פתיחת התפריט הראשי

דינמו מוסקבה (כדורגל)

קבוצת כדורגל מרוסיה

מועדון הכדורגל דינמו מוסקבהרוסית: Футбольный клуб Динамо Москва) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית והיא אחת משתי קבוצות (הקבוצה השנייה היא דינמו קייב האוקראינית) שהשתתפו בכל עונות הליגה הבכירה בברית המועצות, ועד 2016 השתתפה בכל עונות ליגת העל הרוסית, אך בשל יכולות דלות בעונת 2015/2016 נשרה לליגת המשנה הרוסית. ברם, הצליחה לחזור לליגה הבכירה עונה לאחר מכן.

דינמו מוסקבה
DynamoMoskva.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל דינמו מוסקבה
כינוי White-Blues
(הלבנים-כחולים)
תאריך ייסוד 18 באפריל 1923
אצטדיון VTB ארנה,
מוסקבה, רוסיה
(תכולה: 25,716)
בעלים VTB‏ (99%)
אגודת דינמו (1%)
נשיא רוסיהרוסיה אלכסיי טימושין
יו"ר רוסיהרוסיה איגור קלוצ'קו
מנכ"ל רוסיהרוסיה יורי בלקין
מאמן רוסיהרוסיה דמיטרי חוחלוב
ליגה ליגת העל
fcdynamo.ru
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט של דינמו מוסקבה
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Field hockey pictogram.svg Basketball pictogram.svg Basketball pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Water polo pictogram.svg
כדורגל כדורגל חופים כדורגל אולמות הוקי קרח בנדי כדורסל כדורסל נשים כדורעף כדורעף נשים כדורמים

הקבוצה מקיימת את משחקי הבית שלה בארנה חימקי שבמוסקבה, והיא אחת מקבוצות הכדורגל הוותיקות והעשירות ברוסיה[1][2]. צבעי התלבושת המסורתיים של הקבוצה הם כחול ולבן. הקבוצה זכתה בתואר האחרון שלה בשנת 1995 כשזכתה בגביע הרוסי.

בעונת 1971/72 הייתה דינמו קבוצת הכדורגל הסובייטית הראשונה שהצליחה להעפיל לגמר טורניר אירופי, משהעפילה לגמר גביע אירופה למחזיקות גביע והפסידה 2–3 בגמר לגלאזגו ריינג'רס.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

רקעעריכה

שורשיה של דינמו מוסקבה הם בקבוצה "מורוזובצי אורחובו-זוייבו", שנוסדה כקבוצת בית חרושת בשנת 1887. שמה של הקבוצה שונה ל"OKS מוסקבה" ב-1906, והיא זכתה ברציפות באליפויות הליגה של מוסקבה בשנים 1910 ו-1914.

בתקופה הסובייטיתעריכה

לאחר המהפכה הרוסית של 1917 המועדון בסופו של דבר היה נתון למרותו של משרד הפנים וראשו פליקס דזרז'ינסקי, מנהיג הכוח המשטרתי הסמוי הראשון של ברית המועצות הידוע לשמצה, צ'קה. שמו של המועדון שונה ל"דינמו מוסקבה" באפריל 1923 ונהוג להתייחס לתאריך הקמת אגודת דינמו, 18 באפריל 1923, כיום הולדתו של המועדון.

דינמו מוסקבה זכתה בשתי אליפויות ברית המועצות הראשונות בשנים 1936 ו-1937, בגביע הסובייטי ב-1937, ושני תארים לאומיים נוספים בשנים 1940 ו-1945. היא הייתה גם לקבוצה הסובייטית הראשונה שנסעה למערב אירופה, והציגה יכולת טובה מאוד במהלך ביקור בממלכה המאוחדת ב-1945. היא השיגה תוצאות מפתיעות רבות: תיקו 3-3 מול צ'לסי, ניצחון בתוצאה הגבוהה 1-10 על קארדיף סיטי, ניצחון 3-4 על ארסנל החזקה ושוויון 2-2 עם גלאזגו ריינג'רס.

