לא התלוננתי
#WhyIDidntReport (תרגום חופשי: "למה לא דיווחתי",[1] ההאשטאג המקביל בעברית: #לאהתלוננתי או #לא_התלוננתי) הוא האשטאג שהתפשט כתופעת אינטרנט ברשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק בספטמבר 2018. המטרה המקורית הייתה הבעת תמיכה בד"ר כריסטין פורד,[1] אולם בהמשך התופעה התרחבה במטרה לתרום להעלאת המודעות לסיבות המונעות מנפגעות ונפגעי עבירות מין להיחשף ולהתלונן בפני הרשויות המתאימות.
קמפיין זה הופיע כשנה לאחר קמפיין "MeToo" וכהמשך ישיר לקמפיין זה, שהוקיע תופעות הטרדה מינית ואלימות מינית.[2][3]
הימנעות מהגשת תלונה עריכה
פעמים רבות נפגעי עבירות מין נמנעים מפנייה למשטרה. על פי הערכה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנת 2015, שיעור הדיווח למשטרה על עבירות מין נמוך משמעותית מהיקף התופעה בפועל ועומד על כ-6%.[4] בין הסיבות לכך ניתן למנות קיום היכרות מוקדמת ויחסי הכוחות בין התוקף לנפגעת, המובילים לכך שברוב המוחץ של הפעמים התקיפה המינית נשמרת בסוד; פעמים רבות הסוד הוא תוצאה של איום מצד התוקף. לרוב, רק לאחר ניתוק של יחסי הכוחות והקשר בין התוקף לנפגעת מתאפשרת חשיפה של הסיפור. בנוסף, ההשלכות של חשיפת התקיפה עלולות להיות קשות, ודורשות משאבים רבים. עבור חלק מהנפגעות והנפגעים, רק מרחק הזמן מאפשר עיבוד של הטראומה ומוכנות להתמודד עם השלכות החשיפה.[5]
היווצרות ההאשטג, התפשטותו והשפעתו עריכה
ד"ר כריסטין פורד, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פאלו אלטו, נתקלה בביקורת רבה כשהתלוננה נגד ברט קוואנו, מועמדו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לשופט בית המשפט העליון, כי תקף אותה מינית בשנת 1982 בעודם בתיכון. בעדותה בפני הסנאט של ארצות הברית סיפרה פורד כי קאוואנו תקף אותה וניסה לאנוס אותה, וכי היא חששה לחייה.[6] בנוסף לפורד, שתי נשים נוספות האשימו אותו במעשים מגונים.[7] לשלוש התלונות האלה לא נמצאו עדויות תומכות בחקירת ה-FBI.
בתגובה, העלה טראמפ ציוץ בו תהה מדוע פורד לא התלוננה על התקיפה, בזו הלשון: ”אין לי ספק שאם התקיפה של ד"ר פורד הייתה גרועה כפי שהיא טענה, היא או הוריה האהובים היו ישר מגישים תלונה אצל רשויות החוק המקומיות. אני מבקש שהיא תציג את התלונות האלו כדי שנוכל ללמוד על תאריך, שעה ומקום!”.[2][8] בנוסף, מתח טראמפ ביקורת על עדות מתלוננת, על שאינה זוכרת פרטים בסיסיים בנוגע למסיבה, שבה, לפי דבריה, הטריד אותה קוואנו, אך זוכרת ששתתה בירה אחת בלבד במסיבה.[9]
כתגובת נגד לטראמפ נולד ההאשטג #WhyIDidntReport.[1] יומיים אחרי הציוץ של טראמפ היו בטוויטר כ-675 אלף ציוצים שהציגו שלל סיבות לכך שנפגעות תקיפה מינית לא העזו להתלונן למשטרה. בין המצייצים היו השחקנית אשלי ג'אד, השחקנית אליסה מילאנו, שהגיבה ישירות לטראמפ, והשחקנית והדוגמנית קארה דלווין.[2] הזמרת ליידי גאגא השיבה לטענותיו של טראמפ בריאיון בתוכניתו של סטיבן קולבר, ובהיותה "ניצולת תקיפה מינית" בעצמה, טענה כי יש לסמוך על טענותיה של פורד והסבירה כי מדובר בהדחקה של הטראומה, ”כדי שנוכל להתמודד עם הכאב... לפעמים עד כדי כך שלא נרצה אפילו לחשוב על זה או להיזכר בזה”.[10]
כשבוע לאחר הופעת ההאשטג באנגלית, התופעה התפשטה בטוויטר לשפות נוספות, בהן עברית[11] בהאשטג #לאהתלוננתי או #לא_התלוננתי,[12] ובו סיפורים של נשים וגברים ישראליים על אירועי תקיפה מינית שחוו ומדוע לא התלוננו עליהם.[13] העיתונאי ניר גונטז' סיפר על תקיפה מינית שעבר בידי גבר בגיל 15.[14] תחילה לא ציין גונטז' את זהות התוקף, ורק ציין שהוא "מועסק כיום במשרד ממשלתי". לאחר תגובות שקיבל, ציין בציוץ נוסף שמדובר בראש אגף ביטחון, מידע וסייבר במשרד לביטחון הפנים, שלומי בילגי.[15] גם העיתונאית חנה קים סיפרה על פוליטיקאי בכיר ש"דחף את לשונו לפי והשתיל לי, ללא כל התרעה מוקדמת, בלי שום קשר לנושאים הפוליטיים שעליהם דיברנו, נשיקה רטובה עם הלשון".[16] בציוץ נוסף סיפרה על עיתונאי בכיר שניסה לאנוס אותה בכנסת.[17]
