לב יאשין

לב איוואנוביץ' יאשין (ברוסית: Лев Иванович Яшин;‏ 22 באוקטובר 1929 – 20 במרץ 1990) היה שוערה של נבחרת ברית המועצות בכדורגל וקבוצת דינמו מוסקבה החל בשנות ה-50 ועד לתחילת שנות ה-70. נחשב לאחד מגדולי השוערים בתולדות הכדורגל העולמי. נודע בכינוי "היהלום השחור", "הפנתר השחור" עקב לבושו השחור במשחקים וזינוקיו האקרובטיים, או "העכביש השחור" – בשל ידיו הארוכות והמגיעות לכל מקום.

לב יאשין
Лев Иванович Яшин

לב יאשין, 1965
לב יאשין, 1965
מידע אישי
לידה	22 באוקטובר 1929 מוסקבה, ברית המועצות
פטירה	20 במרץ 1990 (בגיל 60) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות
שם מלא	לב איוואנוביץ' יאשין
גובה	1.89 מטרים
עמדה	שוער
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1949–1971 דינמו מוסקבה 326 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1954–1970 ברית המועצות 78 (0)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

לב יאשין בפעולה, במהלך משחק מול נבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956

ביוגרפיה

קריירה

לב יאשין נולד במוסקבה, במשפחת פועלים. בגיל 14 עזב את בית הספר והחל לעבוד במפעל. בשעות הפנאי שיחק בקבוצת הכדורגל של המפעל. שנתיים אחר כך הצטרף לקבוצת הנוער של דינמו מוסקבה ובגיל 19 עבר לקבוצת הבוגרים. עד לשנת 1953 היה יאשין שוער מחליף, אך כאשר שוער הקבוצה עזב לדינמו מינסק, תפס יאשין את מקומו בקבוצה. בשנים 1950–1954 שיחק יאשין גם בליגת הוקי קרח, כשוער של קבוצת דינמו מוסקבה בהוקי קרח, וב-1953 אף זכה עם הקבוצה בגביע ברית המועצות בהוקי קרח. הדבר התאפשר, כי משחקי ליגת הכדורגל לא נערכו בחורף, אך בסופו של דבר החליט להתמקד בכדורגל.

בשנת 1954 נבחר יאשין להיות שוער של נבחרת ברית המועצות. הוא הוביל את הנבחרת הסובייטית להישגים חסרי תקדים, ביניהם: מקום ראשון באולימפיאדת מלבורן ב-1956, אליפות אירופה לאומות בשנת 1960, סגנות ב-1964, וחצי גמר המונדיאל בשנת 1966. בשנת 1963 זכה בתואר כדור הזהב. יאשין הוא השוער היחידי בהיסטוריה שזכה בתואר הזה (נכון לשנת 2024). יאשין שיחק 78 פעמים במדי נבחרת ברית המועצות.

יאשין זכור לישראלים בעקבות צמד המשחקים בין נבחרת ישראל לנבחרת ברית המועצות בשנת 1956 במסגרת המוקדמות הקדם אולימפיים, באצטדיון המרכזי על שם לנין במוסקבה (0:5 לברית המועצות) ובישראל (2:1 לברית המועצות). במשחק שנערך בישראל, הבקיע את שערו החלוץ הישראלי נחום סטלמך.

במהלך הקריירה שלו עצר 151 שערים מבעיטות עונשין.

בגיל 41 פרש יאשין ממשחק. בשנת 1971 נערך לכבודו באצטדיון לוז'ניקי במוסקבה משחק הוקרה בין דינמו מוסקבה לנבחרת כוכבי העולם, בו השתתפו בין היתר פלה, פרנץ בקנבאואר, אאוזביו, בובי צ'רלטון וגרד מילר.

לאחר פרישתו ממשחק פעיל אימן יאשין קבוצות ילדים ונוער.

במהלך כל חייו היה יאשין מעשן כבד. עם השנים גרם העישון לנמק ברגלו, מה שחייב את הרופאים לכרות אותה בשנת 1984. גם לאחר הכריתה לא ויתר יאשין על הסיגריות וכעבור 6 שנים, ב-20 במרץ 1990, נפטר כתוצאה מסיבוכים הקשורים לניתוח הקודם.

תארים וזכיות

• אלוף אולימפי: 1956
• אליפות אירופה: 1960
• כדור הזהב (1): 1963
• אליפות ברית המועצות בכדורגל (5): 1953/54, 1954/55, 1956/57, 1958/59, 1962/63
• גביע ברית המועצות בכדורגל (3): 1952/53, 1962/63, 1969/70
• גביע ברית המועצות בהוקי קרח (1): 1953
• לב יאשין עוטר בעיטורים הסובייטים הבאים: תואר "גיבור העמל הסוציאליסטי" (יומיים לפני מותו), 2 עיטורי לנין, 2 עיטורי פועלי הדגל האדום
• נבחר כשוער בקבוצת הכדורגל של המאה
• נבחר לכדורגלן הזהב של רוסיה במסגרת פרסי היובל של אופ"א בשנת 2004

הנצחת זכרו

• פסל לזכרו מוצב ליד אצטדיון "דינמו" במוסקבה
• לוח הנצחה לזכרו מוצב בכניסה לאצטדיון לוז'ניקי במוסקבה
• בעיר טוליאטי (מחוז סמרה) נקרא רחוב על שמו
• פרס השוער המצטיין של גביע העולם בכדורגל נקרא על שמו
• פרס שוער השנה ברוסיה נקרא על שמו
• פרס שוער השנה החל מ-2019 נקרא על שמו

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לב יאשין בוויקישיתוף

• לב יאשין, באתר Transfermarkt
• לב יאשין, באתר Soccerway
• לב יאשין, באתר National Football Teams
• לב יאשין, באתר FootballDatabase.eu
• מערכת וואלה! ספורט‏, גדול שוערי המונדיאלים - לב יאשין, באתר וואלה, 1 במאי 2014
• ליאור ברטל, ‏נפל וקם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 באוקטובר 2018
• לב יאשין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• לב יאשין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)