הקבוצה המשיכה להתחזק לאחר מלחמת העולם השנייה ונחלה הצלחות רבות בשנות ה-50. דינמו זכתה בחמש אליפויות נוספות בין 1949 ל-1959, בנוסף לגביע הסובייטי השני שלה ב-1953. עם זאת, לאחר מכן הקבוצה התקשתה להגיע להישגים. היא רשמה מספר הצלחות נוספות בגביע הסובייטי, אך לא זכתה באף אליפות לאומית מאז 1976. אף על פי כן, 11 האליפויות של דינמו הפכו אותה לקבוצה השלישית הכי מעוטרת בברית המועצות, אחרי דינמו קייב (13 אליפויות) וספרטק מוסקבה (12 אליפויות).

ההישג הגדול ביותר של דינמו באירופה היה בגביע אירופה למחזיקות גביע ב-1972. היא העפילה למשחק הגמר בקאמפ נואו שבברצלונה והפסידה לקבוצה הסקוטית, ריינג'רס, 3-2, בהמשך העפילה לשלבי חצי גמר הטורניר בעונות 1978 ו-1985 ולא הצליחה לשחזר הישג זה שוב, אך היה זה ההישג הגדול ביותר של קבוצה רוסית בטורנירים האירופיים, עד שצסק"א מוסקבה זכתה בגביע אופ"א בשנת 2005.

לאחר התפרקות ברית במועצותעריכה

בעונת 1993 ובעונת 1992 סיימה במקום השלישי בטבלת האליפות. בעונת 1994 בליגת העל הרוסית בכדורגל סיימה כסגנית האלופה ושנה אחר כך, בעונת 1995 זכתה בגביע הרוסי בכדורגל והיה זה התואר הלאומי הראשון שלה מאז פירוק ברית המועצות. בעונת 1997 סיימה במקום השלישי בליגה ובעונת 1998 העפילה עד לשלב חצי גמר גביע אינטרטוטו.

דינמו העפילה לגמר הגביע הרוסי בכדורגל בעונות 1996/1997, 1998/1999.

את עונת 2008 סיימה דינמו במקום השלישי בליגה הרוסית, מה שהבטיח לה את ההשתתפות בסיבוב השלישי של מוקדמות ליגת האלופות לעונת 2009/2010. זו הייתה הפעם הראשונה שהקבוצה לקחה חלק בתחרות, לראשונה מאז שינוי מתכונתה מ"גביע אירופה" ב-1992.

ב-24 באוגוסט 2008 נרכש שחקן דינמו, דני, על ידי זניט סנקט פטרבורג תמורת 30 מיליון אירו. בעקבות כך, הייתה זו ההעברה היקרה ביותר בתולדות הכדורגל הרוסי.

בעונת 2011/2012 שוב העפילה לגמר הגביע הרוסי בכדורגל, אך לא הצליחה לשוב ולזכות בו.

ב-21 במאי 2016 ירדה הקבוצה לליגת המשנה הרוסית, לראשונה בתולדותיה, לאחר שסיימה במקום ה-15 בטבלת האליפות בעונה העגומה ביותר בתולדותיה, עם 5 ניצחונות בלבד מתוך 30 משחקי העונה. ב-29 בדצמבר 2016 אגודת הספורט של דינמו הסכימה לרכוש מבנק VTB את מניותיו בקבוצה.[3] לאחר עונה אחת בליגת המשנה, הקבוצה הצליחה לסיים כאלופת הליגה הלאומית ולחזור לליגת העל הרוסית בכדורגל.

בפברואר 2019 אגודת דינמו מכרה את הקבוצה לידי בנק VTB, לאחר שהבנק השלים את בניית VTB ארנה שמשמש כאצטדיון הקבוצה החדש, ממרץ 2019.

