לבנה (בנייה)
לְבֵנָה היא גוש של חומר קשיח המיוצרת באופן מלאכותי והמשמשת כחומר הגלם הבסיסי בבנייה מסורתית – בנייה בלבנים.
צורתן של הלבנים היא בדרך כלל תיבה והן מודבקות זו לזו באמצעות חומר מקשר ליצירת קיר חיצוני של בניין או מחיצה פנימית (המשמשת לחלוקת הקומה לחללים). קירות הלבנים יכולים להיות "קירות נושאים" (שיש עליהם עומס של התקרה מעליהם), "קירות מילואה" (שאינם נושאים את התקרה שמעליהם) או כגדרות או כחומות.
תכונות הנדרשות מלבנים הן חוזק לחיצה גבוה, בידוד תרמי גבוה, בידוד אקוסטי גבוה, חסינות מפני אש ומרקם חיצוני המאפשר הדבקת חומרי טיוח. חוזק בכפיפה או בלחצי גזירה אינו נדרש מאחר שקירות הבניין אינם חשופים בדרך כלל ללחצים כאלה.
סוגי לבנים נפוצות
עריכהלבני בטון (ידועות יותר בכינוי "בלוקים") – עשויות מתערובת בטון, חול וחצץ דק (בעבר נעשה שימוש גם בזיפזיף). הכנתן נעשית באמצעות יציקת התערובת לתבניות אשר מקנה להן חתך (פרופיל) אופייני שכולל בדרך כלל שני משטחים וביניהם צלעות אשר כולאות בתוכן חללי אוויר. פרופיל מרובה חללים משפר את תכונת הבידוד התרמי והאקוסטי ומקטין את המסה העצמית של הלבנה. לבני הבטון מצטיינות בכושר הדבקה גבוה לחומרי טיח וחומר מקשר (טיט), חוזק לחיצה גבוה ומחירן נמוך. בישראל משתמשים בעיקר בסוג זה של לבנים לבניית בניינים.
לבני חרסית (לבנים אדומות) – מיוצרות מאדמת חרסית לחה הנכרית ומועברת למכבש לצורך הקניית צורת הלבנה. את הלבנה הכבושה קולים בתנור בטמפרטורה של בין 790 ל-1600 מעלות צלזיוס. לבנים אלו הן חומר בנייה מקובל ביותר באירופה והיו בשימוש החל מהתקופה העתיקה.
בלוקי איטונג (מכונים גם "לבני איטונג" או "איטונג") – לבנים הנוצרות מערבוב של סיד, חול, וחומרי תפיחה אשר בזמן חיבורם עם מים יוצרים תגובה כימית ושחרור בועות. את התמיסה הנוצרת יוצקים בתבניות גדולות ומייבשים במכשיר הקרוי "אוטוקלאב" אשר מוציא את המים מתוך התרכובת בעזרת לחץ וחום. לאחר מכן מנוסר החומר לבלוקים בעזרת מסור מתכת. הבלוק בתצורתו הסופית מכיל כ-50% אוויר. בלוקי איטונג מצטיינים בבידוד אקוסטי ותרמי גבוהים ומסה עצמית נמוכה, אך כושר ההדבקה שלהם לחומרי טיח ודבק הוא נמוך.
לבני סיליקט – מיוצרות מתערובת חול ומסלעים בעלי תכולת סיליקה גבוהה. את החומרים טוחנים ומערבבים בחלב סיד וקולים בכבשן בטמפרטורות של עד 1500 מעלות צלזיוס. לבנים אלו מצטיינות בעמידותן הרבה לחום.
לבני זכוכית – לבנים אשר נוצרות על ידי הדבקה של שני חצאי תיבה מזכוכית ליצירת תא זכוכית חלול ושקוף או שקוף בחלקו. לבני הזכוכית משמשות לבניית קירות דקורטיביים. תכונתן הייחודית היא שקיפותן לאור (עד 80% בלבנים שקופות ועד 60% בלבנים בעלות מרקם ודופן מגוונת). חסרונן של לבני הזכוכית הוא מחירן הגבוה ומורכבות הבנייה בהן, המחייבת שימוש בחמרי הדבקה מיוחדים, חיזוק בברזל, מחברי פלסטיק לשמירת רווח בין הלבנים ועוד.
לבני טיט – לבנים אלה עשויות לרוב מטיט או חרסית, מים ותבן. את התערובת יוצקים לתבנית מלבנית או לרשת והלבנים נוצרות על ידי ייבושן בשמש. להבדיל משאר סוגי הלבנים, לבני טיט לא עוברות תהליך אפיה או קליה. ייצור לבני הטיט מוכר לאדם מזה כמה אלפי שנים ונפוץ עד ימינו בעיקר בארצות חמות בהן כמות המשקעים דלה, באפריקה, בדרום אמריקה ובדרום אסיה.
לבנים בתרבות
עריכהלבנים מוזכרות במקרא תחילה באירוע המצאתן בעת בניית מגדל בבל:
וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה, וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר.
בהמשך הלבנים מוזכרות בהקשר לעבדות בני ישראל במצרים:
וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים...
