לואיג'י אינאודי

לואיג'י אינאודי
Luigi Einaudi
לידה	24 במרץ 1874; צפון מערב איטליה
פטירה	30 באוקטובר 1961 (בגיל 87); רומא, איטליה
שם מלא	לואיג'י נומה לורנזו אינאודי
שם לידה	Luigi Einaudi
מדינה	איטליה
מקום קבורה	דוגליאני
השכלה	אוניברסיטת טורינו; אוניברסיטת בוקוני; Liceo Classico E Musicale "C. Cavour" ;
מפלגה	המפלגה הליברלית האיטלקית
בן או בת זוג	Ida Pellegrini
	12 במאי 1948 – 11 במאי 1955; (7 שנים)
	→ אנריקו דה ניקולה ג'ובאני גרונקי ←
	1 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (359 ימים)
	1 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (359 ימים)
	6 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (354 ימים)
	6 ביוני 1947 – 24 במאי 1948; (354 ימים)
פרסים והוקרה
	אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (11 במאי 1955); עמית החברה האקונומטרית (1948); אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (2 בינואר 1954); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה; מסדר הדרבן המוזהב ;
חתימה

לואיג'י נומה לורנזו אינאודי (באיטלקית: Luigi Numa Lorenzo Einaudi‏; 24 במרץ 1874 – 30 באוקטובר 1961) היה פוליטיקאי וכלכלן איטלקי, ששימש כנשיא איטליה השני לאחר סיום מלחמת העולם השנייה.

נולד בשנת 1874 בצפון מערב איטליה. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת טורינו (אנ') (UniTo) שם פגש את קרלו רוסלי האקטיביסט האנטי פאשיסט. שם גם גיבש לעצמו השקפת חיים סוציאליסטית. בשנת 1895 סיים את לימודי המשפטים, ובהמשך הוא מונה לפרופסור באוניברסיטת מילאנו (אנ') (UniMi), באוניברסיטה הפוליטכנית בטורינו (אנ') (PoliTO) ובאוניברסיטת בוקוני (Bocconi).

מתחילת המאה ה-20 החל לנטות לצד השמרני של המפה הפוליטית. בשנת 1919 מונה לחבר בסנאט של הרפובליקה. באותן השנים החל לעבוד גם כעיתונאי עבור העיתונים בנפוצים לה סטמפה וקוריירה דלה סרה. כאנטי-פשיסט, היה בין החותמים על מניפסט האינטלקטואלים האנטי-פשיסטים (1 במאי 1925) והפסיק לעבוד עם העיתונות תחת המשטר הפשיסטי החל משנת 1926 חזר לעבוד עם "קוריירה דלה סרה" לאחר נפילתו של בניטו מוסוליני בשנת 1943. לאחר הסכם שביתת הנשק עם איטליה שנחתמו ב-8 בספטמבר באותה השנה, ברח לשווייץ וחזר לאיטליה בשנת 1944.

היה נגיד בנק איטליה (אנ') מ-5 בינואר 1945 ועד 11 במאי 1948. בשנת 1947 התמנה גם לשר האוצר של איטליה (אנ'), ושימש בתפקיד זה עד מאי 1948. בחודש זה נבחר לנשיא איטליה. לאחר שסיים כהונה בת שבע שנים בשנת 1955, הפך לסנאטור לכל החיים. תמך ברעיון הפדרליזם האירופי.

איינאודי נבחר לחבר כבוד בין-לאומי באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים (AAA&S) ב-1935 וחבר בין-לאומי בחברה הפילוסופית האמריקאית (APS) ב-1947.

נפטר ברומא בשנת 1961. בנו, ג'וליו (אנ') היה מהבולטים במוציאים לאור באיטליה ואחיו מריו (אנ') היה חוקר איטלקי של תיאוריה פוליטית ופוליטיקה השוואתית אירופית. נכדו הוא המוזיקאי לודוביקו אינאודי.

מכון אינאודי לכלכלה ומימון (אנ') (EIEF), מרכז מחקר של בנק איטליה, נקרא על שמו של לואיג'י איינאודי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואיג'י אינאודי בוויקישיתוף