הישגים לפי עונהעריכה

  זכייה באליפות המדינה

ברית המועצותעריכה

עונה ליגה # מ נ ש ה יחס נק' מלך השערים גביע
1936 (א) ליגה א'
1
6 6 0 0 22-5 18 1. מיכאיל סמיצ'אסטני — 6
1936 (ס) ליגה א'
2
7 3 3 1 21-12 16 3. סרגיי אילין — 6
1937 ליגה א'
1
16 8 6 2 37-20 38 1. וסילי סמירנוב — 8 זכייה
1938 ליגה א'
5
25 14 4 7 69-34 32 מיכאיל יאקושין — 12 ‏32 אחרונות
1939 ליגה א'
7
26 12 4 10 60-46 28 7. סמיצ'אסטני — 14
1940 ליגה א'
1
24 16 4 4 74-30 36 2. סרגיי סולובייב — 21 משחקי הגביע לא נערכו עקב פרוץ מלחמת העולם השנייה
1941 ליגה א'
האליפות הופסקה בעקבות הפלישה הנאצית לברית המועצות ופתיחת מלחמת המולדת הגדולה 1944: דינמו הודחה בשלב 16 האחרונות
1945 ליגה I‏
1
22 19 2 1 73-13 40 2. וסילי קרצב — 21 גמר
1946 ליגה I‏
2
22 16 1 5 68-17 33 2. וסילי קרצב — 17 רבע גמר
1947 ליגה I‏
‏2
24 19 2 3 57-15 40 3. סרגיי סולובייב — 14 שמינית גמר
1948 ליגה I‏
2
26 18 4 4 85-28 40 1. סרגיי סולובייב — 25 חצי גמר
1949 ליגה I‏
1
34 26 5 3 104-30 57 2. איוואן קונוב — 23 גמר
1950 קלאס А‏
‏2
36 22 6 8 88-36 50 5. קונסטנטין בסקוב — 22
1951 קלאס А
‏5
28 13 6 9 62-41 32 2. בסקוב — 15 רבע גמר
1952 קלאס А‏
‏3
13 7 3 3 24-14 17 2. ולדימיר אילין — 8
1953 קלאס А‏
‏4
20 8 7 5 34-19 23 10. ולדימיר סבדונין — 7 זכייה
1954 קלאס А‏
1
24 15 5 4 44-20 35 2. אילין — 11 ‏16 אחרונות
1955 קלאס А‏
1
22 15 4 3 52-16 34 3. אילין — 12 גמר
1956 קלאס А‏
2
22 10 8 4 45-31 28 6. אלקפר מאמדוב — 12
1957 ‏קלאס А‏
1
22 16 4 2 49-15 36 3. אלכסיי מאמיקין — 13 שמינית גמר
1958 קלאס А‏
2
22 14 3 5 44-25 31 4. ולרי אורין — 11 חצי גמר
1959 קלאס А‏
1
22 13 5 4 42-21 31 9. גנריך פדוסוב — 8 רבע גמר
1960[4] קלאס А‏
‏3
10 5 1 4 12-10 11 9. איגור צ'יסלנקו — 12 רבע גמר
1961 קלאס А‏
11
32 17 7 8 57-39 41 7. צ'יסלנקו — 15 שמינית גמר
1962[5] קלאס А‏
2
22 10 9 3 28-14 29 יורי ושצ'יבצב — 8 חצי גמר
1963 ליגה 1
1
38 21 13 4 47-14 55 צ'יסלנקו — 11
1964 ליגה 1
7
32 12 10 10 33-31 34 12. צ'יסלנקו — 9
1965 ליגה 1
5
32 11 14 7 38-24 36 צ'יסלנקו — 7 שמינית גמר
1966 ליגה 1
8
36 12 14 10 43-34 38 יורי אוורוצקי — 11
1967 ליגה 1
2
36 18 13 5 55-28 49 5. גנאדי יבריוז'יחין — 13 זכייה
1968 ליגה 1
5
38 19 9 10 58-32 47 4. ולדימיר קוזלוב — 14 שמינית גמר
1969[5] ליגה 1
4
26 12 7 7 44-28 31 9. אוורוצקי — 9 רבע גמר
1970 ליגת העל
2
32 19 7 6 46-17 45 2. קוזלוב — 15 זכייה
1971 ליגת העל
5
30 9 13 8 35-22 31 אנטולי קוז'מיאקין — 7 רבע גמר
1972 ליגת העל
10
30 12 6 12 39-35 30 קוזלוב — 7 שמינית גמר
1973 ליגת העל
3
30 13 7/3 7 43-30 33 2. קוז'מיאקין — 16 חצי גמר
1974 ליגת העל
6
30 10 11 9 42-33 31 3. ואדים פאבלנקו — 16 רבע גמר
1975 ליגת העל
3
30 13 12 5 39-23 38 אנטולי שפל — 8 שמינית גמר
1976 (א) ליגת העל
1
15 9 4 2 17-8 22 7. שפל — 6 רבע גמר
1976 (ס) ליגת העל
6
15 7 2 6 15-13 16 9. אנדריי יאקוביק — 5
1977 ליגת על
4
30 9 17 4 34-20 35 4. יאקוביק — 10 זכייה[6]
1978 ליגת העל
4
30 14 10 6 37-23 36 (-2) 6. ניקולאי קולסוב — 9 רבע גמר
1979 ליגת העל
5
34 17 9 8 41-27 42 (-1) ולרי גזאייב — 10 גמר
1980 ליגת העל
14
34 9 14 11 32-33 28 גזאייב — 9 רבע גמר
1981 ליגת העל
4
34 15 10 9 41-29 40 5. גזאייב — 15 חצי גמר
1982 ליגת העל
11
34 13 5 16 42-52 31 8. גזאייב — 12
1983 ליגת העל
15
34 9 11 14 30-37 28 (-1) 12. גזאייב — 11 רבע גמר
1984 ליגת העל
16
34 8 10 16 35-43 26 ולרי גזאייב — 8 זכייה
1985 ליגת העל
14
34 11 7 16 37-50 29 סטוקאשוב — 6 שמינית גמר
1986 ליגת העל
2
30 14 11 5 46-26 38 (-1) 1. אלכסנדר בורודיוק — 21 ‏16 אחרונות
1987 ליגת העל
10
30 9 11 10 27-30 28 (-1) סרגיי סטוקאשוב — 5 חצי גמר
1988 ליגת העל
10
30 9 8 13 32-38 26 2. בורודיוק — 16 ‏16 אחרונות
1989 ליגת העל
8
30 9 12 9 31-26 30 3. איגור קוליבנוב — 11
1990 ליגת העל
3
24 12 7 5 27-24 31 קוליבנוב — 5 חצי גמר
1991 ליגת העל
6
30 12 7 11 43-42 31 1. קוליבנוב — 18 שמינית גמר

