם טַבַּעַת.

הבית הראשון בשיר בגרסתו השנייה

היסטוריהעריכה

המשורר אלכסנדר פן כתב את השיר "לא אני הוא האיש" בשנת 1928,[1] שנה אחרי שעלה לארץ ישראל ובאותה השנה שבה התחתן עם בלה דון. בניגוד למילות השיר, בהן מבטיח הדובר כי לא הוא האיש שיתחתן עם האישה לה מוקדש השיר. פן חיזר בעיקשות אחר דון, תוך איומים בהתאבדות בירייה ואף מימש איומו חלקית בירי שפצע אותו. לאחר שהוקסמה דון בת ה-18 מן המעשה, התחתנו השניים.

השיר התפרסם בכתב העת הספרותי "כתובים" ב-24 באוקטובר 1929.[2] בשנות ה-50 עובד השיר ושונו אחדות ממילותיו, לגרסה בת שבעה בתים (לעומת שישה בנוסח המקורי), ובגרסה זו נכלל בקובץ השירים "לאורך הדרך" משנת 1956.[3]

בהמשך הופיע השיר בקובץ "היה או לא היה" בעריכת יוסי גמזו ובהוצאת צ'ריקובר, שפורסם בשנת 1972, יומיים לאחר מותו של פן, וב"רחוב העצב החד סטרי" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ז. רק לאחר מותו הולחן השיר - בידי משה וילנסקי (1976), רוני וייס (1978), צביקה פיק (1978) ודפנה אילת. צרויה להב היא זו שהפנתה את תשומת לבו של פיק לשירו של פן[4].

ביצועיםעריכה

בפסטיבל הזמר והפזמון תשל"ו (1976), שנקרא באותה השנה "חגיגת הזמר העברי" (והיה ללא מסגרת תחרותית כקודמיו), ביצע לראשונה הזמר יהורם גאון את השיר, בגרסתו המקורית שפורסמה ב"כתובים",[5] על פי לחן של משה וילנסקי.

שנתיים מאוחר יותר, יצא תקליטו של אריק לביא, "אני אשיר לך שיר", ובו הופיע ברצועה מספר 7 הביצוע של לביא לשירו של פן, בגרסתו המאוחרת שנכללה בקובץ "לאורך הדרך",[6] הפעם על פי לחן של רוני וייס.

מאוחר יותר באותה השנה יצא גם תקליטו של צביקה פיק, "מוזיקה", ובו הופיע ברצועה מספר 6 עיבוד משלו לשיר, בגרסתו המקורית שפורסמה ב"כתובים",[7] שהוא עצמו הלחין.[8] השיר התפרסם ברדיו בשנה העוקבת, והגיע למקום החמישי במצעד הפזמונים העברי השנתי תשל"ט (1979) הן ברשת ג' והן בגלי צה"ל. בשני המצעדים היה זה השיר השני הגבוה ביותר של פיק (אחרי "מרי לו" שזכה במקום השני בשניהם) מתוך ארבעה שנכנסו למצעד בביצועו ("שוב נתחיל מחדש", "אין לי איש מלבדי", "מרי לו" ו"לא אני הוא האיש") וחמישה שהלחין (גם "שיר הפריחה" ברשת ג' ו"לגור איתו" בגלי צה"ל). עקב ההצלחה, לחנו וביצועו של פיק הפכו למזוהים ביותר עם השיר. בעיבודו של פיק שונו חלק ממילות הבתים בשיר.

ביצועים נוספים לשיר הם של ארקדי דוכין, שנכלל בדיסק 4 של מיזם "עבודה עברית",[9] עמיר בניון,[10] ליאור ייני, מושיק עפיה ו[11] רונית שחר בביצוע שיצא לזכרו של צביקה פיק.

ביאורעריכה

הדובר בשיר פונה אל אישה הממתינה זמן רב לבואו של אהובה ("אל שובו משכבר מצפה את"). הדובר מציין שלא הוא האהוב שלו היא מצפה ("לא אני הוא האיש"). הדובר אינו מאמין שאהבתה צריכה להיות נתונה לו אלא לאחר ("מה אכפת לך: אני או הוא או אחר יתנבא עלי סער"), שעשוי להגיע בעתיד הרחוק ("תעבורנה שנים ואחר לך יביא טבעת") ומזלזל באהבתה ככלל ("ובמותך לא ידעו למי את הקדשת את לבך המנוח").[דרוש מקור]

בתרבות פופולריתעריכה

שיר זה נכלל במחזמר הלהיטים "מרי לו" שעלה לראשונה בתיאטרון הבימה בשנת 2002 ומבוסס על 25 משיריו של צביקה פיק.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שירה בציבור - מרכז תרבות ידע ופנאי, www.plaot.com
  2. ^ א. פן, לא אני, כתובים, 24 באוקטובר 1929
  3. ^ חגית הלפרין, "הערות לשירים", נספח לספר אלכסנדר פן - השירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005, עמ' 568
  4. ^ בועז כהן, הזמן עובר, הזמן עבר, הזמן נגמר כמעט, באתר זמן ישראל, 15 באוגוסט 2022
  5. ^ מילות השיר "לא אני הוא האיש", באתר שירונט - בביצוע יהורם גאון
  6. ^ מילות השיר "לא אני הוא האיש", באתר שירונט - בביצוע אריק לביא
  7. ^ מילות השיר "לא אני הוא האיש", באתר שירונט - בביצוע צביקה פיק
  8. ^   לא אני הוא האיש, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב, בערוץ יוטיוב של צביקה פיק
  9. ^   לא אני הוא האיש, בביצוע ארקדי דוכין, סרטון באתר יוטיוב, באתר יוטיוב
  10. ^   לא אני הוא האיש, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב, בערוץ יוטיוב של עמיר בניון
  11. ^   לא אני הוא האיש, בביצוע רונית שחר, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ יוטיוב של רונית שחר