נבחרת ישראל בכדורגל

נבחרת הכדורגל הלאומית של ישראל

נבחרת ישראל בכדורגל (נקראת על ידי ההתאחדות גם בשם הנבחרת הלאומית) היא הנבחרת הלאומית בכדורגל של מדינת ישראל. הנבחרת מייצגת את ישראל במשחקים בין-לאומיים בכדורגל מאז קום המדינה בשנת 1948. ההיסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל החלה עוד בתקופת המנדט הבריטי, עם הקמת נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, שהחלה להופיע במסגרות בין-לאומיות כבר בשנת 1934.

נבחרת ישראל בכדורגל
מידע כללי
כינוי הכחולים-לבנים,
הנבחרת
התאחדות ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות UEFA (אירופה; 1980–1981; 1991–הווה, חברה רשמית מאז 1994)
OFC (אוקיאניה; 1985–1989)
AFC (אסיה; 1954–1974)
דירוג פיפ"א
(28 בנובמבר 2024)
76       ‎+5‏
 - ניקוד פיפ"א 1,322.25
 - דירוג שיא 15 (נמדד בנובמבר 2008)
 - דירוג שפל 99 (נמדד בינואר 2018)
מאמן רן בן שמעון
קפטן אלי דסה
מירב השערים ערן זהבי (35)
מירב ההופעות יוסי בניון (102)
אצטדיון ביתי אצטדיון בלומפילד, תל אביב (29,400)
אצטדיון טדי, ירושלים (31,733)
אצטדיון סמי עופר, חיפה (30,942)
אצטדיון נתניה, נתניה (13,610)
אצטדיון טרנר, באר שבע (16,126)
אתר רשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
מצרים 1922מצרים 1922 מצרים 5–0 המנדט הבריטי (ארץ ישראל)
קהיר, מצרים; 4 באפריל 1930
נבחרת ארצות הברית בכדורגל ארצות הברית האולימפית (אנ') 3–1 ישראל ישראלישראל
ניו יורק, ארצות הברית; 29 בספטמבר 1948
הניצחון הכי גדול
נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 9–0 טאיפיי הסינית (טאיוואן) טאיוואןטאיוואן
ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988
ההפסד הכי גדול
נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה 7–1 ישראל ישראלישראל
קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002
גביע העולם בכדורגל
הופעות 1 (הראשונה ב-1970)
ההישג הטוב שלב הבתים (1970)
גביע אסיה בכדורגל
הופעות 4 (הראשונה ב-1956)
ההישג הטוב

זכייה (1964)

משחקי אסיה
כסףאיראן 1974

עיינו גם בפורטל

פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים.

מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל בישראל בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. נבחרת ישראל מתמודדת בשלושה מפעלים בין-לאומיים, מאז 1934 במוקדמות גביע העולם בכדורגל ("מוקדמות המונדיאל"), מאז 1994 במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל ("מוקדמות היורו"), ומאז 2018 בליגת האומות של אופ"א.

מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או ליורו, על אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. בשנים 1934–1977, התקופה שקדמה להחרמת ישראל בספורט מהמסגרות האסייתיות בהצבעה על-ידי נבחרות ערביות ומוסלמיות, זכתה נבחרת ישראל בגביע אסיה בכדורגל ("גביע אסיה לאומות") (גביע אסיה בכדורגל 1964), הייתה פעמיים סגנית (גביע אסיה בכדורגל 1956 גביע אסיה בכדורגל 1960), והגיעה גם למקום השלישי (גביע אסיה בכדורגל 1968). כמו כן, זכתה הנבחרת במדליית כסף במשחקי אסיה ("האסיאדה") בטהראן, איראן (1974) מתוך שתי השתתפויות בפועל של הנבחרת, (הראשונה ב-1958 (אנ')) בענף הכדורגל כחלק ממשלחות ישראל במשחקי אסיה.

היסטוריה

עריכה
  ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
 
לב יאשין, שוער נבחרת ברית המועצות, לאחר שספג את שער השוויון מראשו של נחום סטלמך במהלך המשחק מול נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956
 
נבחרת ישראל באצטדיון בלומפילד בתל אביב, 1970

המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1930 מול נבחרת קהיר (מצרים), בה השתתפו 3 כדורגלנים יהודים בלבד בנבחרת הארץ-ישראלית, שכללה כמעט כולה כדורגלנים אנגלים – כשבסופו של יום, הובסה בתוצאה 0–5 למארחת המצרית.[1]

במוקדמות מונדיאל 1934 השתתפה גם נבחרת ארץ ישראל, שהורכבה הפעם מכדורגלנים יהודים בלבד, אך עם זאת, ב-16 במרץ 1934 הפסידה למאחרת במשחק החוץ הראשון בקהיר שבמצרים בתוצאה 7–1,[2] לאחר מכן במשחק הגומלין מול הנבחרת המצרית שנערך בתל אביב ב-6 באפריל 1934, המארחת הארצישראלית הפסידה בתוצאה 4–1.[2]

ב-27 באפריל 1940 אירחה נבחרת ארץ ישראל למשחק ידידות רשמי את נבחרת לבנון ("לבנון הגדולה", תחת המנדט הצרפתי), באצטדיון המכביה שבתל אביב, שהסתיים בניצחון 1–5 למארחת הארצישראלית (אנ').

למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.

ב-29 בספטמבר 1948, המשחק הראשון לאחר קום המדינה כ"נבחרת (מדינת) ישראל", נערך מול הנבחרת האולימפית של ארצות הברית (אנ') בניו יורק, והסתיים בתוצאה 1–3 למארחת האמריקאית.[3][4]

בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה שיחקה נבחרת ישראל במסגרות אירופיות. בטורנירים בהם הנבחרת השתתפה, היא תמיד הודחה בלא להותיר חותם. לקראת סיומה של אותה תקופה השתנו פני הדברים. ישראל כמעט שהעפילה לטורניר האולימפי של 1960 והודחה רק בשל יחס שערים (קודמו של הפרש שערים) נחות משל יוגוסלביה, אשר המשיכה וזכתה במדליית הזהב.[5]

מאמצע שנות החמישים ישראל החלה להשתלב בטורנירים אסיאתיים, בהם מיצבה את עצמה ככוח רציני באותה יבשת. כך ישראל זכתה באליפות אסיה ב-1964,[6] העפילה לאולימפיאדות 1968[7] ו-1976[8] ולמונדיאל 1970.[9] בטורנירים אחרים ישראל הגיעה לשלבים גבוהים. עם זאת, בשל הסכסוך הישראלי-ערבי נבחרות מוסלמיות וערביות סירבו לשחק נגדה,[7] ובשנת 1977 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות.[10] לאחר מכן, שובצה הנבחרת במסגרת האירופית.

באמצע שנות ה-80, התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה.[11] בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית.[12] החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (לימים הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו. כך, נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בין-לאומיות רשמיות – אוקיאניה, אסיה ואירופה.

כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים – אפילו לנבחרות בינוניות – בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 0–5 ו-0–3 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.

לאחר נילסן, מונה למאמן אברם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, אף על פי שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.

בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2–1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם כמות נקודות זהה לזו של נבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר – מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכויי העלייה למונדיאל וישראל סיימה במקום הרביעי בבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כישרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.