רוסיהעריכה

עונה ליגה # מ נצ ש ה יחס נק' מלך השערים גביע
1992 ליגת העל
3
14 6 4 4 26-21 16 2. ולי קאסומוב — 16(4) חצי גמר
השלב הראשון בליגה
1
18 10 4 4 35-16 24
1993 ליגת העל
3
34 16 10 8 65-38 42 4. איגור סימוטנקוב — 16(4)
1994 ליגת העל
‏ 2
30 13 13 4 55-35 39 1. סימוטנקוב — 21(3)
1995 ליגת העל
4
30 16 8 6 45-29 56 7. אולג טריוחין — 11(2) זכייה
1996 ליגת העל
4
34 20 7 7 60-35 67 6-7. טריוחין — 13 חצי גמר
1997 ליגת העל
‏ 3
34 19 11 4 50-20 68 2. טריוחין — 17(4) גמר
1998 ליגת העל
9
30 8 15 7 31-30 39 5. טריוחין — 12(3) חצי גמר
1999 ליגת העל
5
30 12 8 10 44-41 44 4. טריוחין — 14 גמר
2000 ליגת העל
5
30 14 8 8 45-35 50 4. רולאן גוסב — 12 רבע גמר
2001 ליגת העל
9
30 10 8 12 43-51 38 אנטון חאזוב — 10 שמינית גמר
2002 פרמייר-ליג
8
30 12 6 12 38-33 42 אוגנן קורומאן — 6 רבע גמר
2003 פרמייר-ליג
6
30 12 10 8 42-29 46 דמיטרי בוליקין — 9 ‏16 אחרונות
2004 פרמייר-ליג
13
30 6 11 13 27-38 29 אריק קורצ'אגין — 4 שמינית גמר
2005 פרמייר-ליג
8
30 12 2 16 36-46 38 2. דרליי — 13
2006 פרמייר-ליג
14
30 8 10 12 31-40 34 דרליי — 7 רבע גמר
2007 פרמייר-ליג
6
30 11 8 11 37-35 41 דניס קולודין — 9(8)
2008 פרמייר-ליג
‏ 3
30 15 9 6 41-29 54 אלכסנדר קרז'אקוב — 7(1) שמינית גמר
2009 פרמייר-ליג
8
30 12 6 12 31-37 42 4. קרז'אקוב — 12(3) חצי גמר
2010 פרמייר-ליג
7
30 9 13 8 38-31 40 קווין קוראני — 9(1) ‏16 אחרונות
2011/12 פרמייר-ליג
4
44 20 12 12 66-50 72 6. קוראני — 13 גמר
2012/13 פרמייר-ליג
7
30 14 6 10 41-34 48 5. קוראני — 10
6. אלכסנדר קוקורין — 10
רבע גמר
2013/14 פרמייר-ליג
4
30 15 7 8 54-37 52 קוקורין — 10 ‏16 אחרונות
2014/15 פרמייר-ליג
4
30 14 8 8 53-36 50 קוראני — 10(3)
2015/16 פרמייר-ליג
 15
30 5 10 15 25-47 25 אלכסיי קוזלוב — 4 רבע גמר
2016/17 הליגה הלאומית
 1
38 26 9 3 64-25 87 קיריל פנצ'נקו — 24(1) שמינית גמר
2017/18 פרמייר-ליג
8
30 10 10 10 30-29 42 יבגני מרקוב — 9 ‏16 אחרונות
2018/19 פרמייר-ליג
12
17 4 8 5 17-12 20 יבגני לוצנקו — 3 שמינית גמר
2019/20 פרמייר-ליג