לדברי העיתונאית צפי סער, ”#למה לא התלוננתי הולכת צעד נוסף קדימה: השאלה עכשיו אינה, כפי שאירע לא פעם ב#מיטו, אם אכן אשה מסוימת הוטרדה, מהי הטרדה ומהי הסכמה וכו' – כעת הזרקור מופנה אל החברה, שאינה מאפשרת בעצם לנשים לדווח על הפגיעה בהן, שאינה מאמינה לנשים, שמקלה ראש בגורלן ומפקירה אותן למעשה. מעבר לערך המצטבר שכל עדות תורמת לו – עוד אשה ועוד אשה מעזות לפתוח את הפה, לפעמים אחרי שנים של שתיקה – #למה לא התלוננתי מחדדת את הבעיה ש#מיטו הציפה, מפרקת עוד לבנה בחומה הזאת”.[18]
איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית דיווח בתחילת אוקטובר כי בשבוע שלפני הדיווח חלה עלייה של כ-50% במספר הפניות למרכזים ברחבי הארץ. האיגוד קשר את הנתונים לקמפיין הרשת "#לא_התלוננתי".[19]
קישורים חיצוניים עריכה
- #לאהתלוננתי, ההאשטאג בעברית, ברשת החברתית טוויטר
- #לאהתלוננתי, ההאשטאג בעברית, ברשת החברתית פייסבוק
שירה מייקין, קמפיין #לאהתלוננתי: כבר אי אפשר להתעלם מהבנאליות של האונס, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2018- צפי סער, יום יבוא ונשפוט את המתקיפים ולא את המותקפות, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2018
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 ynet והסוכנויות, נפגעות תקיפה מינית עונות לטראמפ: #למה_לא_דיווחתי, באתר ynet, 22 בספטמבר 2018
- ^ 1 2 3 פולי טובמן, שנה אחרי MeToo#: הרשת מסבירה למה #לאהתלוננתי, באתר גלובס, 1 באוקטובר 2018
- ^ קרן בצלאל, שנה לקמפיין MeToo ששינה את העולם, באתר מאקו, 1 באוקטובר 2018
- ^ שלי מזרחי סימון, אלימות כלפי נשים - ריכוז נתונים לשנת 2015, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 22 בנובמבר 2015
- ^ "מה היא נזכרה רק עכשיו?", באתר מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, תל-אביב
- ^ חדשות 2, "חשבתי שהוא יאנוס אותי - צעקתי", באתר מאקו, 27 בספטמבר 2018
- ^ סוכנויות הידיעות, "קוואנו אנס אותי עם עוד אנשים", באתר מאקו, 26 בספטמבר 2018
- ^ Theresa Vargas, I couldn’t stop reading #WhyIDidntReportIt stories. Then I realized why., וושינגטון פוסט, 26 בספטמבר 2018
- ^ הארץ, טראמפ חיקה את המתלוננת נגד השופט קבאנו ולעג לזיכרון שלה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2018
- ^ ענבל חייט, פוליטיקאית נולדה: תגובת ליידי גאגא לטראמפ סוחפת את הרשת, באתר ישראל היום, 6 באוקטובר 2018
- ^ גלי פיאלקוב, קמפיין #לא_התלוננתי: הרשתות החברתיות פותחות תיבות פנדורה, באתר "אנשים ומחשבים", 2 באוקטובר 2018
- ^ אמיר אלון, #לא התלוננתי: "יש טונות של סיבות למה נשים לא מתלוננות", באתר ynet, 30 בספטמבר 2018
- ^ חדשות עשר, #לאהתלוננתי: גולשות וגולשים חושפים את סיפוריהם ברשת, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 29 בספטמבר 2018
- ^ וואלה ברנז'ה, "פשוט קפאתי וניסיתי לשרוד"; עיתונאים ועיתונאית מספרים למה לא התלוננו, באתר וואלה!, 02 באוקטובר 2018
- ^ מערכת ישראל היום, עיתונאי טוען: בכיר במשרד לביטחון פנים הטריד אותי מינית בצעירותי, באתר ישראל היום, 2 באוקטובר 2018
- ^ עודד ירון, הרשת מספקת אינספור תשובות לשאלה "למה לא התלוננת כבר אז", באתר הארץ, 30 בספטמבר 2018
- ^ ספי קרופסקי, מפסיקות לשתוק, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 30 בספטמבר 2018
- ^ צפי סער, האם #למה לא התלוננתי היא תנועה חשובה יותר מ#מיטו?, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
- ^ בר פלג, אחרי #לא_התלוננתי: מספר הפניות למרכזי סיוע לתקיפה מינית עלה ב-50%, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2018