במרץ 2010 מונה לואיס פרננדס למאמן הנבחרת לקראת מוקדמות יורו 2012. ישראל פתחה את הטורניר בניצחון ביתי 3–1 על מלטה ובתיקו 0–0 מול גאורגיה. לאחר שורת פציעות של שחקני מפתח ובראשם הקפטן יוסי בניון, התקשתה הנבחרת והפסידה לקרואטיה ברמת גן וליוון באתונה. ארבע הנקודות שצברה הנבחרת במשחקים אלה היוו את פתיחת הטורניר הגרועה ביותר שלה בעשר השנים שקדמו לטורניר‏.[13] לאחר שני ניצחונות רצופים, בבית על גאורגיה ובחוץ על לטביה, הגיעו שני המשחקים המכריעים, אשר בהם הפסידה הנבחרת 0–1 ליוון בבלומפילד ו-1–3 לקרואטיה בזאגרב.

בדצמבר 2011 מונה אלי גוטמן למאמן הלאומי החדש. במוקדמות מונדיאל 2014 הציגה הנבחרת פתיחה מאכזבת לקמפיין עם תיקו 1–1 מול אזרבייג'ן ותבוסה של 0–4 מול רוסיה ברמת גן. בהמשך הקמפיין הציגה ישראל שתי הופעות מרשימות מול פורטוגל כאשר סיימה בתיקו 3–3 ברמת גן (לאחר שהובילה 1–3) ובתיקו 1–1 בליסבון. לאחר שסיימה הנבחרת בתוצאות תיקו 1–1 ברמת גן מול אזרבייג'ן ומול צפון אירלנד, סיימה את הקמפיין במקום השלישי עם 14 נקודות. לאחר הטורניר הוארכה כהונתו של גוטמן כמאמן, והוא הדריך את הנבחרת גם במוקדמות יורו 2016. בעקבות כישלונה של הנבחרת במוקדמות, התפטר גוטמן מתפקידו.

 
סמל הנבחרת עד 2008

באפריל 2016 מונה אלישע לוי למאמן הנבחרת, לקראת מוקדמות מונדיאל 2018. ישראל הוגרלה לבית 7, עם ספרד ואיטליה, אלופות העולם בעבר, ועם אלבניה, מקדוניה וליכטנשטיין. ישראל פתחה את הקמפיין טוב עם 9 נקודות בארבעת משחקיה הראשונים, אולם התדרדרה ובששת משחקיה האחרונים השיגה 3 נקודות בלבד וסיימה עם 12 נקודות בלבד ובמקום הרביעי בבית. בעקבות רצף זה התדרדרה ישראל בדירוג העולמי של פיפ"א לשפל חסר תקדים מבחינתה והתמקמה במקום ה-98 בעולם. ההתאחדות לא האריכה את חוזהו של אלישע לוי שסיים את תפקידו.

בשנת 2018, מונה ביברס נאתכו לקפטן הנבחרת, ובכך הפך לשחקן הלא-יהודי הראשון שמשמש כקפטן הנבחרת, ובפרט לקפטן הצ'רקסי הראשון ולקפטן המוסלמי הראשון של הנבחרת. ב-1 באוגוסט 2018 מונה שחקן העבר האוסטרי אנדראס הרצוג למאמן הנבחרת.[14] בספטמבר 2018 החלה העונה הראשונה של ליגת האומות של אופ"א, בה הוגרלה ישראל בליגה C בבית א' עם סקוטלנד ואלבניה,[15] בבית זה סיימה ישראל במקום השני, ולא הצליחה להשיג את הכרטיס לפלייאוף העלייה על הכרטיס למוקדמות יורו 2020. לאחר מכן בבתים של מוקדמות יורו 2020, סגרה הנבחרת קמפיין כשלוני מבחינתה, והכי רע ב-2 עשורים האחרונים מבחינת אחוזי הצלחה עם 37% אחוזי הצלחה בלבד, שהוא השפל הכי גדול שלה מ-2008 מהבחינה הזאת, ומקום 5 מתוך 6 בבית ז' – אחד המקומות הנמוכים שלה בבתי מוקדמות אי פעם. למרות זאת העפילה ישראל לפלייאוף העלייה ליורו דרך ליגת האומות שיוכל להקנות לה את הכרטיס ליורו. עקב התפרצות מגפת הקורונה בעולם במהלך 2020, הופסקו משחקי הכדורגל ובכללם הכדורגל הבין-לאומי, ופלייאוף העלייה ליורו 2020 דרך ליגת האומות נדחה. בינתיים ב-24 ביוני 2020 הודיע הרצוג כי הוא עוזב את תפקידו בנבחרת ישראל,[16] וביולי מונה במקומו וילי רוטנשטיינר, שהדריך את הנבחרת בשלב הפלייאוף של ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א, שם היא הפסידה בדו-קרב פנדלים לנבחרת סקוטלנד בחצי הגמר ולא הצליחה שוב להעפיל לטורניר גדול. בליגת האומות לעונה שלאחר מכן סיימה הנבחרת את הקמפיין במקום השלישי שהשאיר אותה בליגה B, אך מנע ממנה להעפיל לפלייאוף הבא שבטורניר המונדיאל הקרוב. במוקדמות מונדיאל 2022 באירופה הוגרלה נבחרת ישראל בבית 6 עם נבחרות דנמרק, אוסטריה, סקוטלנד, איי פארו ומולדובה. בבית זה סיימה ישראל במקום השלישי, אחרי דנמרק וסקוטלנד, ולא הצליחה פעם נוספת להעפיל לטורניר, אך עלתה מעט בדירוג הנבחרות של פיפ"א למקום ה-79. בפברואר 2022 סיים המאמן רוטנשטיינר את תפקידו בנבחרת ישראל והחל תהלך איתור למאמן חדש.[17] ב-16 במרץ 2022 מונה שחקן העבר של הנבחרת ושיאן ההופעות במדיה, יוסי בניון, למנהל המקצועי של נבחרת ישראל לאחר אישור ועדת האיתור.[18] כבר למחרת המינוי פיטר בניון את מאמנה הזמני של נבחרת ישראל, מרקו בלבול, מאימון הנבחרת הבוגרת וגם מתפקידו המקורי בנבחרת הנוער, וזאת בשל חילוקי דעות מקצועיים.[19] בהמשך מונה שחקן העבר והמאמן גדי ברומר למאמן הזמני של הנבחרת הבוגרת, לצמד משחקי הידידות מול נבחרת גרמניה ונבחרת רומניה בסוף מרץ 2022.

ב-26 באפריל 2022 מונה כדורגלן העבר אלון חזן, ומאמנה הזמני של הנבחרת הבוגרת לשעבר, לתפקיד המאמן הלאומי הקבוע של הנבחרת הבוגרת.[20] בקמפיין ליגת האומות לעונת 2022/2023 בבית ב'2 בליגה B, עם רוסיה (שהורחקה מכל תחרות עקב הפלישה לאוקראינה), איסלנד ואלבניה. בקמפיין הזה הצליחה ישראל להפתיע את יריבותיה כאנדרדוג, ולסיים במקום הראשון, אחרי תיקו כפול עם איסלנד ו-2 ניצחונות על האלבנים בבית ובחוץ, מה שנתן לה את הכרטיס לחצי-גמר פלייאוף מוקדמות היורו (כגיבוי אם לא תעפיל דרך בתי המוקדמות הרגילים), ולדרג 2 במוקדמות יורו 2024, שנתן לה סיכויים טובים יותר להגריל בית עם נבחרות נוחות באופן יחסי, על-מנת להעפיל לשלב-הבתים של טורניר היורו הסופי ב-2024. בנוסף הנבחרת העפילה בזכות כך לליגה A לעונת 2024/2025 בליגת האומות הבאה של אופ"א.

לקראת קמפיין מוקדמות יורו 2024, הוגרלה ישראל בבית ט'[21] לבית ביחד עם נבחרות שווייץ, רומניה, קוסובו, בלארוס ואנדורה, כאשר שני המקומות הראשונים בכל בית עולות לטורניר. ישראל גם הבטיחה את מקומה מראש בחצי-גמר פלייאוף מוקדמות היורו (בזכות הישג העלייה לדרג א' בליגת האומות של אופ"א בשנה שקדמה לה), למקרה שלא תעפיל דרך שלב הבתים של המוקדמות. משחקי הבית החלו במרץ 2023.