דינמו במפעלים האירופייםעריכה

אצטדיונים ומתקניםעריכה

אצטדיוניםעריכה

 
מראה אצטדיון דינמו מוסקבה ההיסטורי, מגרש הבית של דינמו בשנים 1928-2008. בשנת 2011, נהרס כדי לבנות במקומו את VTB ארנה
 
‏VTB ארנה.
  ערכים מורחבים – ארנה חימקי, אצטדיון דינמו, VTB ארנה

האצטדיון הביתי של דינמו מוסקבה הוא VTB ארנה שנבנה במקומו של אצטדיון דינמו ההיסטורי בפארק פטרובסקי, שהכיל 36,540 מקומות ישיבה. האצטדיון החדש נחנך בדצמבר 2018[7] ומכיל 25,716 מושבים. למרות שלא זכה באליפות הליגה במשך שלושים שנה, למועדון עדיין יש קהל אוהדים נרחב המגיע למשחקיו.

במשך כעשור משנת 2009 עד 2019 הקבוצה אירחה את משחקי הבית שלה בארנה חימקי המכיל 18,636 ושימש את הקבוצה עד לחניכת VTB ארנה.

ממוצע צופיםעריכה

שנה כמות ממוצעת
1970 30,331
1971 28,833
1972 21,787
1973 19,967
1974 24,333
1975 23,327
1976 15,529
1977 17,667
1978 8,987
1979 10,147
1980 10,088
1981 10,804
1982 8,853
1983 8,576
1984 9,359
1985 9,129
שנה כמות ממוצעת
1986 13,527
1987 16,507
1988 11,600
1989 13,813
1990 9,233
1991 7,627
1992 4,323
1993 4,465
1994 2,882
1995 3,713
1996 3,476
1997 6,000
1998 5,127
1999 8,367
2000 8,867
שנה כמות ממוצעת
2001 6,933
2002 6,800
2003 6,600
2004 5,300
2005 8,500
2006 8,067
2007 9,733
2008 13,067
2009 7,752
2010 7,116
2011/12 10,193
2012/13 7,516
2013/14 7,860
2014/15 8,176
2015/16 5,956

מתקן האימוניםעריכה

בסיס האימונים של הקבוצה הוא "נובוגורסק-דינמו" שבמחוז מוסקבה, שנבנה על ידי VTB בשנים 20032008 ונחנך ב-14 במאי 2008. שטחו מגיע ל-6 הקטר וכולל 3 מגרשי כדורגל, שניים מהם בעלי חיפוי טבעי ואחד עם דשא מלאכותי. בצמוד לו ישנו מתחם אירוח בן 24 אלף מ"ר ובו 70 חדרי שינה, 2 מסעדות, מרכז רפואי ומרכז, שיקום, סאונות, מרחצאות ובריכות שחייה. במקום גם מגרש חנייה עבור 50 רכבים[8].

