ארז
אֶרֶז (שם מדעי: Cedrus) הוא סוג עץ מחטני ממשפחת האורניים.
 ארז
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | ארז |
| שם מדעי | |
 Cedrusטרוו, 1757 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
.JPG)
מאפייניםעריכה
גובהם של עצי ארז 35–50 מטרים (ולעיתים אף יותר, עד 60 מטר) אורכו של עץ ארז בן שנה הוא 1–3 מטר. עליהם ירוקי-עד, בצורת מחט, באורך 8 עד 50 מילימטר. הארז הוא צמח חד-ביתי (המכיל גם אצטרובלים זכריים וגם נקביים). לאצטרובלים הזכריים קשקשים הנושאים בצדם התחתון 2 שקי גרגירי אבקה, ואילו לאצטרובלים הנקביים יש בצדם העליון 2 ביציות. לארז דמיון גנטי עם האשוח שבמשפחת האורניים, ובעל מבנה חרוטי דומה.
עצי ארז נפוצים במערב הרי ההימלאיה (בגבהים של 1,500 עד 3,200 מטר) ובאזור המזרח התיכון (בגבהים של 1,000 עד 2,200 מטר).
בארץ ישראל אין פרטים טבעיים של ארז, למעט החרמון ויער אל-רום. מקורם של הארזים באל-רום הוא בנטיעות משנות השבעים אך עתה הם מתרבים באופן טבעי ללא תמיכת אדם. חורשות ארזים נוספות ניטעו במקומות אחדים בארץ, בייחוד בחבלים ההרריים: בגולן, בגליל, ובהרי המרכז. "עמק הארזים" במבואות ירושלים קיבל את שמו המטעה ככל הנראה על שום עצי הברוש הדומים לארז.
מיני ארזיםעריכה
המין המוכר ביותר בחפיפה לאזור ישראל הוא ארז הלבנון, ולו אזכורים והקשרים תרבותיים ענפים בשפה העברית המקראית ובעברית המדוברת בת זמננו. ארז הלבנון אינו גדל בר בארץ ישראל, פרט להר החרמון. ניתן למצוא אותו באזורים ההררים של לבנון, בה הוא מוגדר כסמל המדינה. פרטים אחדים ניטעו באזור גוש עציון.
ארזי לבנון בר גדלו בגליל העליון המזרחי (אזור צפת והרי מירון) בשלהי עידן הקרח האחרון[2] ועם השינוי האקלימי נדחקו צפונה ולגובה רב יותר. בארץ ניתן למצוא ארזי לבנון נטועים בהתנחלות תקוע ובאזור כפר עציון.
עצי ארז אטלנטי ניטעו על-ידי קרן קיימת לישראל באזור הגליל העליון המזרחי. ניתן לראות עצי ארז אטלנטי ב"מצפור הארזים ע"ש טוביה אשבל" אשר ביער ביריה, וביער הבעל שם טוב בסמוך לעיר צפת. ביער הבעל שם טוב נשתלו עצי ארז אטלנטי צעירים במקום אורנים שקרסו בסופות שלג. מקורו של הארז האטלנטי הוא בהרי האטלס אשר במרוקו ובאלג'יריה, שם הוא גדל בר. מכאן שמו הנוסף, "ארז האטלס".
באזורים אחרים בעולם נפוצים מינים אחרים של עץ הארז, ובהם ארז הימלאי, ארז טורקי וארז קפריסאי, הנפוצים בהתאמה בהרי ההימלאיה, טורקיה וקפריסין.
הארז בתרבותעריכה
ארז הלבנון, הנחשב מסורתית לעץ בניה חזק ומשובח, מופיע במרכז דגל לבנון. בתנ"ך משמש ביטוי לחוסן, בניגוד לאזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א', ה', ט'–י"ג); "קוֹל ה', שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר ה', אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (תהילים, כ"ט, ה'). ארזי הלבנון שמשו בין יתר העצים והחומרים לבנין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" (דברי הימים ב', ב', ג'–ז') עדות לקשרי המסחר המתפתחים באותה תקופה בין ממלכת ישראל המתגבשת ובין צור וצידון.
המילה 'ארז' ממשיכה לשמש בעברית המדוברת ביטוי לחוסן במגוון ביטויים 'חסון כארז', 'בחור כארז'[3], וכן האמירה התלמודית – "אם בארזים נפלה שלהבת, מה יעשו אזובי קיר" (מועד קטן).
שימושיםעריכה
עץ הארז משמש כעץ נוי באזורים המתאימים לגידולו. העץ והשמן המופק ממנו ידועים כדוחי עש וזו אחת הסיבות שעץ הארז משמש לבניית ארונות בגדים.
לאימומים (כלים המשמשים ליצירת נעליים) איכותיים משתמשים בעץ ארז בשל יכולתו לספוג לחות ולמנוע ריחות.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ לקראת יום ירושלים: הארזים מבית הסוכנות, באתר מקור ראשון, 19/5/2012
- ^ לפני כ-10,000 שנה
- ^ מהתרגום המקובל לפזמון העממי ולמטבע הלשון "For he's a jolly good fellow"(אנ'), ייתכן שהתרגום נעשה בהשראת פסוק משיר השירים "כַּלְּבָנוֹן בָּחוּר כָּאֲרָזִים"