ב-25 במרץ 2023, מונה אלי דסה לקפטן הראשי של הנבחרת הלאומית של ישראל, ככדורגלן הראשון מהעדה האתיופית שמגיע למעמד מכובד זה, וזאת לאחר ששימש כסגן-קפטן בנבחרת כבר במהלך השנה שקדמה לכך.[22]

בדצמבר 2023, דווח בתקשורת העולמית שחברת הלבשת הספורט הגרמנית "PUMA", תחדל מלתת חסות מסחרית ומלעצב את מדי נבחרות ישראל.[23][24] זאת בהתקשרות השלישית בין החברה לבין ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהתקיימה במהלך 2018–2024.[23][24]

את קמפיין מוקדמות יורו 2024 סיימה ישראל במקום השלישי אחרי רומניה ושווייץ ולא העפילה דרכו לטורניר היורו, ועל כן הצטרכה לנצח את פלייאוף מוקדמות היורו דרך ההעפלה בליגת האומות בשנה הקודמת על מנת להעפיל לטורניר היורו. אולם גם במשחק הפלייאוף שנערך לאחר מכן ב-21 במרץ 2024, בו התמודדה מול איסלנד, הפסידה ישראל 1–4[25] ולא העפילה שוב לטורניר היורו הקרוב, מה שגרר שבוע לאחר מכן את פיטורי המנהל המקצועי של הנבחרת יוסי בניון,[26] ואת מאמן הנבחרת אלון חזן.[27]

ב-8 בפברואר הוגרלה ישראל בליגה א' של ליגת האומות 2024/2025, בבית א2 ביחד עם נבחרות חזקות מאוד בדמות איטליה, בלגיה וצרפת.[28]

מאזן הישגים וכשלונות

עריכה
 
נבחרת ישראל זוכה בגביע אסיה 1964

אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 0–4, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3–2, ובעקבות ההפסד, ולאחריו הפסד ביתי נוסף לבולגריה, הפסידה צרפת את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

משחקים גדולים נוספים הם הניצחון 2–1 על יוגוסלביה בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הזהב האולימפית) והניצחון 4–1 באוקטובר 1981 על פורטוגל במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. ב-1999 בלט הניצחון 5–0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.

בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כישלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0–2.[29]

עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (לימים סרי לנקה) 7–0 ו-4–0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1–1 עם בולגריה.

לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי.

במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0–1 בחוץ וסיימה בתיקו 0–0 באצטדיון רמת גן.

במוקדמות מונדיאל 2006 הצליחה הנבחרת לסיים את הקמפיין עם כמות נקודות מספקת למקום השני ולפלייאוף העלייה למונדיאל, אך שווייץ הקדימה אותה בהפרש שערים ועלתה על חשבונה לפלייאוף, שם ניצחה שווייץ את טורקיה והשתתפה במונדיאל. גם בטורניר הבא מוקדמות יורו 2008 הייתה ישראל קרובה למקום השני והעפלה כשהשיגה 23 נקודות והשתוותה לאנגליה בבית, אך סיימה נקודה פחות מרוסיה שהעפילה על חשבונה לטורניר.

אצטדיונים ביתיים ומתחם אימונים

עריכה
  ערכים מורחבים – אצטדיון בלומפילד, אצטדיון טדי, אצטדיון סמי עופר, אצטדיון נתניה, אצטדיון טרנר

נבחרת ארץ ישראל

עריכה

המשחק הביתי הרשמי הראשון של נבחרת ארץ ישראל נערך ב-6 באפריל 1934 במסגרת מוקדמות מונדיאל 1934 ב"מגרש התמרים" בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, מגרשה הביתי של הפועל תל אביב באותה העת, והיה נגד נבחרת מצרים שהביסה את ישראל 21 יום לפני כן בתוצאה 1–7 באצטדיון בקהיר. המשחק הסתיים גם הוא בניצחון של המצרים בתוצאה 1–4. הנבחרת קיימה את משחקי מוקדמות מונדיאל 1938 נגד נבחרת יוון ב"מגרש מכבי" שהיה ממוקם בין שכונת נווה שאנן לשכונת שפירא בתל אביב, מגרשה של מכבי תל אביב באותה העת. את משחק הידידות נגד נבחרת לבנון ב-1940 (אנ') שהסתיים בניצחון 1–5 לארץ ישראל קיימה באצטדיון המכביה שהיה אצטדיונה הביתי של מכבי תל אביב.

נבחרת ישראל

עריכה
 
אצטדיון בלומפילד בתל אביב הוא המגרש הביתי הוותיק ביותר של נבחרת ישראל, האצטדיון מארח משחקי נבחרת משנת 1964

משחק הבית הרשמי הראשון של נבחרת ישראל שהוקמה לאחר הקמת המדינה ב-1948 שהיה במסגרת מוקדמות מונדיאל 1950 נגד נבחרת יוגוסלביה, אירח אצטדיון המכביה. המשחק נערך ב-18 בספטמבר 1949 והסתיים בניצחונה של יוגוסלביה בתוצאה 2–5, לעיני 20,000 צופים. לאחר מכן אירחה ישראל את משחק הידידות מול טורקיה בניצחון המפתיע 5–1 גם הוא באצטדיון המכביה, ולראשונה אירחה באצטדיון רמת גן, שהפך לביתה הקבוע, במסגרת משחקי מוקדמות מונדיאל 1954. היה זה ב-8 במרץ 1954, נגד נבחרת יוון, והמשחק הסתיים בניצחון היוונים בתוצאה 0–2, לעיני 55,000 צופים.

הנבחרת המשיכה לארח באצטדיון רמת גן את רוב משחקי המוקדמות הביתיים, למעט חלק קטן ממשחקי המוקדמות שאירחה באצטדיון בלומפילד וחלק ממשחקי הידידות שאירחה הנבחרת באצטדיון בלומפילד ואצטדיון טדי לסירוגין, כ-60 שנים עד לשנת 2013. לאור ביקורות על האצטדיון ברמת גן שהפך למיושן, מנוכר ופחות ביתי עם השנים.

החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016 משחקי הנבחרת נערכים לסירוגין באצטדיון סמי עופר שבחיפה ובאצטדיון טדי שבירושלים, החל מטורניר ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון טרנר שבבאר שבע, החל מטורניר ליגת האומות 2020/2021 של אופ"א משחקי הנבחרת נערכים גם באצטדיון נתניה שבנתניה, והחל מקמפיין מוקדמות מונדיאל 2022 משחקי הנבחרת חזרו לארח גם באצטדיון בלומפילד שבתל אביב לאחר שאירח מספר משחקים בעבר. כל חמשת האצטדיונים נחשבים לחדישים וידידותיים יותר לקהל, ובעלי דירוג קטגוריה 4 של אופ"א.

אצטדיונים פעילים

עריכה
מספר משחקים תמונה אצטדיון עיר תכולה משחק ראשון משחק אחרון
51   אצטדיון בלומפילד תל אביב 29,400 17 במאי 1964 12 בספטמבר 2023
14   אצטדיון טדי ירושלים 31,733 12 בפברואר 1992 19 ביוני 2023
12   אצטדיון סמי עופר חיפה 30,942 16 בנובמבר 2014 2 ביוני 2022
9   אצטדיון נתניה נתניה 13,610 6 בפברואר 2013 29 במרץ 2022
4   אצטדיון טרנר באר שבע 16,126 14 באוקטובר 2018 12 באוקטובר 2021

אצטדיוני עבר

עריכה
מספר משחקים תמונה אצטדיון עיר תכולה משחק ראשון משחק אחרון
137   אצטדיון רמת גן רמת גן 41,583 8 במרץ 1954 15 באוקטובר 2013
3   אצטדיון המכביה תל אביב 20,000 30 ביולי 1949 28 באוקטובר 1950

מתחם אימונים

עריכה

במשך שנים מתחם האימונים המרכזי של הנבחרת היה מגרשי האימונים הצמודים לאצטדיון רמת גן ובאצטדיון עצמו.