קבוצות בתעריכה

דינמו-2 ודינמו-Dעריכה

דינמו הפעילה בעבר קבוצת בת בשם דינמו-2 מוסקבה שהתקיימה בשנים 19861998 ובשנים 20162017. היא התמודדה בליגה הסובייטית השנייה, בליגת הכדורגל המקצוענית של רוסיה ובליגה הרוסית השלישית, כשהישג השיא הוא מקום רביעי בליגה השנייה, בעונת 2016/2017.

בשנים 19922001 התקיימה קבוצה בשם דינמו-D (ברוסית: Футбольный клуб «Динамо»-д Москва) שהתמודדה אף היא בליגה השנייה והשלישית. הישג השיא שלה היה בעונת 1998 כשסיימה במקום השלישי בליגה השנייה.

מחלקת הנוערעריכה

קבוצת הנוער של דינמו נחשבת לאחת הטובות ברוסיה לאחר שזכתה באליפות ברית המועצות ובאליפות רוסיה 11 פעמים במצטבר, בשנים 1952, 1957, 1970, 1971, 1973, 1988, 2002, 2003, 2011/12, 2013/14, 2014/15.

בעלים, הנהלה וספונסרים ראשייםעריכה

בתקופה הסובייטית דינמו נתמכה על ידי המשטרה ומשרד הפנים. לאחר התפרקות ברית המועצות, אגודת דינמו אימצה את המועדון והפכה לבעלים שלו. בשנת 2004 האגודה העבירה 70% ממניות המועדון לידיו של אלכסיי פידוריצ'ב, בשל פשיטת רגל של האגודה. פידוריצ'ב השקיע 200 מיליון יורו במועדון שסייעו לנהל מסע רכש של שחקנים פורטוגזים רבים.

בקיץ 2006 אגודת דינמו חתמה על הסכם עם VTB למכירת 60.9% ממניות הקבוצה לידיהם. הבנק, שנמצא בבעלות המדינה, החליט להשקיע בשיפוץ אצטדיון דינמו הישן ותכנן להשקיע מיליארד דולר בפרויקט בניית VTB ארנה. בתחילת 2008 נחתם חוזה השקעות לפיתוח המתחם הסובב את האצטדיון לצורך הקמת מרכז מסחרי. באותה שנה תקציב המועדון עמד על 41 מיליון דולר. ב-2009 הבנק כבר החזיק ב-75% ממניות המועדון ולאחר שבוריס רוטנברג חדל מלהשקיע כספים במועדון ב-2015, VTB הודיע על כוונתם לרכוש את שאר מניות המועדון המוחזקות בידי אגודת דינמו. בסוף 2016 אגודת דינמו הסכימה למכור את כל אחזקותיה בקבוצה ל-VTB תמורת מחיר סמלי של רובל אחד.

יצרניות תלבושותעריכה

שנים יצרנית ספונסר
?—1992 גרמניה  Adidas
1992—1997 בריטניה  Umbro Parmalat (1994—1996)
1997—2001 גרמניה  Adidas חברת כלכלה וחיים (1998—1999)
Fedcom (2000—2001)
2002 ארצות הברית  Nike
2003—2006 איטליה  Diadora יוקוס (2003)
Fedcom (2004)
Xerox (2005—2007)
2006—2011 בריטניה  Umbro Metalloinvest (2008)
VTB (2009—ואילך)
2011—2014 גרמניה  Adidas
2014 — ואילך ארצות הברית  Nike

נשיאי הקבוצהעריכה

לא תמיד תפקיד נשיא הקבוצה נקרא בשם זה, לעיתים נושא תפקיד זה נקרא מנכ"ל או יושב ראש.