ב-1 באפריל 2012 חנכה ההתאחדות לכדורגל קומפלקס אימונים חדש בשם "בית הנבחרות"[30] בקיבוץ שפיים, שנבנה בהשקעה של 22 מיליון ש"ח על שטח של 30 דונם ליד מלון קיבוץ שפיים. המתחם כולל שני מגרשי אימונים (אחד דשא טבעי ובשני דשא סינתטי) עם 300 מקומות ישיבה ומבנה מרכזי הכולל 4 חדרי הלבשה ומלתחות, 2 חדרי טיפולים, מרפאה, חדרי ציוד, אודיטוריום קטן להרצאות ומסיבות עיתונאים, לובי וקפיטריה. המתחם משמש את נבחרת ישראל לצד נבחרות הנוער והנשים ואף אירח משחקים שאינם דורשים נוכחות קהל כגון משחקי אימון ומשחקי ידידות של נבחרות נוער.[31]

מלבישות

עריכה
מייצרת מדים מדינה מוצא תקופה
יומברו בריטניה 1970
ייצור עצמי ישראל 1974
דיאדורה איטליה 1992–1995
אדידס גרמניה 2008–2018
פומה גרמניה 1985–1989
1996–2008
2018–2024
איראה[32] איטליה 2025-
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואי  1930 לא נרשמה
הממלכה האיטלקית  1934 לא העפילה
צרפת  1938
ברזיל  1950
שווייץ  1954
שוודיה  1958
צ'ילה  1962
אנגליה  1966
מקסיקו  1970 סיבוב ראשון (שלב-הבתים) 3 0 2 1 1 3
גרמניה  1974 לא העפילה
ארגנטינה  1978
ספרד  1982
מקסיקו  1986
איטליה  1990
ארצות הברית  1994
צרפת  1998
קוריאה הדרומית  יפן  2002
גרמניה  2006
דרום אפריקה  2010
ברזיל  2014
רוסיה  2018
קטר (מדינה)  2022
ארצות הברית  מקסיקו  קנדה  2026 טרם התחילו המוקדמות
סה"כ 1/21 3 0 2 1 1 3


שנה דרג סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
פורטוגל  2018-2019 ג עלתה לדרג ב 4 2 0 2 6 5
איטליה  2020-2021 ב שלב הבתים 6 2 2 2 7 7
הולנד  2022-2023 ב עלתה לדרג א 4 2 2 0 8 6
2024-2025 א ירדה לדרג ב 6 1 1 4 5 13
2026-2027 ב
סה"כ 20 7 5 8 26 31
שנה סיבוב מיקום משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה
פינלנד  1952 לא השתתפה
אוסטרליה  1956
איטליה  1960 לא העפילה
יפן  1964
מקסיקו  1968 רבע גמר מקום חמישי 4 2 1 1 9 7
גרמניה המערבית  1972 לא העפילה
קנדה  1976 רבע גמר מקום שישי 4 0 3 1 4 7
ברית המועצות  1980 פרשה
ארצות הברית  1984 לא העפילה
קוריאה הדרומית  1988
ספרד  1992 עד היום טורניר מתקיים לנבחרות עד גיל 23
סך הכל 2/10 8 2 4 2 13 14
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
הונג קונג (1876–1959)  1956 מקום שני 3 2 0 1 6 5
קוריאה הדרומית  1960 מקום שני 3 2 0 1 6 4
ישראל  1964 מקום ראשון 3 3 0 0 5 1
איראן (1964–1979)  1968 מקום שלישי 4 2 0 2 11 5
תאילנד  1972 העפילה כמארחת אך נאלצה לפרוש מהטורניר
סה"כ 4/4 13 9 0 4 28 15
שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
הודו  1951 לא השתתפה
הפיליפינים  1954
יפן  1958 רבע גמר 3 2 0 1 6 3
אינדונזיה  1962 לא השתתפה
תאילנד  1966
תאילנד  1970
איראן (1964–1979)  1974 מקום שני 7 6 0 1 24 4
סה"כ 2/7 10 8 0 2 30 7

השתתפות ישראל בטורנירי הגמר היבשתיים והעולמיים

עריכה
טורניר מיקום מאמן ניצחונות תיקו הפסדים מלך השערים הערות
גביע אסיה 1956 2 ג'קי גיבונס 2 0 1 נחום סטלמך (4) השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל.
משחקי אסיה 1958 (אנ') 5 משה וארון 2 0 1 נחום סטלמך (3) המיקום נבע מהפרש שערים.
גביע אסיה 1960 2 גיולה מאנדי 2 0 1 שלמה לוי (2)
גביע אסיה 1964 1 יוסף מרימוביץ' 3 0 0 מרדכי שפיגלר (2) זכייה ראשונה ויחידה בטורניר.
גביע אסיה 1968 3 מילובאן צ'יריץ' 2 0 2 משה רומנו, גיורא שפיגל (4)
כדורגל באולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) רבע גמר

(5)

עמנואל שפר 2 1 1 שייע פייגנבוים (4) הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה.
מונדיאל 1970 שלב הבתים

(4/4, בית ב')

עמנואל שפר 0 2 1 מרדכי שפיגלר (1) השתתפות ראשונה ויחידה של ישראל במונדיאל (גביע העולם בכדורגל).
גביע אסיה 1972 (אנ') *הנבחרת הלאומית העפילה לטורניר, בזכות כך שישראל נבחרה לארח אותו.

מאוחר יותר – וטרם תחילתו, ישראל נאלצה לפרוש מהטורניר – ותאילנד החליפה אותה כמארחת.

משחקי אסיה 1974 (אנ') 2 דוד שווייצר 4 0 1 שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4) מדליית כסף לישראל.
*השתתפות אחרונה של ישראל במשחקי אסיה – לאחר שיריבות מוסלמיות וערביות (וגם צפון-קוריאה) הצביעו נגד שיתופה של ישראל במסגרות האסיאתיות, עקב החרם על ישראל שלהן.
אולימפיאדת מונטריאול (1976) רבע גמר

(6)

דוד שווייצר 0 3 1 ויקי פרץ (2)

השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות היבשתיים ובליגת האומות של אופ"א

עריכה
טורניר מיקום מאמן ניצחונות תיקו הפסדים מלך השערים הערות
מוקדמות מונדיאל 1934 2/2 שמעון רוטנר 0 0 2 אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק (1) צמד משחקי העפלה מול מצרים.

לראשונה, נבחרת ארץ ישראל.

מוקדמות מונדיאל 1938 2/2 אגון פולק 0 0 2 פרי נויפלד (1) צמד משחקי העפלה מול יוון.

בשנית, נבחרת ארץ ישראל.

מוקדמות מונדיאל 1950 2/2 לאיוש הס 0 0 2 יהושע גלזר (2) צמד משחקי העפלה מול יוגוסלביה.

לראשונה, נבחרת (מדינת) ישראל.

מוקדמות מונדיאל 1954 3/3 ג'רי בית הלוי 0 0 4 ישראל סיימה עם ארבעה הפסדים ואפס שערים.
מוקדמות מונדיאל 1958 2/2 משה וארון 0 0 2 *צמד משחקי פלייאוף מול ויילס, בהחלטת פיפ"א – לאחר שכל היריבות המוסלמיות והערביות פרשו מהטורניר, עקב החרם על ישראל שלהן.
מוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) 2/3 גיולה מאנדי 2 1 1 נחום סטלמך, יהושע גלזר, רפי לוי (2) ישראל לא העפילה, עקב הפרש שערים נחות משל יוגוסלביה, אף על פי שסיימה בבית מעל יוון.
מוקדמות גביע אסיה 1960 1/4 גיולה מאנדי 3 2 1 רפי לוי (5) הטורניר שימש גם כאליפות מערב אסיה.
מוקדמות מונדיאל 1962 (אנ') 2/2 גיולה מאנדי 3 1 2 נחום סטלמך (4) חמש נבחרות: ישראל, אתיופיה, קפריסין, רומניה, ואיטליה הגיעו לבית פלייאוף ישירות למונדיאל, ששוחק בצמדים של משחקי נוק-אאוט בלבד (בית וחוץ).

ישראל הגיעה לשלב הגמר בבית זה מול איטליה, אך לבסוף הפסידה לה פעמיים.

מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964) 2/2 ג'ורג' איינסלי 1 0 1 רובי יאנג (1) סיבוב ראשון: ניצחון 1–0 בחוץ אמנם מול דרום וייטנאם, אך הפסד 2–0 בבית מול דרום וייטנאם, מנעו העפלה של הנבחרת הישראלית לסיבוב השני.
מוקדמות מונדיאל 1966 3/3 מילובאן צ'יריץ' 0 0 4 רחמים טלבי (1) שערו של טלבי היה היחיד של ישראל בטורניר.
מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 1 מילובאן צ'יריץ' 2 0 0 מרדכי שפיגלר, ג'ורג' בורבה (3) העפלה ראשונה לאולימפיאדה.
מוקדמות מונדיאל 1970 1 עמנואל שפר 3 1 0 גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר (3) העפלה ראשונה למונדיאל.
מוקדמות אולימפיאדת מינכן (1972) חצי גמר אדמונד שמילוביץ' 3 0 1 רוני קלדרון, דרור בר-נור, ג'ורג' בורבה, מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי (1) הפסד 2–4 לתאילנד בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר.
מוקדמות מונדיאל 1974 2 אדמונד שמילוביץ' 4 1 1 משה אוננה (3)
מוקדמות אולימפיאדת מונטריאול (1976) 1 דוד שווייצר 3 1 1 גדעון דמתי (4) העפלה שנייה לאולימפיאדה.
מוקדמות מונדיאל 1978 2 דוד שווייצר 2 1 1 עודד מכנס (2)
מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980) 3 עמנואל שפר 1 3 2 גדעון דמתי (3) בית אירופאי (אופ"א).
מוקדמות מונדיאל 1982 5 ג'ק מנסל 1 3 4 בני טבק (3)
מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 3 יוסף מרימוביץ' 1 0 3 אלי יאני, אלי כהן (1) בית אירופאי (אופ"א).
מוקדמות מונדיאל 1986 2 יוסף מרימוביץ' 3 1 2 זאהי ארמלי (5) בית אוקיאני (OFC).
מוקדמות אולימפיאדת סיאול (1988) 2 מיליינקו מיחיץ' 4 1 1 ניר לוין (5) בית אוקיאני (OFC).
ניצחון-שיא לישראל 9–0 על טאיוואן.
השתתפות אחרונה של הנבחרת הלאומית בטורניר הקדם-אולימפי.
מוקדמות מונדיאל 1990 1 יצחק שניאור
ויעקב גרונדמן
1 4 1 רוני רוזנטל, אלי אוחנה (2) בית אוקיאני (OFC)
הפסד במשחקי הפלייאוף לקולומביה.
מוקדמות מונדיאל 1994 6 שלמה שרף 1 3 6 רונן חרזי (3)
מוקדמות יורו 1996 5 שלמה שרף 3 3 4 רונן חרזי (6)
מוקדמות מונדיאל 1998 3 שלמה שרף 4 1 3 אלי אוחנה (3)
מוקדמות יורו 2000 2 שלמה שרף 4 1 5 אלון מזרחי (5) הפסד במשחקי הפלייאוף לדנמרק.
מוקדמות מונדיאל 2002 3 ריצ'רד נילסן 3 3 2 חיים רביבו (2)
מוקדמות יורו 2004 3 אברם גרנט 2 3 3 חיים רביבו (3) משחקי הבית נערכו מחוץ לישראל, עקב המצב הביטחוני בישראל באותה עת.
מוקדמות מונדיאל 2006 3 אברם גרנט 4 6 0 יוסי בניון (4) המיקום נבע מהפרש שערים פחות טוב מזה של שווייץ.
מוקדמות יורו 2008 4 דרור קשטן 7 2 3 רוברטו קולאוטי (6) ישראל סיימה נקודה בלבד מתחת למקום השני.
מוקדמות מונדיאל 2010 4 דרור קשטן 4 4 2 אליניב ברדה (6)
מוקדמות יורו 2012 3 לואיס פרננדס 5 1 4 יוסי בניון (4)
מוקדמות מונדיאל 2014 3 אלי גוטמן 3 5 2 תומר חמד, עדן בן בסט (6)
מוקדמות יורו 2016 4 אלי גוטמן 4 1 5 עומר דמארי (5)
מוקדמות מונדיאל 2018 4 אלישע לוי 4 0 6 תומר חמד (3)
ליגת האומות 2018/2019 של אופ"א

(ליגה ג')

2/3 אנדי הרצוג 3 0 1 ערן זהבי, תומר חמד, דור פרץ, דיא סבע, בירם כיאל (1) (אנ') ישראל הצליח להעפיל לליגה ב' של ליגת האומות בסיום עונת הבכורה של ליגת האומות של אופ"א.

בתחילת הקמפיין, ישראל שובצה בבית א' של ליגה ג', ביחד עם סקוטלנד שסיימה מעליה בבית. כשאלבניה שסיימה תחת שתיהן בבית.

בנוסף, ישראל עלתה לחצי-הגמר של פלייאוף מוקדמות יורו 2020 בזכות הישגיה בעונה זו בליגת האומות של אופ"א.

מוקדמות יורו 2020 5/6 אנדי הרצוג 3 2 5 ערן זהבי (11) – מלך השערים של הבית (אנ'), ומקום שני בכיבושים בכל שלב המוקדמות. ישראל סיימה מקום חמישי בבית והלפני אחרון, כשמעליה סלובניה, מקדוניה הצפונית (שהעפילה לפלייאוף בזכות הישגיה בליגת האומות של אופ"א קודם לכן). מקום שני אוסטריה וראש הבית פולין – שתיהן הפעילו ישירות ליורו 2020. בתחתית הבית, במקום השישי, סיימה לטביה.

בחצי הגמר של פלייאוף המוקדמות, ישראל סיימה בתוצאה 0–0 עם סקוטלנד, ולאחר הארכה, ישראל הפסידה בפנדלים 5–3, ועל כן לא העפילה לגמר הפלייאוף לקראת היורו.

ליגת האומות 2020/2021 של אופ"א

(ליגה ב')

3/4 ווילי רוטשטיינר 2 2 2 ערן זהבי (5) – מלך השערים של הבית (אנ'), ומקום שני בכיבושים בליגת האומות. ישראל סיימה במקום השלישי והלפני אחרון בבית. על כן, נותרה בליגה ב' של ליגות האומות של אופ"א בסיום הקמפיין בבית ב-2 של ליגה ב', ביחד עם סקוטלנד שסיימה מעליה בבית, כשסלובקיה שסיימה בבית מתחתיהן ירדה בסיום לליגה ג'. צ'כיה שסיימה בראש הבית עלתה בסיום העונה לליגה א'.
מוקדמות מונדיאל 2022 3/6 ווילי רוטשטיינר 5 1 4 ערן זהבי (8) – מלך השערים של הבית (אנ'), ומקום שני בכיבושים בכל שלב המוקדמות. ישראל עלתה בדירוג הנבחרות של פיפ"א בסיום הקמפיין, זאת בזכות כך שסיימה במקום ה-3 בבית. מעליה סיימו דנמרק שהעפילה ישירות למונדיאל 2022, סקוטלנד שהעפילה לשלב הפלייאוף ומתחתיה אוסטריה, איי פארו ומולדובה.
ליגת האומות 2022/2023 של אופ"א

(ליגה ב')

1/4 אלון חזן 2 2 0 מנור סולומון, שון וייסמן (2) (אנ') ישראל סיימה בליגת האומות 2022/2023 של אופ"א בראש הבית לאחר 2 ניצחונות על אלבניה ו-2 תוצאות תיקו עם איסלנד.

בזכות כך ישראל צברה הישגים רבים בסיום הקמפיין:

מוקדמות יורו 2024 3 אלון חזן 4 3 3 אוסקר גלוך, שון וייסמן (2) ישראל סיימה במקום השלישי ולא העפילה ממוקדמות היורו, אחרי ועל כן השתתפה בשלב הפלייאוף של מוקדמות היורו מהכרטיס שהרוויחה בזכות קמפיין ליגת האומות הקודם.

בפלייאוף הפסידה ישראל לנבחרת איסלנד בחצי הגמר בתוצאה 4:1 ולא העפילה ממנו. עקב עלייתה לדרג א' בליגת האומות הוגרלה בליגת האומות 2024/2025 בבית א2 עם איטליה, בלגיה וצרפת החזקות.

הדירוג העולמי של פיפ"א

עריכה

הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-76 בעולם, נכון ל-28 בנובמבר 2024; הניקוד הוא 1,322.25 – עלייה של 5 נקודות לעומת ניקוד קודם.[33] דירוג השיא 15 נמדד לראשונה[34] בנובמבר 2008, והדירוג הנמוך ביותר 99 נמדד לראשונה[34] בינואר 2018.[35]

 

סטטיסטיקות ונתונים

עריכה

שיאני ההופעות

עריכה

נכון ל-8 ביוני 2024.[36] השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). מינימום 50 הופעות בנבחרת.

 
יוסי בניון, שיאן ההופעות של נבחרת ישראל בכל הזמנים עם 102 הופעות
# שם הופעות יריבה בהופעת בכורה תאריך הופעת בכורה יריבה בהופעה האחרונה תאריך הופעה אחרונה
1 יוסי בניון 102 פורטוגל 18 בנובמבר 1998 ספרד 9 באוקטובר 2017
2 טל בן-חיים 96 גרמניה 13 בפברואר 2002 ספרד 9 באוקטובר 2017
3 אריק בנדו 94 ברזיל 17 במאי 1995 אנגליה 8 בספטמבר 2007
4 אלון חרזי 89 פולין 9 בספטמבר 1992 דנמרק 1 במרץ 2006
5 ביברס נאתכו 88 רומניה 3 במרץ 2010 קוסובו 25 במרץ 2023
6 אמיר שלח 85 חבר המדינות 12 בפברואר 1992 בוסניה והרצגובינה 1 בספטמבר 2001
7 מרדכי שפיגלר 81 דרום וייטנאם 29 בדצמבר 1963 קוריאה הדרומית 20 במרץ 1977
ניר קלינגר צפון אירלנד 18 בפברואר 1987 לוקסמבורג 31 במרץ 1997
9 אבי נמני 80 חבר המדינות 12 בפברואר 1992 איי פארו 8 באוקטובר 2005
10 אייל ברקוביץ' 78 חבר המדינות 12 בפברואר 1992 מולדובה 28 באפריל 2004
דודו אוואט ספרד 10 באוקטובר 1999 צפון אירלנד 15 באוקטובר 2013
טל בנין ברית המועצות 16 במאי 1990 קפריסין 30 באפריל 2003
יצחק שום שוודיה 18 בפברואר 1969 צפון אירלנד 18 בנובמבר 1981
14 ואליד באדיר 74 בלארוס 5 באוגוסט 1997 אנגליה 8 בספטמבר 2007
ערן זהבי מלטה 2 בספטמבר 2010 איסלנד 21 במרץ 2024
16 אלון חזן 72 יוון 28 במרץ 1990 רוסיה 16 באוגוסט 2000
17 גדעון דמתי 71 שוודיה 2 במרץ 1971 צפון אירלנד 18 בנובמבר 1981
יצחק ויסוקר דרום וייטנאם 29 בדצמבר 1963 ברזיל 25 ביולי 1976
עידן טל טורקיה 19 בפברואר 1998 אנגליה 8 בספטמבר 2007
20 בוני גינצבורג 68 ויילס 10 ביוני 1984 רומניה 14 באוגוסט 1996
21 חיים רביבו 67 איי פארו 5 באוגוסט 1992 צרפת 11 באוקטובר 2003
22 אבי כהן 64 גואטמלה 19 ביולי 1976 ניו זילנד 27 במרץ 1988
23 אלי דסה 63 אנדורה 3 בספטמבר 2015 הונגריה 8 ביוני 2024
24 אורי מלמיליאן 62 ארצות הברית 15 בינואר 1975 חבר המדינות 9 באוקטובר 1990
25 נחום סטלמך 61 ברית המועצות 17 ביולי 1956 בלגיה 10 בינואר 1968
26 רוני רוזנטל 60 לוקסמבורג 19 בדצמבר 1984 רוסיה 8 ביוני 1997
27 צבי רוזן 58 שווייץ 14 בפברואר 1968 ארצות הברית 9 ביוני 1975
28 איתן טיבי 57 צ'כיה 26 במאי 2012 איי פארו 15 בנובמבר 2021
מיקו בלו בולגריה 13 ביוני 1965 ארצות הברית 15 בינואר 1975
30 אדורם קייסי 54 גאורגיה 23 בפברואר 1994 קרואטיה 15 בנובמבר 2006
31 רונן חרזי 53 איי פארו 5 באוגוסט 1992 קפריסין 28 במרץ 1999
32 אלי אוחנה 51 פורטוגל 11 בינואר 1984 בולגריה 20 באוגוסט 1997
חיים בר רומניה 4 בדצמבר 1974 רומניה 8 בנובמבר 1983
ניר דוידוביץ' טורקיה 19 בפברואר 1998 רומניה 3 במרץ 2010
35 רובי יאנג 50 אתיופיה 19 במרץ 1961 יוון 28 במאי 1969
שייע פייגנבוים אורוגוואי 15 ביוני 1966 קוריאה הדרומית 20 במרץ 1977
שמעון גרשון אסטוניה 18 בינואר 1999 צ'ילה 26 במרץ 2008

מלך השערים בכל הזמנים

עריכה
 
ערן זהבי, מלך השערים של נבחרת ישראל בכל הזמנים עם 35 שערים (מתוך 74 הופעות)
 
מרדכי שפיגלר (במרכז), סגן מלך השערים של נבחרת ישראל בכל הזמנים, אוחז בגביע אסיה בו זכתה הנבחרת ב-1964

נכון ל-21 במרץ 2024.[37] השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). מינימום 10 שערים בנבחרת.

# שם שערים ממוצע למשחק יריבה בשער הבכורה תאריך שער בכורה יריבה בשער האחרון תאריך שער אחרון
1 ערן זהבי 35 0.47 רוסיה 10 בספטמבר 2013 איסלנד 21 במרץ 2024
2 מרדכי שפיגלר 32 0.39 הונג קונג 2 בינואר 1964 תאילנד 21 במאי 1973
3 שייע פייגנבוים 24 0.48 גאנה 14 באוקטובר 1968 ארצות הברית 6 בינואר 1975
יוסי בניון 0.24 קפריסין 5 בספטמבר 1999 לטביה 4 ביוני 2011
5 רונן חרזי 23 0.43 אוקראינה 27 באפריל 1993 רומניה 10 במרץ 1999
6 נחום סטלמך 22 0.36 ברית המועצות 31 ביולי 1956 פינלנד 8 במאי 1966
7 גדעון דמתי 21 0.3 אורוגוואי 19 ביולי 1973 פורטוגל 28 באוקטובר 1981
8 שייע גלזר 18 0.51 יוגוסלביה 18 בספטמבר 1949 אתיופיה 19 במרץ 1961
גיורא שפיגל 0.41 פינלנד 6 באפריל 1966 שוודיה 2 במרץ 1971
10 אלון מזרחי 17 0.46 רוסיה 24 במרץ 1993 גאורגיה 24 באפריל 2001
תומר חמד 0.45 קרואטיה 6 בספטמבר 2011 אלבניה 14 באוקטובר 2018
אלי אוחנה 0.33 אירלנד 4 באפריל 1984 קפריסין 30 באפריל 1997
אבי נמני 0.21 בלארוס 5 באוגוסט 1997 איי פארו 7 בספטמבר 2005
14 אורי מלמיליאן 16 0.26 תאילנד 9 בפברואר 1977 ברית המועצות 16 במאי 1990
15 מואנס דבור 15 0.38 אנדורה 3 בספטמבר 2015 רומניה 29 במרץ 2022
חיים רביבו 0.22 פולין 25 באפריל 1995 מלטה 10 בספטמבר 2003
17 ויקי פרץ 14 0.35 יפן 31 במרץ 1976 הולנד 4 באוקטובר 1979
18 אליניב ברדה 12 0.32 רוסיה 17 בנובמבר 2007 לטביה 26 במרץ 2011
ואליד באדיר 0.16 רומניה 10 במרץ 1999 אוקראינה 7 בפברואר 2007
טל בנין 0.15 ברית המועצות 16 במאי 1990 ליטא 15 באוגוסט 2001
21 רפי לוי 11 0.65 פולין 29 בנובמבר 1959 דרום וייטנאם 19 באוקטובר 1960
רוני רוזנטל 0.18 פולין 10 בפברואר 1988 פולין 25 באפריל 1995
23 זאהי ארמלי 10 0.5 בלגיה 15 בפברואר 1983 ניו זילנד 10 בנובמבר 1985
רחמים טלבי 0.22 פינלנד 6 באפריל 1966 שוודיה 25 באוגוסט 1969
יצחק שום 0.13 רומניה 20 בינואר 1970 יוון 14 בפברואר 1979

מבקיעים בטורנירים

עריכה

הערה: שערים במצטבר בכל הקמפיינים בכל אחד מהמפעלים. השחקנים המודגשים עדיין פעילים (מלבד אלה שפרשו מהנבחרת). נכון ל-21 בנובמבר 2023[37] גביע העולם (המונדיאל)

מוקדמות גביע העולם

מוקדמות אליפות אירופה

מוקדמות המשחקים האולימפיים

גביע אסיה

משחקי אסיה

ליגת האומות של אופ"א

מאמני הנבחרת

עריכה
 
שלמה שרף, מאמן העבר בעל הקדנציה הארוכה ביותר בנבחרת ישראל (1992–2000)
 
אברם גרנט, מאמן הנבחרת הלאומית לשעבר (2002–2006)
 
אלון חזן, מאמן הנבחרת הלאומית לשעבר (2022–2024)

הערה: דגלונים לאומיים נוספו רק למאמנים זרים. שאר המאמנים שלא נולדו בארץ, עלו לישראל כיהודים ועל כן קיבלו אזרחות ישראלית מתוקף חוק השבות החל משנת 1950 (מאוחר יותר, התמנו גם מאמנים שנולדו בישראל).[38]

נכון ל-23 במאי 2024[39][40]

שם שנים משחקים ניצחונות תיקו הפסדים % הצלחה
ישראל  שמעון "לומק" רוטנר 1934 2 0 0 2 0
ישראל  ארתור באר 1938 1 1 0 0 100
ישראל  אגון פולק 1948 2 0 0 2 0
ישראל  לאיוש הס 1949 3 1 0 2 33.3
הונגריה  לסלו "ולדיסלב" סקלי 1950 2 1 0 1 50
ישראל  ג'רי בית הלוי 1953–1954
1957
7 0 0 7 0
אנגליה  ג'קי גיבונס 1956 5 2 0 3 40
ישראל  משה וארון 1958 4 2 0 2 40
ישראל  אלי פוקס 1959 1 0 0 1 0
ישראל  גיולה מאנדי 1959–1963
1964
30 12 7 12 38.71
אנגליה  ג'ורג' איינסלי 1963–1964 3 2 0 1 66.67
ישראל  יוסף מרימוביץ' 1964
1964–1965
1983–1986
35 12 9 14 34.2
יוגוסלביה  מילובאן צ'יריץ' 1965–1968 25 8 2 15 32
ישראל  עמנואל שפר 1968–1970
1978–1979
40 14 12 14 35
ישראל  אדמונד שמילוביץ' 1970–1973 16 9 4 3 56.25
ישראל  דוד שווייצר 1973–1977 36 17 11 8 47.2
אנגליה  ג'ק מנסל 1980–1981 10 2 3 5 20
יוגוסלביה  מיליינקו מיחיץ' 1986–1988 19 4 5 10 21
ישראל  יצחק שניאור ויעקב גרונדמן 1988–1992 19 5 6 8 26.3
ישראל  שלמה שרף 1992–2000 82 31 17 34 37.8
דנמרק  ריצ'רד מולר נילסן 2000–2002 20 7 4 9 35
ישראל  אברם גרנט 2002–2006 33 14 13 6 42.4
ישראל  דרור קשטן 2006–2010 31 15 10 6 48.4
ישראל  אלי אוחנה (מאמן זמני) 2010 1 1 0 0 100
צרפת  לואיס פרננדס 2010–2011 12 6 1 5 50
ישראל  אלי גוטמן 2011–2015 29 9 7 13 31
ישראל  אלון חזן (מאמן זמני) 2016
2018
2 0 0 2 0
ישראל  אלישע לוי 2016–2017 10 4 0 6 40
אוסטריה  אנדראס הרצוג 2018–2020 16 6 2 8 37.5
אוסטריה  וילי רוטנשטיינר 2020–2022 19 8 3 8 42.11
ישראל  גדי ברומר (מאמן זמני) 2022 2 0 1 1 16.66
ישראל  אלון חזן 2022–2024 18 7 5 6 38.89
ישראל  רן בן שמעון 2024– 1 0 0 1 0

סגל הנבחרת

עריכה

מעודכן ל-18 בנובמבר 2024.

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
שוער יואב ג'ראפי 29 באוגוסט 1993 4 0 ישראל  הפועל חיפה
שוער רועי משפתי 23 בנובמבר 1992 0 0 ישראל  מכבי תל אביב
שער דניאל פרץ 10 ביולי 2000 4 0 גרמניה  באיירן מינכן
הגנה אלי דסה 3 בדצמבר 1992 65 0 רוסיה  דינמו מוסקבה
הגנה עידן נחמיאס 17 במרץ 1999 9 0 ישראל  מכבי תל אביב
הגנה ניקיטה סטויאנוב 24 באוגוסט 2005 0 0 ישראל  מכבי נתניה
הגנה עיליי פיינגולד 23 באוגוסט 2004 2 0 ישראל  מכבי חיפה
הגנה רז שלמה 13 באוגוסט 1999 16 2 ישראל  מכבי תל אביב
הגנה שון גולדברג 13 ביוני 1995 17 0 ישראל  מכבי חיפה
קישור עמרי גאנדלמן 16 במאי 2000 4 1 בלגיה  גנט
קישור מוחמד אבו פאני 27 באפריל 1998 27 2 הונגריה  פרנצווארוש
קישור איתן אזולאי 26 במאי 2002 2 0 ישראל  מכבי חיפה
קישור דן ביטון 20 ביולי 1995 3 0 ישראל  הפועל באר שבע
קישור מחמוד ג'אבר 5 באוקטובר 1999 10 0 ישראל  מכבי חיפה
קישור דולב חזיזה 5 ביולי 1995 18 0 ישראל  מכבי חיפה
קישור שגיב יחזקאל 21 במרץ 1995 11 0 ישראל  מכבי תל אביב
קישור דור פרץ 17 במאי 1997 47 6 ישראל  מכבי תל אביב
קישור אוסקר גלוך 1 באפריל 2004 18 3 אוסטריה  רד בול זלצבורג
התקפה דין דוד 14 במרץ 1996 8 1 ישראל  מכבי חיפה
התקפה ענאן ח'לאילי 3 בספטמבר 2004 9 3 בלגיה  סן-ז'ילואז
התקפה דיא סבע 18 בנובמבר 1992 13 3 ישראל  מכבי חיפה
התקפה ליאל עבדה 3 באוקטובר 2001 15 1 ארצות הברית  שארלוט
התקפה דור תורג'מן 24 באוקטובר 2003 6 0 ישראל  מכבי תל אביב
התקפה ירדן שועה 16 ביוני 1999 1 1 ישראל  בית"ר ירושלים

צוות מקצועי

עריכה
מאמן ראשי רן בן שמעון
עוזר מאמן גל כהן, אמיר שלח
מאמן כושר ערן שדו
מאמן שוערים איתי זילפה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ ד. תדהר, קבוצת כדור רגל מא"י במצרים, דבר, 10 באפריל 1930
  2. ^ 1 2 אשר גולדברג, תבוסה למרגלות הפירמידות בקהיר, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 4 באוגוסט 2011
    אשר גולדברג, מוקדמות המונדיאל – הניסיון הראשון, באתר הארץ, 30 ביוני 2002
  3. ^ הפסד מפתיע לנבחרת-ישראל, על המשמר, 29 בספטמבר 1948
  4. ^ דיוויד סלע, גול ישראלי ראשון אחרי 2,000 שנה, באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2018
  5. ^ דניה: למרות האסון נשלח לרומא נבחרת כדורגל טובה, למרחב, 24 ביולי 1960
  6. ^ ישראל זכתה בגביע אסיה, דבר, 4 ביוני 1964
  7. ^ 1 2 מרוקו (שניצחה את גאנה 2:1) תסרב באופן מוחלט לשחק עם ישראל במכסיקו, מעריב, 1 ביולי 1968
  8. ^ גם פולין שיחקה בשיטה של ישראל, מעריב, 6 באוגוסט 1976
  9. ^ ה-"11" שלנו בשערי פראבלה, מעריב, 29 במאי 1970
  10. ^ ישראל רוזנבלט, "מסוכן מאוד לנהל דברים בדרך שכזו", מעריב, 3 בספטמבר 1976
  11. ^ עשרה מבחנים אירופיים ב-84, מעריב, 4 בינואר 1984
  12. ^ מילצ'ן ואראל לז'נבה, חדשות, 9 במרץ 1992
  13. ^ שלום לוי, ‏נבחרת ישראל מציגה: הפתיחה הכי גרועה לקמפיין, באתר ONE‏, 16 באוקטובר 2010
  14. ^ דורון בן דור, ‏מאמן חדש לנבחרת ישראל: אנדראס הרצוג, באתר ONE‏, 1 באוגוסט 2018
  15. ^ מערכת ONE, ‏ישראל בליגת האומות ביחד עם אלבניה וסקוטלנד, באתר ONE‏, 24 בינואר 2018
  16. ^ גידי ליפקין, ‏הרצוג עוזב את נבחרת ישראל: יוצא לאתגר חדש, באתר ONE‏, 24 ביוני 2020
  17. ^ מוטי פשכצקי, ‏ווילי רוטנשטיינר עוזב את נבחרת ישראל, באתר ערוץ הספורט, 7 בפברואר 2022
  18. ^ רשמית: בניון מונה למנהל המקצועי של הנבחרת, באתר ONE‏, 16 במרץ 2022
  19. ^ מוטי פשכצקי, ‏דרמה: בניון שיחרר את בלבול מאימון הנבחרת, באתר ערוץ הספורט, 17 במרץ 2022
  20. ^ מוטי פשכצקי, ‏רשמי: אלון חזן מונה למאמן נבחרת ישראל, באתר ערוץ הספורט, 8 במאי 2022
  21. ^ נבחרת ישראל הוגרלה עם שווייץ, רומניה וקוסובו במוקדמות יורו 2024, באתר וואלה, 9 באוקטובר 2022
  22. ^ גיא גבע, ‏נאתכו: בטוח שהנבחרת תגיע ליורו, אהיה בשווייץ, באתר ONE‏, 25 במרץ 2023
  23. ^ 1 2 מערכת ספורט היום, אחרי הקריאה לחרם: פומה תפסיק את החסות לנבחרת ישראל, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2023
  24. ^ 1 2 בן גולדפריינד, ‏הדיווח על הפסקת הסכם החסות והתגובה של הנבחרת: "ניסיון פתטי", באתר ‏מאקו‏, 12 בדצמבר 2023
  25. ^ נבחרת ישראל הובסה 4:1 על ידי איסלנד, חלום היורו נגוז, באתר וואלה, 21 במרץ 2024
  26. ^ רשמית: יוסי בניון סיים את דרכו בנבחרת ישראל, באתר וואלה, 27 במרץ 2024
  27. ^ אלון חזן סיים את תפקידו כמאמן נבחרת ישראל, באתר וואלה, 27 במרץ 2024
  28. ^ נבחרת ישראל בליגת האומות עם איטליה, בלגיה וצרפת, באתר וואלה, 8 בפברואר 2024
  29. ^ קטעים מהמשחקים בסרטון מארכיון שפילברג, סרטי גבע, 1958 (התחלה 3:57)
  30. ^ ההתאחדות לכדורגל בישראל – בית הנבחרות, באתר www.football.org.il
  31. ^ נטע אחיטוב, בלי אוהדים, בלי חוליגנים: בית הנבחרות בשפיים, באתר Xnet‏, 29 במאי 2012
  32. ^ חברת Errea האיטלקית צפויה להיות ספקת הביגוד של נבחרות ישראל - וואלה ספורט, באתר וואלה, ‏2024-04-24
  33. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  34. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 – אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  35. ^ "The FIFA/Coca-Cola World Ranking – Associations – Israel – Men's – FIFA.com". FIFA. נבדק ב-29 במרץ 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ רשימת שיאני ההופעות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  37. ^ 1 2 רשימת המבקיעים באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  38. ^ בעלי תפקידים (נוכחי, וכולל: צוות מאמנים, צוות ניהולי ורפואי באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  39. ^ "In national team – HAZAN Alon – National A Team – Team Staff". Israel Football Association. 2022-11-20. ארכיון מ-6 באפריל 2023. נבדק ב-9 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ "Alon Hazan, football manager". ארכיון מ-30 באוגוסט 2018. נבדק ב-9 בספטמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)