יושב ראש
1989—1990 ברית המועצות  ולדימיר פילגואי
נשיא
1991—1992 ברית המועצות  רוסיה (1991-1993)  ואלרי סיסוייב
1993—1997 רוסיה  ניקולאי טולסטיך
מנכ"ל
1998 רוסיה  נ. טולסטיך
נשיא
1999 רוסיה  נ. טולסטיך
מנכ"ל
2000—2001 רוסיה  נ. טולסטיך
2002 רוסיה  ולדימיר אוליאנוב
2002—2006 רוסיה  יורי זווארזין
2006—2009 רוסיה  דמיטרי איוואנוב
נשיא
2009—2012 רוסיה  יורי איסאייב
2012—2013 רוסיה  גנאדי סולובייב
2013—2015 פינלנד  בוריס רוטנברג
יושב ראש
2015—2016 רוסיה  וסילי טיטוב
2016 רוסיה  ולדימיר פרוניצ'ב
מנכ"ל
2016—2018 רוסיה  יבגני מוראבייב
2018—2019 רוסיה  סרגיי פיודורוב
נשיא
2019—ואילך רוסיה  אלכסיי טימושין

סמלי הקבוצהעריכה

תאריםעריכה

ליגת העל הרוסית בכדורגל

ליגת העל הסובייטית

הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי

ליגת הכדורגל הלאומית

  • זכייה (1): 2016/2017

גביע טוסמן

  • זכייה (1): 1928

אליפות מוסקבה

  • זכייה (6): 1928 (אביב), 1930 (סתיו), 1931 (סתיו), 1934 (סתיו), 1935 (אביב), 1942 (אביב)

גביע מוסקבה

  • זכייה (1): 1941

טורניר הגביע האטלנטי

  • זכייה (1): 2015

טורניר Ciutat de Barcelona

  • זכייה (1): 1976

סגל השחקניםעריכה

נכון ל-1 ביוני 2019

מס' עמדה שם
1 רוסיה  שוער אנטון שונין
2 רוסיה  מגן גריגורי מורוזוב
3 שוודיה  בלם סבסטיאן הולמן
4 רוסיה  בלם ולדימיר ריקוב
5 גאנה  קשר אבדול אזיז טטה
6 רוסיה  קשר ארתור יוסופוב
7 רוסיה  חלוץ יבגני מרקוב
8 רוסיה  חלוץ קיריל פנצ'נקו
9 פורטוגל  קשר מיגל קרדוסו
10 ליטא  חלוץ פיודור צ'רניך
11 רוסיה  מגן איוואן טמניקוב
16 רוסיה  שוער איוואן זיריקוב
19 רוסיה  קשר ולדימיר מוסקביצ'יוב
מס' עמדה שם
20 רוסיה  קשר ויאצ'סלב גרוליוב
22 רוסיה  קשר ז'ואזיניו
23 רוסיה  קשר אנטון סוסנין
24 רוסיה  בלם רומן יבגנייב
25 רוסיה  מגן אלכסיי קוזלוב
26 רוסיה  בלם ניקיטה קאלוגין
27 מאלי  קשר סמבה סואו
31 רוסיה  שוער איגור לשצ'וק
34 רוסיה  מגן קונסטנטין ראוש
44 בוסניה והרצגובינה  בלם טוני סוניץ'
48 רוסיה  חלוץ יבגני לוצנקו
78 רוסיה  קשר דניל ליפובוי
פולין  קשר סבסטיאן שימאנסקי

שחקנים בולטים בעבר ובהווהעריכה

שיאי שחקניםעריכה

דירוג הופעות
דירוג שחקן הופעות
1 אלכסנדר נוביקוב 327
2 לב יאשין 326
3 ואלרי מאסלוב 319
4 אלכסנדר מקוביקוב 287
5 גנאדי ייבריוז'יקין 283
6 ויקטור אניצ'קין 282
7 סרגיי ניקולין 280
8 ויקטור צריוב 278
9 אנדריי קובלב 263
10 אלכסיי פטרושין 244
דירוג שערים
דירוג שחקן שערים
1 סרגיי סולוביוב 127
2 קונסטנטין בסקוב 90
3 ואסילי קרטסב 71
4 ואלרי גזאייב 70
5 איגור צ'יסלנקו 68
6 אולג טריוקין 67

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא דינמו מוסקבה בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה